דיווח מהשטח

שִׂמְחָה גְּדוֹלָה הַלַּיְלָה…

המופע של דודו טסה בערב השנה האזרחית החדשה, 31.12.2018 במועדון בארבי בתל אביב, אורחי הכבוד – דקלון ודנוך. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל, וידאו – אדוה אראל.  

את היכרותי הראשונה עם הצליל המזרחי ערבי הקסום והמתוזמר בשלל כינורות וכלי נגינה ייחודים כעוד, קנון וחלילים עשיתי מול תזמורת ראשות השידור בניצוחו של זוזו מוסא, אחד הנגנים בתזמורת, הכנר, היוצר והמבצע אלברט שטרית, היה נשוי לגברת רבקה, מנהלת משק הבית בביתה המפואר של סבתי, כילד קטן הייתה לוקחת אותי רבקה אל שכונת התקווה, ממש מעל השוק והרחוב הראשי הסואן לביתם, שם הייתי מתוודע למוזיקה ההיא שאת צליליה הייתי שומע לאחר מכן מעל מרקע הטלוויזיה עם התזמורת, לא רחוק משם התנהל בית הקפה נח, לשם היו מגיעים הכוויתים, האחים סאלח ודודו עזרא, שאף הם היו חברים בתזמורת של זוזו מוסא, כדי לנגן ולשיר.

קפה נח המיתולוגי כבר לא קיים, פיזית, במקומו נמתח כביש אספלט חדש המחבר את מגדלי המגורים החדשים בשכונת הארגזים עם דרך לוד, דרום תל אביב ממשיך להצמיח נדל"ן בכל פינה אולם הזיכרונות המיתולוגיים שמורים אצל אלו הזוכרים את הופעותיהם של האחים כוויתי מנגנים ושרים את השירים אותם מחדש בעיבוד עדכני אחיינם הצעיר דודו טסה בשנים האחרונות, גם הסמטאות בשכונות כרם התימנים והתקווה כבר אינם בית הגידול של הקהילה התימנית, החפלות שהתקיימו ברחובותיהן בשנות השישים והשבעים המוקדמות כבר פסו מהעולם, את צלילי הכרם וצלילי העוד לא תמצאו יותר מרקידים את השכנים בסמטאות השכונות.

כן, הרבה מים, או יותר נכון אלכוהול זרם בחפלות של אותם ימים עד היום, בקיץ האחרון נולד איחוד היסטורי בין סולני ומובילי שני ההרכבים של השכונות, דקלון מצלילי הכרם ודנוך מצלילי העוד אשר יצאו לסבב הופעות משותף עם אותם להיטים שבוצעו אז בידי שני ההרכבים גם יחד.

האמת שניהלתי סוג של מרדף כדי ללכוד את השניים יחדיו בעדשה שלי, מרדף שבזמן אמת לא ממש צלח מנסיבות שאינן תלויות בי. הידיעה כי הן דקלון והן דנוך אמורים להתארח במופע הצפוי של דודו טסה במועדון בארבי בערב ראש השנה האזרחי נפלה לידי כפרי בשל.

על דודו טסה עם הרכבו הקבוע או במסגרת הכוויתים באמת שאין צורך להרחיב, כבר ערמתי כאן בבלוג חבילות של מילים, תמונות וצלילים, דודו משמר את הצליל האותנטי שדודיו יצרו במאה שעברה, שירים שנכנסים כיום אחר כבוד לפנתאון האתני של עמישראל.

שלא לדבר על הרוק הישראלי של דודו, שלא לדבר על הסבב עם רדיוהד ברחבי העולם כולל בפארק הירקון, שלא לדבר…כי כבר נאמרו מילים, טובות במיוחד.

אמש התמלא החלל של מועדון בארבי כשעה לפני חצות בקהל רב שבא לחגוג את חילופי השנים האזרחיות במופע רוק מקומי טוב, סולד אאוט קוראים לזה. מפוצץ.

אחרי פתיחה עם להיטו החדש "פריד" שהרים באחת את הקהל במועדון מושך דודו טסה שורה ארוכה של שירים, להיטים מאלבומיו, עד שהוא צולל אל החומרים של הכוויתים בואכה חצות.

או אז מצטרפים אליו לבמה דקלון לוי ורמי דנוך לביצוע שניים מהלהיטים הכי מיתולוגיים של הרכבי החפלות של השנים ההן, חנל'ה התבלבלה ושמחה גדולה הלילה לקחו את המועדון לחגיגה רבתי תוך כדי כניסה לשנה החדשה. דודו טסה נתן כבוד אמיתי ונכון לאלו שניתן להגדירם ובצדק כ"זקני השבט" בתחום.

באמת שלא צריך יותר. שנה טובה.

הַלַּיְלָה לַיְלָה לַיְלָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה הַלַּיְלָה
הַלַּיְלָה אָנוּ בָּאנוּ לַעֲרוֹךְ נֶשֶׁף נָעִים
רוֹקְדִים וְשָׁרִים כֻּלָּנוּ נֶהֱנִים וְגַם שְׂמֵחִים
יַלָּה לִמְחֹא כַּפַּיִם שִׂמְחָה תִהְיֶה כִּפְלַיִם
יוֹסִיף הָאֵל עָלֵינוּ שִׂמְחָה וְחַיִּים טוֹבִים
תְּחִי מְדִינָתֵנוּ תָמִיד תִּהְיוּ שְׂמֵחִים
יַלָּה לִמְחֹא כַּפַּיִם לִכְבוֹד יְרוּשָׁלַיִם
בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתֵנוּ בְּחַג עַצְמָאוּתֵנוּ
נָרִים אֶת דְּגָלֵינוּ וּנְבָרֵךְ צַהַ"לֵנוּ/חַיָילֵינוּ
יַלָּה לִמְחֹא כַּפַּיִם לִכְבוֹד יְרוּשָׁלַיִם
הַלַּיְלָה לַיְלָה לַיְלָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה הַלַּיְלָה

לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה מהמופע

וידאו

 

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close