יום רביעי, אוקטובר 28, 2026

נעמי אלשיך הלכה לעולמה

נעמי אלשיך, אחת מעמודי התווך של חברת הליקון ומי שניהלה שורת אמנים חשובים כריטה ורמי קליינשטיין, עברי לידר וגיל וויין, הקימה את חברת ההופעות "הליקון כנען" יחד עם מיקי דה פז, הלכה לעולמה, היום הובאה למנוחת עולמים, בת 60 בלכתה. נעמי הייתה אשתו הראשונה של הזמר פבלו רוזנברג והיא אם ילדיו מיכאל, אף הוא זמר ועמליה.

פבלו רוזנברג נפרד מנעמי בפוסט ותצלום משותף – "נעמי אהובה שלי♥ כבר 28 שנים אנחנו הולכים יד ביד ולב אל לב בעולם שלנו.הקמנו את המשפחה שלנו יחד ואחרי 6 שנים קיבלנו מתנה גדולה: מיכאל ועמליה המקסימים!!! גם כשנפרדו דרכינו המשכנו להיות ביחד,יום יום- דקה דקה.לא רק עבור הילדים אלא עבור עצמינו.האהבה לא פסקה וההבנה והדיאלוג העמוק בינינו היה רק שלנו.משפחת רוזנברג הייתה המשפחה שלך,והינו גאים בך כבת משפחה.נומצ'ק שלנו. ביום שישי האחרון ישבנו במרפסת אצלי,ואמרת ששכחת להביא מתוקים לארוחה(כי זה היה התפקיד שלך הקבוע)אבל הרגעתי אותך שהכנתי פלאן עם דולסה דה לצ'ה. כמה ששמחתי שביקשת עוד!! שזה היה לך טעים!! חשבתי שהערב גם אכין לך קינוח,אבל הגורל קילקל את התוכנית.במקום זה נפרדנו ממך הבוקר. כמה עצוב.כמה קשוח.כמה בלתי נתפס. נוחי על משכבך בשלום. אני כבר כל כך מתגעגע💔"

אשת התקשורת ומנהלת האמנים רונית ארבל ספדה אף היא לנעמי שהייתה חברתה – "נעמי אלשיך , חברה שלי ואחת הנשים המקסימות והמיוחדות בתעשיית המוזיקה מתה שלשום בנסיבות טרגיות . נעמי למי שפחות הכיר היתה המנהלת המיתולוגית של ריטה ורמי , עברי לידר ועוד אחרים והקימה יחד עם מיקי דה פז את חברת ההופעות הליקון כנען . תעשיית המוזיקה היא תעשיה אמוציונלית ואגרסיבית ולא פשוט לסלול בה דרך ולהמשיך להיות אהוב ומוערך. נעמי בדרכה המאד ייחודית הצליחה ולכן כל כך אהבו אותה . האמנים , המפיקים , השותפים לדרך וגם אנשי המדיה איתם באה במגע. השנים האחרונות היו עבורה אתגר אישי מתמשך . מי שהיה קרוב אליה היה שותף למאבק . שלשום היא ויתרה . הבוקר נקברה. בכל אחד מהאנשים שהיו שם בבית הקברות היא נגעה בדרכה שלה . וגם לאלה שבחרו לא להגיע נתנה את כל כולה. יהי זכרה ברוך."

הזמרת שרון חזיז נפרדה מנעמי – "היום נפרדנו בצנעה ובשקט ממך נעמקין אהובה . נזכרתי אתמול בפגישה הראשונה שלנו בשנת 94… ואיך הפגישה המקרית והקטנה הזאת שינתה לי לגמרי את החיים והפכה אותי מהר לבת משפחתך , לרעייה ואמא. זאת המתנה שלך בחיים שלי. לעולם לא נשכח והכאב בלתי נתפס. מקווה שאת במקום טוב ושלו עכשיו. נשמור לעד על אהובייך. 💔 ת.נ.צ.בה"

הכי חדשים

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

נוסטרדמוס, איינשטיין והגולם נפגשים על הבמה

מה משותף לנביא העתידות נוסטרדמוס, למדען אלברט איינשטיין ולגולם מפראג? לכאורה, לא הרבה. אלא שהכוריאוגרפית נדיה טימופייבה...

חמישים שנה, U2 שוב כובשת את המגרש

יש להקות שהזמן הופך אותן לזיכרון נוסטלגי, ויש כאלה שממשיכות לכבוש פסגות חדשות. חמישים שנה אחרי שהחלו...

כשהפוליטיקה נכנסת לפלייליסט

נתחיל בכך שלא אביע כאן היום עמדה פוליטית (אשתדל...). במקום זאת, אנסה לגעת בשירים שעשו זאת במקומי....

11 אלף איש לא טועים: הבזלת מנגנת

מי אמר שצריך להגיע לתל אביב כדי ליהנות מהשורה הראשונה של המוזיקה הישראלית? פסטיבל "צלילי בזלת" בקצרין...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....