מוזיקה בצל מגיפת הקורונהראיונות עם מוזיקאים
כולל וידאו

יהל דורון – המדינה והביטוח הלאומי מפקירים את אמני ישראל

אמש פרסם יהל דורון מהצמד גיא ויהל פוסט הקורא לאמנים העצמאים להתאחד על מנת לקבל את הזכויות הסוציאליות כמו כל אזרח מהשורה, פנינו ליהל בשאלות, ראיון.

יהל דורון , חצי הצמד הפופולארי "גיא ויהל" פרסם אמש בקבוצת העצמאים ״אני שולמן״ בפייסבוק פוסט מביע מחאה על כך שהמדינה והביטוח הלאומי מפקירים את העצמאים במדינת ישראל וקרא לכל העצמאיים להתאחד רגע לפני שיקרסו, הפוסט עורר תגובות רבות, אנחנו פנינו ליהל דורון עם מספר שאלות לראיון על המצב.

 

פרסומת

 

 

יובל: אכן המצב קשה לכל עמישראל, מה שונה מצבכם כאמנים לעומת תחומים אחרים בכלכלה הישראלית?

פרסומת

יהל: אני כתבתי את הפוסט בתור עצמאי במדינת ישראל ולאו דווקא כאומן , מבחינתי אני , משה ננהג מונית ודוד שיש לו דוכן פלאפל באותה בסירה. כולנו עצמאיים משלמי מיסים. משלמים בכל חודש 16-17% ביטוח לאומי וברגע האמת אנחנו מופקרים ע״י האוצר והמדינה. יש פה עיוות היסטורי שחייבים לשנות אותו מיד ויפה שעה אחת קודם.

יובל: האם גופים שאמורים לדאוג לזכויותיכם ביומיום כגון אקו"ם, אמ"י, הפי"ל ושאר העמותות \אגודות הניזונות מהיצירה של האמנים והמוזיקאים אינם עושים מחשב מחדש בימים אלו מול האמנים?

היו לי כמה שיחות עם אקו"ם שמאוד מתעניינים ודואגים ומנסים לעזור כמה שניתן. מדברים על חלוקות מיוחדות בכל מקרה זו אחריות המדינה ולא הגופים ששומרים על הזכויות שלנו.

יובל: האם חשבתם על קיום מופע במסגרת הפרויקט המשותף של זאפה וקשת 12 הנתמך כלכלית בידי גופים גדולים כבנק הפועלים, החברה המרכזית למשקות (קוקה קולה), סמסונג ואחרות?

יהל: אני וגיא מתוכננים להופיע שם , מקווה שזה יקרה.  בכל מקרה אנחנו נבצע מחר יום רביעי 19:00 הופעה חיה מהאולפן שלנו. בנוסף אני ונעמה עושים ג׳אמים וביצועים לייב בעמודים שלנו.

יובל: יהל, אתה וזוגתך הייתם בין הראשונים שפתחו ערוץ הידברות בלייב סטרימינג מול הציבור בנגינה, שירה ומחשבות, האם אתם עומדים לקחת את הכיוון הזה יותר חזק ועל בסיס יומי?

יהל: אכן כן, יום אחד יעלה ביצוע ויום אחרי ג׳אם לייב בעמודים שלנו. זה עוזר לנו לשמור על השפיות ולהעלות לאנשים חיוך על הפנים עם מוסיקה חיה.

יובל: האם אתה יכול לשתף את ציבור הקוראים בדפוס הפעילות היומיומי שלך ושותפיך ליצירה בימים אלו כאשר כל יום מגיעה גזירה או תקנת חירום חדשה, איך אתם מתמודדים מעבר לפניות ברשת?

יהל: כולם באי וודאות , העצמאיים מחכים למוצא פיהם של נציגי האוצר ולדעתי אתמול זו הייתה האכזבה הגדולה. מנסים לעשות מה שאפשר. אני מרגיש שחייבים לנצל את המשבר הזה לשינוי.

יובל: עם תחילת המשבר והתארגנות במקביל של האמרגנים והמפיקים שהתכנסו, הפגינו ואף יצרו קשר ישיר עם פונקציות במשרדי הממשלה, ניסית אישית או ביחד עם אחרים לרתום אותם גם לפעילות להגנת זכויותיכם?

יהל: האמת שעדיין לא. אני יעשה זאת.

יובל: האם שוחחת עם אמנים אחרים, עמיתים, על המצב וחוסר האפשרות להתמודד מולו ומה היו התובנות המשותפות?

יהל: לאף אחד אין תשובות, כולם בערפל.

יובל: מבלי להיכנס לארנק האישי שלכם, האם אמנים ברמתכם, אהובים על ציבורים רחבים, ומופיעים בשגרה בסבבי הופעות לא מעטים, לא מצליחים לשמור מעות ליום שחור?

יהל: זה בדיוק העניין , שאם הייתי שם בצד את כל הכסף שהפקדתי לביטוח לאומי , למעין חסכון לשעת חירום (מה שכביכול הם צריכים לעשות ) הייתי היום עם כמה מאות אלפים שהיו יכולים לעזור לי לעבור את השנה הקרבה.

יובל: כולנו מסכימים כי ההתנהלות של הרשויות ובראשן הביטוח הלאומי עוצמות עין נוכח המציאות בתקנות ונהלים שמתעלמים לחלוטין מציבור העצמאים בכל אספקט, אין ספק כי הרשויות מתוות קו סוציאלי רק אל מול השכירים ואילו העצמאים הם נעלם עבורם, מעבר להכרזה שלך אמש בקבוצת "שולמן" האם אתה מתכוון לעלות הילוך בנושא הגברת המודעות או לחילופין ובמקביל מעבר לדפוס פעולה אקטיבי כגון הפגנה פיזית (יחיד או רבים) מול משרדי הממשלה?

יהל: אני מתכוון להרים את הכפפה הזו לגמרי. יש לי כבר כמה אייטמים וראיונות. אני לא פונה לעניין ההפגנות בגלל מצב הקורונה אבל יש לי ולמנהלי שולמן תוכנית פשוטה ופרקטית. שאם האוצר לא יתייחס עלינו פשוט נלחץ על הכפתור האדום.

שידורים חיים של יהל דורון ונעמה גלי מביתם במהלך הימים האחרונים

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: