כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

חדשות בינלאומיות
כולל וידאו

איאן אנדרסון מייסד ג'טרו טול סובל ממחלת ריאות

בראיון בפני העיתונאי דן ראתר חשף אנדרסון כי הוא סובל ממחלת ריאה חשוכת מרפא

איאן אנדרסון, הג'ינג'י עם החליל העומד על רגל אחד, מי שיותר מכל מזוהה עם להקת הפרוג הבריטית בעלת הגוון הקלטי ג'טרו טול והקול המחוספס, חשף במהלך ראיון עם הכתב דן ראת'ר בערוץ AXS TV אשר התפרסם לפני זמן קצר במספר אתרי מוזיקה ברחבי העולם, כי הוא סובל ממחלת הריאות מזה מספר שנים ומדובר במחלה חשוכת מרפא.

אנדרסון בראיון

"אני הולך לומר לך משהו שמעולם לא אמרתי לאיש בציבור," אמר אנדרסון. "מכיוון שזה אתה, אני אקח את הרגע הזה כדי לומר שאני סובל ממחלת ריאה חשוכת מרפא שאובחנתי בה לפני מספר שנים."

"אני כן נאבק", הוא המשיך. "יש לי מה שמכונה החמרות – תקופות כשאני לוקה בזיהום ההופך לברונכיטיס קשה ויש לי אולי שבועיים-שלושה של מאבק כדי להחלים ולחזור לפעילות, כעת אני אחרי  18 חודשים ללא החמרה. "

אנדרסון טען שלמרות ש"ימיו ספורים ", הוא מטופל בתרופות ומצבו יציב כעת סביבה נטולת זיהום. הוא טען כי גורם אפשרי למחלה הן ככל הנראה מכונות העשן שעל הבמה.

צפו בראיון הטלויזיוני

כזכור בשנים האחרונות ביקר איאן אנדרסון בישראל מספר פעמים במסגרת הופעות הן במסגרת אופרת הרוק אודות דמותו של ג'טרו טול, האיכר הקלטי שהיווה את המושא לשם הלהקה והן במסגרת ציון חמישים שנה לקיומה של הלהקה.

בכל המופעים הללו יכלו הצופים להיווכח כי קולו של אנדרסון אינו כפי שהיה בעבר והוא נאלץ לקחת נשימות ארוכות כדי להגות את מילות השירים.

זכרונות מהילדות

באופן אישי איאן אנדרסון עבורי הוא זכרונות, מלאי תמימות נעורים – הייתי ילד כבן 14, נער, כאשר אלבומה של להקת ג'טרו טאל יצא לאור, Thick as a Brick במקור או עבה כלבנה בתרגום מילולי ואולי סתום כמו בלוק בפירוש סלנג, מוקסם מהפורמט על פיו עטיפת האלבום הנה מעין תדפיס מעיתון בריטי מקומי המדווח בהרחבה על ג'ראל בוסטוק, ילד כבן 8 שכתב פואמה אודות גדולתה של האומה הבריטית שזיכתה אותו בפרס שנשלל ממנו לאחר מכן בעקבות תגובות קשות בציבור על היותו של הילד סוג של חולה נפש ומאותגר רגשית, כך הייתי יושב שעות על גבי שעות ומאזין מוקסם ומכושף לצלילי היצירה הארוכה, 44 דקות הנחתכות בדיוק באמצע בשל המגבלה הפיסית של הויניל, נהנה מכל דקות מוסיקלית, מלודית, כלית ועיבודית, נשאב לעולם הדמיוני שהיצירה לוקחת אותי אליו.

האמת שרק בגיל יותר מאוחר נודע לי והבנתי כי הסיפור המלווה את היצירה והאלבום כול כולו מצוץ מאצבעו הממזרתית של איאן אנדרסון, מנהיג ההרכב, הכותב והמבצע הראשי המוכר לכל כאיש בעל רעמת התלתלים והזקן הקלטים העומד על רגל אחת בעודו אוחד בחליל הצד הגדול. כי הכל היה טריק ותרגיל שיווקי הלועג לאינטלקטואל ולהגיון של הציבור (כן, מודה, נפלתי בפח, כמו רבים וטובים לא פחות, להגנתי הייתי בן 14 בסך הכל).

מתוך מופע חמישים שנה לג'טרו טול בהיכל התרבות תל אביב

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא