המדינה נגד העם
אנשי עולם המופעים, קהל מוזיקאים, מבקשים צדק, הממשלה בתגובה – לפזר את ההתקהלות...

זהירות, יש כאן חפירות, אבל סוף מדליק (לא טוב, רק מדליק…) את האירועים ליוותה מצלמתו של יונתן בוגר.
קריאה ראשונה – הפתעה!
בתאריך 6 במרץ מתבצע הביטול הראשון של אירוע מוזיקלי המוני בישראל – רייב מוזיקלי שהיה מתוכנן להיערך בפארק צ'ארלס קלור לרגל חג פורים נדחה בעקבות תחזית מזג אוויר על סופה וגשם. זמן קצר לאחר מכן מודיעה עיריית תל אביב כי האירוע לא יצא לפועל בכלל בעקבות הנחיות משרד הבריאות על איסור התקהלות מעל ל-5000 איש.




קריאה שניה – התכנסות
עקומת מספר המתקהלים מתחילה לרדת ובעקבותיה עולה עקומת אירועי המופעים המתבטלים, זה מגיע לשיאו כאשר גם הוחלט על שהייה בבידוד לבאים מחו"ל, החלטה המבטלת לחלוטין הגעת אמנים מעבר לים אפילו לאירועים קטנים. משרדי הפקה מתחילים להוציא בזה אחר זה הודעות על ביטול הופעות. השיא מגיע כאשר כל המדינה נכנסת להסגר והמשק כולו נכנס להקפאה או יותר מדוייק לקבורה עמוקה. למעט מפעלים חיוניים אין פעילות בכל המדינה, 9 מיליון איש עוברים למוד של טרנינג, נעלי בית, בהייה במסך ועלייה במשקל.
נציגי השלטון, החל מראש הממשלה ועד לבלרי המשרדים משחררים הצהרות על פיצוי, שיפוי והבטחת הכנסה…



קריאה שלישית – בלי עתיד בלי תקווה בלי חלום..
יותר ממיליון איש שמצאו את עצמם מחוסרי עבודה או בחל"ת פונים לרשויות לקבל דמי אבטלה ופיצוי על מנת להתקיים. החוקים הקשורים לנושא זה במדינה התעלמו מתחום העצמאים ומה יעלה בגורלם במקרה שכזה, אלפי עובדים שלכאורה מוגדרים כעצמאיים, עובדים כפרי לנסר בתחומי תעשיית המוזיקה, מאמרגנים המפרנסים עשרות ומאות עובדים בשוטף ועד העובד הקטן, טכנאי או פועל במה, לא זכאים לפיצוי מהמדינה, הם צועקים ובמקביל מתחילים לאכול את מעט החסכונות שיש להם במקרה הפחות טוב, במקרה הטוב ישנם כמה שעושים הסבה מקצועית ולו לזמן קצר, כך שחקני תיאטרון מוצאים עצמם מסדרים ירקות ופירות במרכול השכונתי או עושים שליחויות…

קריאה רביעית – מה איתנו?!
בתאריך 4 במאי, חודשיים לאחר שהעולם בישראל עצר מלכת, ראש הממשלה וחבר יועציו מחליטים על תחילת התהליך של החזרה לשגרה, זה מתבצע לאט לאט ובמשורה.
כיום, השליש הראשון של חודש יוני, יותר משלושה חודשים מאז התחלת כל הבלגן, רובו של הציבור והמשק חזר לפעילות שגרתית, אמנם עם הגבלות מסויימות. רק עולם המופעים נותר ללא עתיד הנראה באופק. מצד אחד המדינה לא באמת שיפתה ופיצתה את אנשי התחום כלכלית וכספית. מהצד השני עדיין לא ניתן לחזור ולקיים אירועים. דהיינו המצב נכון לזמן זה סקטור שלם בציבור הישראלי נותר חסר תקווה, חסר עתיד, חסר פרנסה וחסר ביטחון כלכלי ונפשי.
התארגנויות שהחלו כבר בימי הסגר יצאו למאבקים על ידי הקמת ועדי פעולה המתווים שלבים במאבק להחזרת המצב לקדמותו מצד אחד ולפיצוי אמיתי מהצד השני, גופים כ"ועד פעולה – תעשיית התרבות ואירועים", "מאבק המוזיקאים – קבוצת פעולה" הם הגופים המרכזיים המהווים כיום מסגרת באמצעות עמודי פייסבוק וקבוצות ווצאפ אל מול הממשלה.
זו מצידה לא באמת עושה פעולה אמיתית כדי לסייע לאזרחים הללו בעת צרה שהיא הביאה עליהם בעקבות ההחלטות שלה.

קריאה חמישית – הנה זה בא!!!
אחד משיאי המאבק היו שלשום ואתמול בהפגנות שהתקיימו במתחם קריית הממשלה והכנסת בירושלים. הפעילות הראשונה התרחשה שלשום לאחר שפגישה עם מנהל משרד ראש הממשלה התבטלה באופן חד צדדי מבלי לידע את נציגי הפעילים, עובדה שהובילה להפגנה קשה ובעקבותיה גם מעצרים. הפעילות השנייה התקיימה אתמול, בחלק ראשון אנשי ההפקה והאמרגנים שהפגינו בעצרת אל מול כנסת ישראל אותה חתמו עם שירת התקווה בראשות הזמרת מיר אלוני. האקט השני היה צעדה של מאות מוזיקאים עצמאיים שהגיעו במסלול צעידה מתוכנן ברחבי העיר עד אותה כיכר ליד כנסת ישראל.
תיעוד מההפגנה אמש שהעלה האמרגן והמפיק יואב צמח לפייסבוק
טקס אשכבה שנערך אתמול לעולם התרבות והאירועים, תיעוד שהעלתה בתיה סגל פיק לפייסבוק
גם לקופיקו היה מה לומר לציבור, תיעוד של ענבל צח בפייסבוק
כתיבה יפה אך אני חייב להעיר את תשומת ליבך שבכל הפעילות של ועד הפעולה גם ענף התערוכות והכנסים הבינוי התפאורה האמצעים הויזואלים ( הגברה תאורה ) מאחוריכם ולא רק המוזיקה