כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

החפלה של שאול ויונתן

פסטיבל הברביאדה הראשונה יצא אמש לדרך משעות הערב המוקדמות ועד השעות הקטנות של הלילה, בהפקה משותפת של שאול מזרחי מנהל מועדון בארבי ויונתן ליפיץ מנהל מועדון כולי עלמא והמפיק מאחורי "Yellow Brick" וליין המופעים בבית "מזרח מערב" ביפו עלו בזה אחר זה ארבעה הרכבים המקדשים את מיזוג הגלויות של עם ישראל – חיים אוליאל ולהקת שפתיים, ההרכב המזרח אירופאי העשיר בגרוב ג'ואיש מנקיז, יוסי "דקלון" לוי ולהקתו ולקינוח רביד כחלני עם הרכב ימן בלוז שחתמו את האירוע עמוק אל תוך הלילה. נכח תיעד וחפר – יובל אראל, צילום וידאו – אדוה אראל.

ברחבת הכניסה למועדון הוצבו שתי עמדות של טעימות מזון חשובות מאוד, הראשונה כלל כמה סירים עמוסים בגחנון והשנייה התהדרה במגשים שנראו כאילו והם מחכים למימונה, עמוסים בממתקי מרוקאים החל ממיניאטורות של מרציפן ועד זנגולות עמוסות דבש ועיטורי סומסום, יאמי…

והקהל, הרכב אנושי שהמועדון בדרך כלל איננו מורגל בו העביר תחושה של חגיגה מוזיקלית המתרחש בבית העם ברחובות או במועדון מחולות תימן בראש העין, במשך כל שעות ההופעה דאגו הנוכחים שכולם ירקדו. במיוחד בין מופע למופע כשיבגני התקליטן המזרחי הכי אירופאי הגיש פליי ליסט מעולה.

עוד בטרם נדמו קולות ההילולה הבלתי פוסקת כבר הועבר המסר כי הייתה זו הברביאדה הראשונה וכמובן שהברביאדה השנייה כבר על הפרק, אז המלצתי היא לעקוב ולהתכוון, כי זו הייתה מסיבת ריקודים מהסוג היותר שמח.

וידאו

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d