דאק דוטרז הן שש בנות המנגנות על כלים שונים ושרות בשלל שפות, החל מרוסית, אוקראינית, ניבים ודיאלקטים שונים של שפות סלביות, צרפתית, אנגלית, הבנות מגיעות להרכב הנוכחי לאחר שחלקן נטלו חלק בהרכבי מוזיקה אוקראינים כדאקאברכה (שהופיע בישראל) ופרקאלאבה. הן התפרסמו בעקבות מעורבות תודעתית במאבק של אוקראינה כנגד הניסיון הרוסי לכבוש חלקים משטחה (קרים…). אלבומן הראשון כולל 9 רצועות שירה ונגינה, שוחרר בשנת 2016.
אבל כדאי אולי להתחיל ממש באמצע, ברגעים הכי חמים, הכי רותחים, הכי מזיעים והכי אצבע בעין של ששת הבנות לבושות השחורים ועטורות מלמלת חצאית הריקוד משל היו סטודנטיות לבלט קלאסי מעל הבמה של מועדון הרוק התל אביבי – אף מילה אינני מבין, רוסית לבטח שלא, אוקראינית בטוח שלא, אולי אולי קללה כזו או אחרת שאין זה המקום להתמקד בהן. אבל התחושה המעצימה, הסוחפת, המרתקת, המאתגרת של הנוכחות הזו מעל הבמה, עם כלי נגינה אקוסטיים, קלאסיקות של קונטרבס כפול שניים, צ'לו כפול שניים, גיטרה קלאסית, מערכת כלי הקשה, חליל, מפוחית, אקורדיון שחור ואורגן חשמלי אחד העוברים מיד ליד בין ששת הנשים הללו שפניהן צבועות בלבן כמו בקברט, כמו בקרקס ביזארי, עם אודם שפתיים מודגש, ושוב – אף מילה אינני מבין, אולם אין צורך להבין את המשמעות המילולית (היו כמה קטעים שתרגום לשפה האנגלית רץ מאחור עם הוי ארט שהוקרן במקביל, אך זה באמת זניח), העוצמה, ההתרסה, הכוחניות לצד העדינות של הנגינה, הכל מתערבב לך כך מול העיניים ועמוק עמוק בתוך האוזניים ואתה מבין שהן שרות לא על אהבה, לא על פרחים ולא על שמיים כחולים, השירה של הבנות היא סוג של משחק, חלק ממשחק בתאטרון החיים, הן מטבלות בשיריהן אהבה, שנאה, קנאה, אימה, אומץ, התרסה, כל סוגי התחושות שבן אנוש יכול לחוש, לעיתים השירה מעודנת ומעט רומנטית, לעתים היא סוערת בועטת בוטשת ותוקעת לך אצבע חדה ומוארכת עמוק בבטן, בגרון או בחזה, להכאיב, או אולי להתריס, להעצים מסרים.
המנגינות שואבות את עוצמתן משלל סגנונות מוזיקליים הנרקמים האחד בתוך השני לכדי מארג חדש, גותי מעט, אפלולי, טקסטים השאולים ממיטב המשוררים והפואטים החל מוויליאם שקספיר, דרך צ'ארלס בוקובסקי ועד טרז שבצ'נקו. אולי בשל התאורה המוכוונת מראש לתחושה, ההוויה היא אכן של קבארט סוריאליסטי, סמי גרוטסקי, עשיר בשירה, בצרחות, בריקוד פרוע ושובבני. שעה וקצת יותר של מסע חושים חושני ודוקרני אל תוך עולם מסתורי אפל ופרוע.
אחלה חוויה שבעולם…
את הרגעים האחרונים של הקבארט הזה הבנות לוקחות למחוזות הפוליטיקה, הפטריוטיות, כאשר הן קדות לקהל ומניפות את דגלה של אוקראינה ועל המסך מאחוריהן מתנוססת הכתובת – רוסיה, שחררי את האסירים הפוליטים מאוקראינה!!!
היה גם טקסט בעברית, היו גם מסרים של שלום ואחווה עולמית, השואו אדיר ועוצמתי, מזוקק כמו דלק סילוני. מכה היישר בתודעה, שווה כל רגע.
המופע שהופק בידי אאוריס מדיה בניהולו של ויקטור לוין ובשותפות עם גיל קרניאל חוסה תחת המטריה של חגיגות הבר מצווה למועדון לבונטין 7, אאוריס מדיה מנחיתה עשרות מופעי אוונגרד בתל אביב לאורך השנים האחרונות, ביניהם הטייגרז ליליז, תזמורת KIV, ואת המופע בשיא תהילתם העולמית של BROTHERS MOVING שכבשו גם את אברהם הוסטל עם קהל בינלאומי שהכיר אותם וכן נוטלת חלק פעיל בהפקת כמה ממופעי הפסטיבל הנוכחי בלבונטין 7.
הפסטיבל של לבונטין 7 נמשך לאורך כל השבוע ומככבים בו הרבה גיבורי תרבות מקומיים חשובים ואהובים ביניהם תמצאו את שלומי שבן, גבע אלון ועוד, כל הפרטים מצויים באתר הפסטיבל כאן.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
קטעי וידאו מהמופע
