חדשות הסצנה

פסטיבל אינדי סיטי מדרים לאילת

בשנתו התשיעית יורד פסטיבל אינדי סיטי לעיר אילת, 21- 22 בנובמבר 2019. כל הפרטים.

'אינדי סיטי' הוא פרויקט הבית של הבמאית והמפיקה הקולנועית בטינה פיינשטיין, הכל החל בשנת 2011, בעקבות עבודות שבצעה בטינה במסגרת ערוץ הדוקו בטלוויזיה הישראלית, עלה הרעיון ליזום פסטיבל מוזיקלי המחבר בין מקומות, אנשים ומוזיקה כנושא דוקומנטרי.

השנים הראשונות של הפסטיבל היו תחת המטריה של עיריית תל אביב ובעקבות קצר תקשורתי או משהו דומה נאלצה בטינה לארוז את שורת האמנים שפעלו במסגרת הפסטיבל והפרויקט ולעלות לעיר ירושלים שקיבלה אותם בזרועות פתוחות עד שאשתקד התערבו בתכנים.

הקונספט של פרויקט אינדי סיטי הוא יצירת שורה של וידאו קליפים בהשתתפות אמנים, רובם מתחום המוזיקה העצמאית פורצת הדרך בארץ, במקומות המאפיינים את הנושא השנתי, המקום והתקופה, בנוכחות קהל אותנטי החווה את רגעי השירה והנגינה המתועדים בלייב. קליפים אלו עולים לערוץ היוטיוב של הפרויקט ומהווים בעצם מקדם שיווקי לפסטיבל עצמו הנערך זמן קצר לאחר מכן במיקומים הפתוחים לקהל הרחב ללא תשלום ובכניסה חופשית, פסטיבל בו משתתפים אותם אמנים שנטלו חלק בקליפים לצד אמנים נוספים. ומהווה בעצם סוג של חשיפה רחבה לאותם מוזיקאים הנמנים על "הסצנה" העצמאית שאין בידיה תמיד את האמצעים להגיע למסה הקריטית של הקהל הרחב בארץ.

מי משתתף השנה?

השנה יורד הפסטיבל לעיר הכי דרומית במדינת ישראל – אילת, הוא יתקיים בסוף השבוע שבין 21 עד 23 בנובמבר 2019 ובמסגרתו ייטלו חלק – דודו טסה והכוויתים , גארדן סיטי מובמנט , נגה ארז , לולה מארש , ויקטוריה חנה , ווטר נייבז , אקו , האחים צברי , עטר מיינר , רייסקינדר , דניאל סאן קריאף , יוגי , מאי זיו , טיגריס , פלור אייט.

קדם לכך אירוע ההכרזה הרשמי בערב מופעים והקרנות בכורה לקליפים החדשים במתחם התדר בבית רומנו לפני כשבועיים.

בשלב זה טרם פורסמו המיקומים הסופיים להקמת הבמות במסגרת הפסטיבל אולם סביר מאוד שאזור החוף והטיילת הקלאסית יהוו אחד המיקומים, כדאי מאוד שיהיו גם כמה ספוטים, אפילו עם האמנים ה"בכירים" ההד ליינרים" של הפסטיבל בתוככי העיר, ברובעי המגורים שלא תמיד התייר הישראלי המצוי מגיע אליהם על מנת ליצור הסרת חסמים בין האוכלוסייה המקומית לציבור הרחב שעשוי להגיע ממרכב הארץ לפסטיבל.

נקודות חולשה שמצאנו בפסטיבל –

  1. ניגוד לאירועי מוזיקה אחרים בעיר אילת לא התפרסמו עד עתה הצעות אירוח במלונות בדרגות כאלו ואחרות לקהל שככול הנראה יגיע ממרכז הארץ, להזכיר כי האירועים של הפסטיבל שהתקיימו בירושלים ארחו קהל רב שהגיע מגוש דן, הפעם הקהל יזדקק ללינה, אם לא מסובסדת לפחות במחירים שפויים, אינדי שמינדי זה לא פסטיבל ג'אז או מוזיקה קלאסית!!…
  2. הגעה לאילת – בעקבות סגירת שדה התעופה במתחם המלונות באילת משם וסגירתו של שדה דב בתל אביב מכאן האופצייה שנותרה למעוניינים להדרים היא או נסיעה לנתב"ג ולאחר מכן עוד 40 דקות בשאטל לאילת משדה עובדה או לחילופים ברכב או תחב"צ.

אבל למה לקלקל את האווירה, כל אחד יעשה את החשבון לעצמו – השנה, על פירסומי מפיקי הפסטיבל, יתקיימו בזו אחר זו הופעות חיות לצד מסיבות, "אפטר פארטיז" ותקלוטים חיים. הקליפים שצולמו לעונה הנוכחית יוקרנו על גבי קירות הבניינים הסובבים. במהלך האירוע יתקיים יריד מוזיקה, יד שנייה וסטריט ארט , בו ייקחו חלק מעצבים צעירים ודוכני בגדים, תקליטים, אביזרים, אמנות ואופנה.

השלב הראשוני השנה כבר יצא לדרך ובזמן זה פורסמו חמישה וידאו קליפים מתוך חמישה עשר במסגרת אינדי סיטי בהם מככבים גארדן סיטי מובמנט בתוך המצפה התת מימי, נגה ארז על המסלול בשדה התעופה הישן שיצא מכלל פעולה, ויקטוריה חנה בתוככי מתחם מכרות הנחושת בתמנע, עטר מיינר על מזח בחוף הנסיכה ודודו סטה והכוויתים בברביץ' בחוף אלמוג. (בעוד אתם מעיינים כאן ישמצב שקליפים נוספים יתווספו לפליי ליסט…)

 

זו גם ההזדמנות להיזכר בכמה פנינים בוהקות מתוך הפרויקטים בשנים עבור – אלקטריק זו בסמטאות פלורנטין ברווח שבין מועדון הקומפורט ז"ל למחוגה עליה השלום, קליפ שהיטיב לשדר את הסצנה בתל אביב בתחילת העשור, אסתר רדא באחת מסמטאות שוווקי התיירים בעיר העתיקה בירושלים, רביד כחלני באחת מבתי הקפה באותן סמטאות של העיר העתיקה, ומנגד נטע אלקיים בחמארה האותנטית הכי נחשבת בשוק מחנה יהודה – הפרלמנט של ג'ימי.

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close