דיווח מהשטח

ביתי בראשי – Bayti Fi Rasi

מופע השקת האלבום השני של הרכב האחיות תאיר, תגל ולירון חיים – A-wa "ביתי פי ראסי" במועדון בארבי בתל אביב, יום שלישי, 17.07.2019. אורחים – פלד והטריו לא כוחות (תמיר מוסקט, גלעד כהנא ותום דרום). נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל.

תראו בתכלס, אמש היה ערב יוצא דופן בתל אביב, בגדה הצפונית של נחל הירקון התאספו קרוב לארבעים אלף איש כדי לצפות במופע הבאמת יוצא דופן בסד"כ של עומר אדם, בחלקה הדרומי של העיר בממשק בין העיר הלבנה ליפו התאספו קרוב לאלף איש כדי לחגוג עם האחיות חיים אקא A-wa את השקת אלבומן השני "ביתי פי ראסי" – ביתי הוא בראשי. אולם אל תתנו למספרים להטעות אתכם\ן A-wa או איווה כדי שנהיה יותר נינוחים הן כוכבות בינלאומיות שלהן קהל של מיליוני מעריצים בכל העולם הערבי, העולם המוסלמי של יבשת אסיה ובמיוחד במדינות שלישראל אין יחסים דיפלומטיים עימן ומאות אלפי מעריצים ברחבי העולם הלבן – אירופה וארצות הברית, שלושת האחיות תאיר, תגל ולירון כמעט ולא נמצאות בארץ ובבית המשפחה במושב שחרות שבערבה המדברית, רוב זמנן מוקדש למסעות ברחבי הגלובס ממופע אחד למשנהו, בארץ הן יותר על תקן מבקרות.

אולם כל ביקור של האחיות בארץ ובמיוחד במועדון בארבי התל אביבי שכבר מזמן הפך למועדון הבית עבור האחיות, הוא חגיגה בינלאומית, גרוב אוריינטלי המטובל בנוכחות משולבת של "אחי בני תימן" ותיירות צעירה מאירופה וארה"ב שנוהרת למופע מההוסטלים, המלונות ובתי ההארחה בגוש דן, המוניטין העולמי עושה את שלו

אין צורך להרחיב כעת על ההיסטוריה, הדרך המוזיקלית ובכלל, ערימות של מילים בנושאים הללו שפכתי כאן לא פעם באשר האחיות חיים הן חביבות הבלוג המלווה את דרכן מההתחלה, חפשו לבד כאן בארכיון…

אמש הייתה אווירה חגיגית על באמת במועדון בארבי, כבר בכניסה למתחם הוצבו דוכנים של מרצ' שכללו עותקים מהאלבומים בפורמטי דיסק וויניל, חולצות יחודיות (ואני עוד משוטט בערב עם הדגם הישן של חולצת הלהקה…), דוכן עם סירי ג'חנון ומטבלים, לתת אווירה של מסורתיות תימנית, אומר לעצמי טוב שלא חורף כעת כי אז היו כאן סירי מרק תימני…

את הקהל שמתחיל למלא את המועדון מקבל התקליטן שיין ארצי אקא חוואייג'… המנגן מוזיקה ערבית ואורינטלית בת זמננו עשירה בביטים כדי להכניס לאווירה.

ביקור בארץ תימן, איווה. צילום יובל אראל
ביקור בארץ תימן, איווה. צילום יובל אראל

בשעה עשר בדיוק לאחר דקות ארוכות של מחיאות כפיים מאלף הצופים שמלאו את חלל המועדון (סולד אאוט) עולים נגני הליווי נעם חבקין בקלידים ומחשב, יפתח שחף בגיטרה, ניצן אייזנברג בגיטרת בס ומיקסר, טל כהן על התופים יחד שלושת האחיות, הלבושות בשמלות בעיצובו של המעצב גולן טאוב והסניקרס המוגבהות שלהן, המופע מתחיל עם הסינגל החגיגי מתוך האלבום "Hana mash hu al Yaman" שפירושו "פה זה לא תימן" בקליפת האגוז הוא כולל את כל הנרטיב של האלבום החדש הממשיך מצד אחד את הקו המוזיקלי האינסטרומנטלי הנותן צבע וביט לטקסטים שהפעם שלא כמו באלבום הראשון הם כולם טקסטים מקוריים שכתבו במשותף האחיות בהשראת סיפור חייה של רחל, הסבתא רבה שעלתה ארצה מתימן, התלאות, ההיתוך המקומי והיחס המפלה, טקסטים שמושרים בהגייה ושפה תימנית יהודית.

מכאן המופע ממשיך במרץ רב כשהקהל והאחיות מחוברים בגרוב אחד גדול וצבעוני משיר לשיר, רובם מהאלבום החדש, הסיפור של הסבתא רחל הופך למופע מקסים וססגוני, בבחינת פרקי היסטוריה שאינם טמונים בספר או מוזיאון אלא חיים ונושמים עם פרשנות עכשווית של הדור הנוכחי, אפשר לומר במעין אמירה צדקנית טרחנית מה שזהו למעשה דור אל דור יביע אומר או התורה שבעל פה וכל מיני סופרלטיבים שכאלו אבל בתכל'ס, יש כאן פרק היסטוריה ההופכת לחיה ותוססת…

איווה מארחות את פלד. צילום יובל אראל
איווה מארחות את פלד. צילום יובל אראל

את שלב האורחים במופע אנחנו מקבלים ממש באמצע, פלד הוא בכלל קרוב משפחה של האחיות, בן דוד מצד האמא, החיבור המוזיקלי מתאים לא פחות כאשר הביטים של הראפ העברי העוקצני של פלד מתחבר עם הביט האוריינטלי צבעוני של האחיות, גם בהמך המופע כאשר הטריו "לא כוחות" גלעד כהנא, תמיר מוסקט ותום דרום שבעצם גם עומדים מאחורי ההפקה המוזיקלית של האחיות מצטרפים, על כהנא מה כבר ניתן להוסיף? כשהוא לוקח טקסט ופורם אותו לאטומים ויוצר ממנו שאנט חופרני ברמות על והנה יש לנו שיר חדש, עילוי הבחור.

איווה וכהנא, לא כוחות. צילום יובל אראל
איווה וכהנא, לא כוחות. צילום יובל אראל

עוד אלו יורדים והמופע מגיע כבר לישורת הלפני אחרונה, איך הזמן טס כשכיף כאן, כמובן שרגע לפני הירידה והחזרה להדרן מגיע התזמון הנכון ל"חביב גלבי" הלהיט שכבר הפך מיתולוגי וחובק עולם, המועדון הופך למרק של זרועות המונפות אל על, מחיאות כפיים וריקודים עם שירה בגרונות ניחרים.

ההדרן המתבקש מסיים את הערב עם טעם של עוד…היה פאן במקסימום, האחיות לוקחות איזה פסק זמן מהופעות, היעד הבא שלהן הוא עוד נקודה על הגלובוס – תאטרון אלדין במילווקי ארה"ב, ספטמבר 2019. בהצלחה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

קטעי וידאו

 

 

 

 

 

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

תגובה אחת

  1. יובל היקר,
    תודה על התיעוד המדהים
    האם תוכל להעלות בבקשה את הקטע של המונולוג של גלעד כהנא? זה היה מדהים ומרגש ואני ממש רוצה להאזין לזה שוב

    תודה רבה מראש
    ירדן

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close