שי צברי קיים אמש מופע באברהם הוסטל בתל אביב ונותן פומבי לחומרים חדשים, שי שיר וטלי ספיר הגיעו להופעה וחזרו עם שלל רשמים, חוויות, מראות וקולות.
אנחנו אוהבים את האברהם הוסטל. משהו באווירת התיירים, החופש, בין ערב רב של שפות וגווני בלונד, החופש הזה דבק גם קצת בך. הבר רחב הידיים מזכיר לי דיסקוטק של קיבוצים, בקיסמו, הצוות אדיב, חביב ושמח והשירותים צבועים טורקיז שמעביר בי חשמל. הפעם הגיע לשם שי צברי, עם טעימה ראשונה לקראת אלבומו החדש. על עמדת ה-DJ עמרי סמדר מקבל את פנינו, עם סט אוריינטלי בביט משגע ומחמם את הקהל היטב.
כשהקהל כבר חם אש וממלא את המקום, שי צברי עולה לבמה. נוכחותו הבימתית חזקה ולא רק בגלל גודלו המרשים. קולו צלול ומיוחד וכשסלסוליו התימניים מולבשים על הביט מתחילה המסיבה.
היו שם כל להיטיו המוכרים והיפיפיים "אנא אנא אנא", "קשה בלילה", "לווי אותי" ו"שמש" בעיבוד חדש ומקסים. גם טעימות מאלבומו החדש שיצא בקרוב כמו "זוהר" שכתב לו דודו טסה ו"כל החלומות" שנכתב בשיתוף עם גלעד כהנא. חלקה הראשון של ההופעה מסתיים במסיבה עם ה"ארמני" ו"הניחי לי" . ב"שלום לך דודי" צברי כבר עמוק בתוך הקהל שמחזיר לו אהבה רבה לאורך כל המופע, מצטרף בשירה ורוקד בלהט. צברי יורד מהבמה ומשאיר אותנו עם טעם של עוד.
ההדרן נפתח עם "מעלי דממה". צברי לא היה צריך לומר יותר מפעמיים "שבו, שבו" וכמו חיילים, בזה אחר זה, התיישב הקהל הצייתן והרב – יש לציין, על הרצפה. הוא עצמו התיישב על הבמה ופנה אל הקהל כאילו שר לו שיר ערש באתנחתה רגועה. עם נוכחותו החזקה ו"רק בלילות" הוא מקים אותנו באחת ואנחנו שוב במסיבה. הוא לוקח את הטוב מכל ז'אנר, את השירה וההטעמה התימנית, את הקצב והאלקטרו-ביט המערבי, ויוצר משהו מאוד ייחודי. צברי מבצע את שיריו עם המון שלווה, למרות התרגשותו הרבה ולמרות אוירת המסיבה והדרבוקות שרוקדות ברקע, השלווה הזו שלו יוצרת משהו מיוחד. הוא מסיים סופית את ההדרן בתפילה וזעקה בטעמים תימניים עם "קול קורא" ולדעתי לא במקרה. לקולו גוון מוכר ונעים, עולמו הפנימי נחשף בעדינותו דרך קולו המיוחד שמהווה את חתימתו. אנחנו כבר חסרי סבלנות לקראת אלבומו הבא…
קטעי וידאו מהמופע
