פס קול שבועי
כולל וידאו

קותימאן – Wachaga

האלבום האפריקאי של אופיר קותיאל מזכיר לי את מסעותיו של נחום גוטמן בארץ הזולו...

אחרי שכבר קבע הישגים משמעותיים כיוצר ומפיק מוזיקלי עם פרויקטים בלתי קונבנציונליים מתוככי הרשת, העמיס קותימאן בשנת 2014 ציוד שכלל כלי סאונד, מיקרופונים ווידאו ויצא למסע למרגלות הר הקילימנג'רו בין טנזניה לקניה, המסע של קותימאן לאפריקה היה הצעד הראשון ביצירת אלבומו החדש –  Wachaga קוקטייל משובחי של מוזיקה אפריקאית עם תבליני פסיכדליה, ג'אז והרבה גרוב.

כמו העיתונאי, המאייר, הצייר והסופר נחום גוטמן אשר יצא לפני כתשעים שנים לשליחות ביבשת השחורה וחזר משם עם "בארץ לובנגולו מלך זולו" אחד מספרי ההרפתקאות שהציתו את דמיונם של רוב ילדי ארץ ישראל לדורותיהם, כך קותימאן אסף וליקט רשמים קוליים ווקאליים אותם יצק, ערך והפיק באולפנו 'בקיבוץ צאלים בדרוםה ארץ במהלך חמש השנים האחרונות עד לכדי אלבום, הרביעי במספר מבית היוצר של קותימאן, הכולל 9 רצועות מוזיקליות.

 

פרסומת

את החוויה המוזיקלית שיחרר קותימאן בשני מישורים – הויזואלי והאאודיופאלי, במקביל להשקת האלבום בשלל פלטפורמות הדיגיטל השונות ברשת לצד הדפסת גרסת ויניל, שיחרר קותימאן את האלבום בדמות סרט קולנוע המשלב בין הצלילים והמראות שאסף באפריקה יחד עם חזיונות פסיכדליים. הסרט יצא הן בגרסה מלאה – Wachaga בת כארבעים דקות וכן כקליפ לשיר הפותח את האלבום – Tanzania.

כעת כל שנותר לכם לעשות הוא להאזין לאלבום או לצפות בסרט, תהנו.

פרסומת

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: