כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעותראיונות עם מוזיקאים

אליס באה לפה הרבה…

על המופע של להקת Smokie בהיכל התרבות, תל אביב, שני 30.10.2017. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל. מצלמה מס' 2 – שילי אראל, ראיון עם חברי הלהקה – טוני פיין.

סמוקי, פעם חמישית בישראל. צילום: יובל אראל

זו הפעם החמישית שהלהקה מגיעה לישראל והם מתכננים לחזור לכאן שוב, כך הצהירו חברי להקת Smokie בפני הקהל שמילא אמש את היכל התרבות של תל אביב במהלך המופע שלהם.

הלהקה הבריטית שמושכת כבר את העשור החמישי לקיומה ופעילותה, כאשר לזכות חבריה נזקפים שירים כ "I'll Meet You At Midnight",  "Lay Back in the Arms of Someone", "If You Think You Know How to Love Me", "Needles and Pins" וכמובן הלהיט האלמותי והכי מיתולוגי – "Living Next Door to Alice" ולא רק בזכותם אלא יותר בזכותו של ההרכב ההולנדי Gompie אשר סימפל את השורה "Who the Fuck is Alice!?"  מתוך כוונה ללגלג על ההצלחה של הלהקה הבריטית שהייתה בזמנו בין להקות "אמצע הדרך", אך תרגיל מתוחכם ביחסי ציבור שבצעו חברי להקת Smokie  באמצם בעצמם את משפט המפתח החזיר אותם לכותרות ולשורת ההצלחה כפרודיה על ההצלחה של הלהקה הבריטית, החזיר למעשה את סמוקי לכותרות.

ולמעשה מדובר רק ברשימה חלקית של להיטים מיתולוגים עוד משנות השבעים, כאלו שהיו שותפים בעיצוב הצליל של הפופ הבריטי באותם זמנים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

על פי התוכנית המקורית הם התכוונו לקיים בישראל ארבע הופעות, באר שבע, ירושלים, חיפה ותל אביב, אולם כאשר המזל מאיר פנים והקהל מצביע בכרטיסים התווסף מופע נוסף, ואת ההזדמנות לחוות אותו לקחנו בשתי ידיים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אתמול בשעות אחר הצהריים פגש השדרן והעורך המוסיקלי המיתולוגי טוני פיין את חברי הלהקה במלון בו הם שוהים בתל אביב וקיים עימם ראיון כשהם מספרים על פעילותם ארוכת השנים ועל הקשר עם ישראל, הטו אוזן…

בשעות הערב אמש, אל מול אולם מלא מפה לפה בקהל מגוון, זוגות עם שיער שיבה לצד נערות ובחורים צעירים, הסולן מייק קראפט, הגיטריסט מייק מקונל, הבסיסט טרי יוטלי, הקלידן מרטין בולארד והמתופף סטיב פינל לקחו את המופע כמסיבת להיטים אחת גדולה, שעה וחצי של להיטים ללא הפוגה, לא רק של ההרכב עצמו אלא גם כמה ביצועי מחווה מוצלחים ללהיטים של רוד סטיוארט, להקת קרידנס קלירווטר ריווייבל ולהקת ה – Searchers. ממש מסיבת כיתה דלת אמיתית.

כמובן שמקומה של אליס לא נפקד והשיר הכי מוכר של הלהקה בוצע בהדרן כאשר המתופף לא שוכח כמנהג קבוע לפרוס את הדגל הישראלי ולנופף בו מעל ראשו לקול תרועות הקהל המתמוגג.

הערב חוזרים חברי הלהקה להיכל התרבות פעם נוספת, כרטיסים ניתן לרכוש כאן.

וידאו

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא