בשנת 1972 הקים אדי יחד עם אחיו אלכס את להקת ואן הלן אליהם הצטרפו הבסיסט מייקל אנתוני והזמר דייוויד לי רות'.
אדי נחשב לאחד הגיטריסטים הטובים ביותר בכל הזמנים. הוא פיתח סגנון ייחודי, שהיה שונה מסגנון הנגינה הבלוזי שהיה נפוץ ברוק הכבד בשנות ה-70. סגנון הנגינה הייחודי שלו, שהתבסס על פריטה מהירה, טאפינג, והרמוניקס, יחד עם האישיות וההופעה המיוחדת של הזמר דייוויד לי רות', היו ההשראה הכי גדולה לז'אנר הגלאם מטאל שהיה סגנון הרוק הפופולרי ביותר בשנות ה-80.
בראיון של אדי למגזין המוזיקה האמריקאי רולינג סטון הוא סיפר – "אני לא יודע כלום אודות סולמות או תורת המוזיקה, אני לא רוצה להיראות כגיטריסט המהיר ביותר בעיר… כל מה שאני יודע זה שגיטרת רוק אנד רול, כמו גיטרת בלוז, צריכה להיות מלודית, מהירה ועם טעם, אבל חשוב יותר, שיהיה בה רגש. אני רק רוצה שנגינת הגיטרה שלי תגרום לאנשים להרגיש משהו: שמח, עצוב, אפילו חרמן.”
כאמור ההודעה על מותו שוחררה בידי בנו וולפגנג
להקת ואן הלן הביאה לעולם כמה להיטים שהפכו להמנונים מעבר לזמן ולמקום ביניהם הכי מפורסם הוא Jump.
גרסת ואן הלן ללהיטם של הקינקס
