יום חמישי, אוקטובר 15, 2026

הלם בסצנה, אשתו של ערן צור, אביטל, הלכה לעולמה בגיל 52

כאמור הידיעה הכתה בהלם את סצנת המוזיקה ואנשי התעשייה, אמנים, יוצרים וכל מי שהכיר את בני הזוג. אביטל, בת 52 נהגה ללוות את ערן בכל הופעותיו כצופה ואף תיעדה קטעי וידאו אותם פרסמה בחשבונה האישי בפייסבוק.

מבלי להיכנס לנסיבות מותה שעדיין די לוטים בערפל ואיני מוצא שום סיבה ממשית לחפור בכך כעת ראוי להציג את הצדדים היותר יפים ומסקרנים בחייה ובאישיותה. (אביטל ואני "חברים" בפייסבוק על רקע העשייה של ערן והתיעוד שלי בעקבותיו)

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אביטל שהכירה את ערן צור בעקבות פרויקט צילום של אחותה, הצלמת שרון דרעי אשר אחראית על עטיפת אחד מאלבומי המופת "תכלית בתחתית" שערן צור הוציא בשנת 2000, עסקה למחייתה בתחום די אפרורי לעומת מסלול החיים של בעלה, אביטל, בעלת שני תארים אקדמיים בתחום החברתי והעסקי מאוניברסיטת תל אביב, עבדה בתחום החשבונאות ותיקי לקוחות בחברת היי טק, ובשנה האחרונה שינתה את המסלול המקצועי ועברה לתחום אחר כשהיא עוסקת בניתוח שיווקי ממשרד הממוקם בלב שכונת  פלורנטין. שם גילתה תחביב חדש כאשר נהגה להצטלם בכל הזדמנות לפני כתובות גראפיטי ואיורי רחוב על גבי קירות הבניינים בשכונה, תמונות אותן נהגה להעלות לאינסטגרם תחת ההאשטג graffishionista#, אביטל התייחסה בכובד ראש לתחביב החדש והשתדלה תמיד להתאים את בגדיה לרקע המצולם, אם בצבעים או במראה הכללי, שילובים מנצחים של עין אמנותית. אחד מתחביביה של אביטל היה גלישה בגלשני Sup.

אהבתה לאמנות הייתה הגורם שהוביל אותה לדחוף את שני ילדיהם ליאם בן ה- 18 וטומי בן ה-13 להמשיך במסלול של האבא וללמוד מוזיקה ונגינה. ביום הולדתו החמישים של ערן לפני שלוש שנים הצטרפו השניים אל ערן מעל הבמה במועדון בארבי במופע חגיגי לכבוד יום ההולדת.

בשנת 2013 סיפר ערן צור לרועי בהריר -פרל, במסגרת ראיון לאתר NRG – “אביטל היתה הבחורה הראשונה שהכרתי שהיתה בגיל שלי, בגובה שלי ובמקום שלי בחיים, לא הרגשתי שיש בינינו פער של גיל, ניסיון, ידע ויכולת. הרגשתי שהיא שווה לי. באותו זמן, בגיל 35, הגעתי להחלטה שאני רוצה לנקות את החיים שלי מכל מיני רומנים ודברים לא רצויים. אמרתי לעצמי שאני מוכן לעשות ילדים – והכל נבע מכך שהרגשתי שהיא נכונה לי, שהיא האישה שלי, שאני אוהב אותה ורוצה אותה". 

בראיון שקיים ערן צור עם עמי פרידמן בשנת 2016 לאתר Ynet הוא הזכיר את אביטל אשתו בהקשר התמיכה ודחיפת ילדיהם לעסוק גם הם במוזיקה – "יש לי שני בנים, אחד בן 15 השני בן 11. הגדול כבר בגיל ההתבגרות. יש לו מן סרקזם כזה כמעט על כל דבר, לפעמים זה גם מקשה. שניהם כבר הולכים לכיוון של מוזיקה ודרמה. אשתי, אביטל, היא זו שיותר דחפה לכיוון הזה. אני אמביוולנטי, כי מצד אחד אני מכיר את קשיי המקצוע, ומצד שני אני יודע שזה כיף לעשות את זה. אני לפעמים מנגן איתם, גם ג'אמים. קווינז אוף דה סטון אייג' היא הלהקה המרכזית בבית כרגע. יש להם טעם טוב, בטח מה". 

באלבומו האחרון של ערן "המסלול המואר" שיצא בספטמבר 2016 כתב ערן צור בפתח מילות התודה כך – "תודה מיוחדת לאביטל אשתי האהובה, לליאם וטומי ילדיי, על האהבה. והתמיכה…"

השנה האחרונה הייתה אחת המוצלחות לאביטל ובני משפחתה, אחרי שערן לקח אותם עמו לסבב הופעות מחוף לחוף בארצות הברית, הם חגגו לפני כחודש את בר המצווה של טומי ואת יום ההולדת של ערן עם הרבה חברים.

כאמור ביום ראשון בשעה שש לפנות ערב תובא אביטל ז"ל למנוחה אחרונה בבית העלמין מנוחת עולם בנתניה.

 

הכי חדשים

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

מאיה דוניץ – כשהפסנתר יוצא למסע אל מחוץ לקלידים

אחת, אחת ושני כלים יש משהו מסקרן במפגש בין מוזיקאי בודד לקהל, ללא הרכב מלווה או תזמורת. אין...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

ראשון לציון עולה על הבמה: עונת התיאטרון החדשה יוצאת לדרך

התיאטרון לא נגמר בגבולות תל אביב בשנים האחרונות היכלי התרבות העירוניים תופסים מקום משמעותי במפת התיאטרון הישראלי. במקום...

I Will Survive: גלוריה גיינור חוזרת להיכל התרבות

כשהדיסקו חוזר הביתה יש שירים שמחזירים אותנו ברגע אחד אל רחבת הריקודים, לכדור המראות המסתובב ולימים שבהם הביט...

מריה חונקל חוזרת לישראל – פלמנקו במבט אחר

יש משהו בפלמנקו שתמיד מצליח לתפוס אותי. אולי אלה נקישות העקבים שמכתיבות את הקצב, אולי הגיטרה הספרדית...

2 הערות

  1. יובל כתבת ככ מדויק ויפה ופקחת את עיני להצצה לעולמה הצבעוני והמיוחד של אביטל זכרה לברכה

  2. היום כבר יש טיפול תרופתי מאוד יעיל. כל מה שצריך זה להתגבר על הסטיגמה ולראות פסיכיאטר

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

המוזיקה הישראלית יוצאת לעולם: פסטיבל החשיפה הבינלאומית 2026

כשהמוזיקה הישראלית פוגשת את העולם לא בכל יום מגיעים לישראל אנשי תעשיית מוזיקה בינלאומיים כדי להקשיב למה שקורה...

שותים מנדטים: המרץ 2 ועיתון הארץ נפגשים על הבר

המועדון האלטרנטיבי המרץ 2 ושכניו ממערכת עיתון "הארץ" יוצאים לשיתוף פעולה חדש. אנשי מערכת עיתון "הארץ" יוצאים...

הלילה הוא שירים: חנן יובל חוגג 80 עם חברים

אירוע של פעם ב-80 שנה יתקיים בנובמבר בהיכל התרבות בתל אביב. מיטב אמני ישראל יתכנסו לערב חגיגי...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא