יום שני, אוקטובר 26, 2026

לאלי, לאלי, לאלי

המופע של לאלי אספוסיטו בהיכל התרבות תל אביב, יום שלישי, 24.07.2018. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל, מצלמה שניה – שילי אראל.

לאלי אספוסיטו בתל אביב, צילום: שילי אראל

האמת שחשבתי על "פעם שלישית גלידה…" אולם הכותרת היא סיכומם של הרגעים לפני שמריאנה "לאלי" אספוסיטו, הכוכבת, שחקנית, רקדנית וזמרת מארגנטינה עלתה על הבמה בהיכל התרבות של תל אביב, בעוצמה של 120 דציבלים ולמעלה מכך שאגו צווחו וצעקו אלפיים ארבע מאות ושמונים נערות ונשים מאוד מאוד צעירות בשמה של הכוכבת הנערצת עליהן, אני כבר הייתי עם אטמי אזניים למזלי הטוב.

לא מקנא בעשרות המאבטחים החסונים שגויסו לטובת שמירת הסדר באולם שמשימתם הייתה לדאוג שאף אחת מהצווחניות הללו לא תעלה חס וחלילה לבמה, לא תעמוד סתם ככה על המושב, לא תפסע הצידה מתוך השורה אל המעברים או קדמת הבמה, כך לפחות נכתב בשלטים הגדולים שהוקרנו ללא הפסק לפני תחילתו של המופע, אני מחייך לעצמי וחושב על הסיטואציות האפשריות שאותם חסונים יאלצו להתעמת עם אותן קטנטנות, אין מצב…

אבל עזבו את הפתיח הבסיסי הזה, בואו ונחזור בזמן לאחור, ליתר דיוק לתאריך 19 בפברואר השנה, בחורף, כאשר בעמוד האינסטגרם של הכוכבת, אחריו עוקבות קרוב לחמש מיליון מעריצות ברחבי העולם ומן הסתם כמה עשרות אלפים בארץ, התפרסמה הודעה כי לאלי אמורה להגיע למופע יחיד בתל אביב וכבר אפשר לרכוש כרטיסים. כך, פשוט ביותר, ללא מסע פרסום, ללא מסע שיווקי מושקע, תרגיל לפרסומאים מתחילים, הרשת החברתית עשתה את שלה, אמש האולם היה מלא לחלוטין, סולד אאוט אמיתי.

וכאן שאפו גדול ליאיר דורי ומריו ארלובסקי המפיקים העומדים מאחורי הבאתה לארץ בשנים האחרונות פעמיים להיכל הספורט ביד אליהו אל מול קהל של יותר משבעת אלפים נערות בכל פעם, הם תפסו את ההזדמנות שלאלי מגיעה לאירופה כחלק מהסבב העולמי שלה לשנת 2018 "En Vivo" והביאו אותה לערב אחד "בקטנה" לתל אביב.

המופע עצמו כלל את מיטב להיטיה אותם שרו כל הבנות ללא יוצא מהכלל מילה במילה כשהן אוחזות בסמאטרפונים על מקלות סלפי מונפים לעבר הבמה במשך שעה וחצי תמימות, מעבר ללהיטים המוכרים כאגו, היסטריה ובאילר בצעה לאלי גם חומרים חדשים ולא שכחה את האקט המסורתי של ההתעטפות בדגל ישראל לשמחת הבנות.

באותה עת המתינו האבות של הקטנטנות, כי תכלס היה זה ערב לילדות בלבד, בלובי של ההיכל או בשורת מכוניות שהפכה לפקק תנועה אחד אדיר מסביב למתחם בסיומו של המופע.

לנו לא נותר אלא להביא בפניכם\ן את המראות והקולות. תהנו צ'יקיטטות…

וידאו

 

הכי חדשים

נובמבר רוקד: אהבה, כאב וזהות

חודש נובמבר מביא לבמות המחול בישראל שורה של יצירות מסקרנות. אהבה ואובדן, זהות ושייכות, גוף ונפש עומדים...

אלכס ליבק: האיש שלימד אותי להתבונן

מהעיתון אל קירות המוזיאון בשנות השמונים זנחנו, כמו רבים אחרים, את "מעריב" ואת "ידיעות אחרונות". את מקומם תפס...

מי באמת אשם? פיטר גריימס מגיע לאופרה

מה קורה כאשר חברה שלמה מחליטה שאדם מסוים אשם, גם כשהעובדות מספרות סיפור אחר? האם חשד הופך...

בוי ג'ורג' שולף עוד הפתעה: עופר ניסים מצטרף לחגיגה

נראה שבוי ג'ורג' לא מתכוון להסתפק בנוסטלגיה ללהיטי האייטיז. כוכב הפופ הבריטי, שישוב לישראל בתחילת נובמבר לשתי...

שחר אבן צור ופיטר רוט משחררים את החיות

מי שמכיר את שחר אבן צור מהבמות של מוניקה סקס, יודע היטב שמדובר במוזיקאי שלא נח לרגע....

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא