שלום חנוך ומתי כספי במפגש ענקים, סדרת הופעות בהן שרים השניים משיריהם הטובים יחדיו בעיבוד והפקה חדשה ומשותפת, אל המופע שהתקיים אמש, מוצ"ש, 22.09.2018 במשכן אמנויות הבמה בית האופרה בתל אביב, נשלח כתבנו תומר גילת אשר חזר עם תובנות, חוויות ומראות. צילום תמונות – תומר גילת, אורית פניני.
מוצ"ש תל אביבי, שדרות שאול המלך, מחפשים חניה, משימה שתמיד נראית בלתי אפשרית ובאמת זה כך, אחרי 20 דקות נמצאה לה בפינה חשוכה פיסת מדרכה קטנה לא מנוצלת, חנינו מהר וכמעט רצנו, בהזמנה רשום תשע ואנחנו כבר באיחור, המשכן לאומנויות הבימה, בית האופרה, כבוד, רצוי להגיע בזמן.
את השיר הראשון פיספנו, הסדרן הוביל אותנו בחושך למקומות חלופים באולם ענק בהופעת סולד אאוט, שלום ומתי לא ממש חיכו לנו ואיך זה שכוכב לבד מעז כבר כמעט סיים להעיז..
לאט לאט הבמה החלה מתעוררת, האורות האדומים החשוכים קיבלו חיזוק של ירוק וקצת צהוב שמש, חברים נוספים הצטרפו לבמה, הנה פתאום צלילי הפסנתר של משה לוי עם הפתיח המצמרר של "למה לי לקחת ללב", אליו הצטרפו גם יונתן אלבק על הגיטרה, חן מאיר בכלי ההקשה, פרננדו קנוף על הבס וכמובן אלון הלל המתופף האגדי ומותק של בחור בכללי.
אריק איינשטין לא איתנו, הדואט הנצחי שלו עם שלום חנוך כבר לא יבוצע אף פעם בגירסתו המקורית ונודה, לבד זה לא כזה שווה, מזל שמתי כספי נרתם למשימה, הדואט חודש ופתאום זה נשמע טבעי, לא אריק אבל מתי, טוב באותה מידה, רק אחרת. הקרירות המחושבת של מתי יושבת בול מול הגרוב של שלום, שזה שר כמעט ללא תזוזה בקול צלול וחד השני כבר מזיז את ידיו וראשו ומצריד את קולו.
כמו רבים מאיתנו, גם אני גדלתי על שני הענקים האלו, כל שיר, כל מילה נעוצה בזכרון ילדות ונעורים, כמוני גם כל הקהל שמילא את האולם, שירים נצחיים שצובטים בלב של כולנו, זו לא עופרה מול ירדנה, זה גם שלום וגם מתי, אף פעם לא היינו צריכים לבחור צד כי תמיד אהבנו את שניהם, מוזר באמת שהמפגש הזה על במה אחת הגיע רק עכשיו.
הרעיון של הופעה משותפת הוא לא חדש, אבל נראה שבשנים האחרונות הוא תפס תאוצה עוד יותר, בתכלס בשבילנו הקהל זה אירוע מרגש, חד פעמי כזה, חיבור סגנונות ויצירת מש-אפ מוזיקלי, ואם בכלל מדובר בשני גיבורי תרבות אז קשה להישאר אדיש.
מעניין שלמרות שכספי וחנוך כמעט בני אותו גיל, שניהם גדלו בקיבוצים והקריירה המוזיקלית שלהם נמשכת בערך על אותה תקופת זמן, הם אף פעם לא יצרו משהו ביחד, אולי בגלל ששניהם הלכו לכיווני מוזיקה קצת אחרים, בעוד שלום חנוך יצר בעיקר במחוזות הבלוז והרוק, מתי כספי בחר להתנסות בסגנונות מוזיקלים שונים ובעיקר מוזיקת עולם בדגש על זאת המגיעה מדרום אמריקה.
ואז בבת אחת יש מפגש, וזה לא סתם שאחד שר והשני מלווה ואז מתחלפים בשיר הבא, יש כאן כבר צמד, מחליפים בתים, שרים בדואט, מלווים ווקלית אחד את השני והכי חשוב – נמצאים ביחד לאורך כל ההופעה כאשר כל שיר ושיר שוזר את שניהם לאחד, והכל נשמע טבעי, ששלום שר את "לא ידעתי שתלכי ממני" זה פתאום כל כך מובן שהשיר הזה תפור עליו ו- "היה כדאי" של שלום חנוך במקצב הרומבה הלטיני נוגע בדיוק בעולם של מתי כספי.
אבל גם ברגעים אחרים, ששלום חנוך שר את "ואותך" הכל כך מזוהה עם מתי כספי ומיד אחריו השיר "מאיה" בוצע במלואו על ידי מתי כספי היה קשה לדעת מה כבר שיך למי. זה היה הרגע שהאיחוד הושלם במלואו.
ההופעה ערכה כשעתיים, ללא רגע אחד של ישיבה חסרת שקט על הכסא, אפילו בשיר ההכי לא מוכר של הערב "סרט על חיי" של מתי כספי הקהל ישב מהופנט, אחד הקטעים המבריקים והמפתיעים של הערב, שהתחיל עם המקצב הסוחף של מתי כספי על הפסנתר והמשיך שלהקה (המצוינת!) לאט לאט הצטרפה אל השיר עד שהאולם התפוצץ בצלילי אקסטזה סוחפים (הלכתי רחוק? אבל זו היתה התחושה)
וככה לסיכום, יש עוד קצת כרטיסים לשתי ההופעות באמפי שוני. רוצו!
