אפתח בווידוי קטן, או אולי בשני וידויים קטנים –
- איני חובב ריאליטי ותחרויות זמר מכל סוג שהוא. אני לא חושב שמוסיקה זה דבר שניתן להתחרות בו ולקבוע "מי יותר טוב" ו"איזה סגנון עדיף" ולבטח "מי מנגן יותר טוב".
- בעונה הזו של "הכוכב הבא לאירוויזיון" נוטל חלק שותפי המוסיקלי מזה 40 שנה, חיים רומנו, וקצת קשה לשמור על אובייקטיביות כשחברך הטוב וחבר מייסד של ההרכב המוסיקלי שלך מתמודד על הזכות…. להופיע על במת האירוויזיון.
ולמרות שני הסעיפים החושפניים הללו אני מוכרח לציין שבשבילי – העונה הזו (המשובחת ביותר) הסתיימה במוצאי שבת האחרון עם הביצוע של מורן אהרוני ל – RIVER.
מורן אהרוני בביצוע לשיר River "הכוכב הבא לאירוויזיון" קשת – 12 – מאקו
כלל לא אכפת לי אם היא או מישהו אחר ייצג אותנו בתחרות הזמר שמזמן פשטה את הרגל מבחינה מוסיקלית ונהפכה לאירוע חברתי/מסחרי "קאלטי". זה ממש לא ישנה לאנושות מי ילבש שמלת נצנצים חושפנית, יהיה תלוי מגובה 20 מטר או במקרה של אביהו פינחסוב יגיע מלווה בחיילי משמר המלכה בנגמ"ש חולות.
הגברת אהרוני, פשוט הוכיחה שגם בעולם מוסיקלי די בנאלי המשתדל לחקות עושי להיטים מחו"ל, צומחת לה כאן בשקט בשקט אגדת SOUL, R&B ובלוז מהדרגה הנעלה ביותר שראויה למקום בפנתיאון הבינלאומי.
מורן אהרוני בתכנית "הכוכב הבא לאירוויזיון" קשת – 12 – מאקו
וכמו שאומרים ביידיש – READ MY LIPS, ברגע שאהרוני תשתחרר מכל המחויבויות המתבקשות מעצם ההשתתפות בתחרות זמר שמטרתה להיות "הנציג הבא באירוויזיון", דהיינו שמלות נצנצים היכולות לשמש מחסום משטרתי בכביש 6, מניירות של SHOW של דיווה בלאס וגאס והאילוץ המובנה של להרשים "שופטים". ברגע הזה אהרוני תהפוך לאושיה מוסיקלית, לבחירת הזמרות והמוסיקאיות בארץ – מוסיקאית/יוצרת פורצת דרך כדוגמת עדנה גורן, אסתר עופרים, אחינועם ניני, עופרה חזה, גל דה פז, תמנע בראואר ועוד.
גדולתה של אהרוני היא בראש וראשונה בעובדה שהיא "מוסיקאית" ורק אחרי זה "זמרת". היכולות הווקאליות הווירטואוזיות שלה שואבים את מקורותיהם מהידע שרכשה כמוסיקאית אבל גם משורשיה.
יש לה שליטה אבסולוטית במנעדים, בעוצמת הקול ובעיקר באינטרפטציה הקולית המתחייבת מהתמליל. פרט חשוב במקומותינו הוא עניין המבטא – שאינו נשמע מאולץ ויחד עם זאת קיימת הקפדה על דיקציה ומתן מקום של כבוד לתמליל השיר.
היא לא רק זמרת ג'אז הבקיאה ברזי אקורד 7 ו – 9 ואקורדים "מוקטנים" וסולמות כרומטיים. בשירתה היא יודעת גם להביא רבעי טונים מבית המדרש של אום כולת'ום וזאת מבלי לצבוע את הקטע בגוון "מזרחי". למרות שהיא זמרת מדויקת כמו מטרונום שווייצרי, מורן אהרוני, יודעת באינטואיציה פנימית לצאת לעיתים מ"הביט" ובכך לא להישמע כמו רובוט אלא כזמרת כדוגמת בילי הולידיי וארת'ה פרנקלין שהיו אלופות בטכניקה הזו.
השירה שלה משאירה חותם, היא שורטת בתודעה ממש כמו נגינת הגיטרה של קארלוס סאנטנה, רי'צ'י בלקמור או ביבי קינג. כשתעיר מישהו בארבע בבוקר ותשמיע לו את המוסיקה הזו הוא מיד יזהה שמדובר באומנים הללו – כך גם עם מורן אהרוני.
ניתן להשוות את העובדה הזו רק לענקיות כג'ניס ג'ופלין, ברברה סטרייסנד או טאריה.
אני מוכרח לציין, שבהיכרותי רבת השנים עם בוגרי ובוגרות "רימון", עם כל החיוב האדיר שיש בבית הספר הזה, המגרעת הגדולה היא שרוב בוגריו מאמצים איזה דפוס אומנותי שטאנצי המלווה אותם בהמשך הדרך (זה לא תמיד שלילי) אך מאידך – זה יוצר איזשהו סטגנציות במוסיקה הישראלית. (דברים דומים לא ניתן לייחס לבוגרי ג'וליארד או Rada ).
אהרוני, במובן הזה הצליחה להשתחרר מכל אותם כבלים, הצליחה לפתח סגנון ייחודי משלה, סגנון שאינו מחקה ואינו יוצר עוד "ריהנה", עוד "טיילור סוויפט" עוד "מארייה קארי" ובהרבה בחינות מורן אהרוני עבורי היא מן גלגול משובח של טינה טרנר, של דנה פיוקס או אפילו באת' הארט.
ואמרתי "גלגול" במובן של פיתוח ענף לא של חיקוי.
ועם כל השבחים והסופרלטיבים הבעיה של מורן אהרוני היא בחוקים הנוקשים שמכתיבה התעשייה:
- ללמוד ברימון
- להשתתף בתוכנית ריאליטי
- להוציא סינגל ראשון ולהתפלל להיות מושמע בפלייליסט
- לצלם וידאו קליפ
- להקליט אלבום
- להופיע בכל מקום אפשרי – פאבים בארים וכו'
- לחזור לתוכנית ריאליטי (בשלה יותר ומוכנה יותר).
אני בטוח כי ברגע שאהרוני תהיה מאחורי כל המחויבות האלה, ותתחיל ליצור מוסיקה ללא תכתיבים, ללא מחויבויות, מוסיקה שתהייה היא נטו, ללא התחשבות מסחרית, ללא עיבודים בומבסטיים מעצם היותה מתחרה בתוכנית ריאליטי – הדרך שלה לצמרת העולמית תהייה מובטחת.
אמת, יש מיליוני זמרות מוכשרות בעולם, אבל מורן אהרוני מביאה משהו אותו הגדיר מוסיקאי ותיק מניו יורק עמו אני נמצא בקשרי עבודה כ"דבר הבא". THE NEXT THING.
מורן אהרוני לפני 7 שנים כאן אצלנו באתר
