אבן נייר וחרקות

מופע השקת האלבום השני של להקת גולשי אבן נייר ומספריים "כנופיית החרקה – Harake Gang" באברהם הוסטל תל אביב, מוצ"ש 06.05.2017, אורחים – עוזי "רמירז" פיינרמן, אורי בראונר כנרות, ניצן חורש, לירון עמרם, דניאלה מילוא, מופעי חימום – האוריונז, נערות תל אביב. הגענו חבורה שלמה ומגוונת כדי לחוות ולתעד ולדווח, יובל אראל, שיר "ארנבת" אלוני, כפיר ריפשטוס.

שלנדא, חבורת החרקה. צילום: יובל אראל

שלנדא, חבורת החרקה. צילום: יובל אראל

אז אתחיל בחפירה מקדימה, הנרטיב הנוכחי של האלבום החדש נוסב סביב הדמויות המיתולוגיות של הנץ השחור ועזריאל המעופף מי שנמנו על חברי חבורת החרקה המקורית, האופנוענים האמיצים משנות השישים המוקדמות בחולון ותל אביב, כן, תל אביב העיר, עם הגשר המפורסם מעל נחל הירקון, בימים שעוד סירות דייג פעלו עם רשתות מגדה לגדה, הגשר שהיה תלוי למעשה על צמד קשתות פלדה ענקיות שהיוו אתגר גם לרוכבי האופנוע הללו, כאשר העפילו עליהן וסימנו את הדרך לפושטקים של צפון תל אביב שחגגו באופניים עם מנוע עזר, הטוסטוסים של פעם, בערבי כיפור כשכל הצפון השקט התרכז בגשר. זיכרונות שאני סוחב מילדותי, כולל הרכיבות של האופנוענים ב"קיר המוות" בלונה פארק הישן בגני התערוכה, נרטיב שונה לחלוטין מאווירת גלישת הגלים שסימנה את אלבומם הראשון של שלנדא וחבריו, אך הצליל שנוסד בשנות החמישים המוקדמות בידי להקות כצלליות, נערי החוף, דיק דייל, הונטוררס, וג'ין ודין, מיתולוגיה אמיתית, נותר בעינו, הגיטרות, המקצבים שביקשו לקרוץ גם עתה למזרח הקרוב והנגיעה ברוקבילי של מרכז אמריקה הלבנה. את גולשי האבניירו פגשתי לראשונה לפני כחמש שנים, בארמון ביפו, על השקת אלבום הבכורה הכברתי עוד ערימות מילים כאן, כעת רשות הכתיבה לשיר "ארנבת" אלוני".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

ראשית הגילוי הנאות שכבר יצא להזכיר סביב הגולשים- הייתי עוזרת טכנאי בהפקת אלבומם זה, יחד עם המפיק אורי ורטהיים ועומר לוז. אבל גם לפני כן אהבתי את הסאונד שלהם, את הסגנון המוזיקלי, את הוירטואוזיות שמצליחה להביא לשנות האלפיים את שנות ה-50, מצד אחד תוך שחזור אותנטי של רוח התקופה ומצד שני עם מקוריות ואמצעים טכנולוגיים נוספים שהפעם באו לכדי ביטוי באפקטים וכלי לופים שמאפשר להשמיע את הסאונדים של האופנועים במהלך ההופעה.

הבמה קושטה בלהבות אש כמו אלה שעל אופנועי הארלי דיווידסון, על המרקע מאחור הוקרנו הפעלולים של החבורה שנתנה את ההשראה להפקת האלבום- חבורת החרקה, שאלה למעשה היו רוכבי אופנועים מוכשרים ואמיצים שהיו עושים את פעלוליהם על החולות, לקול מצהלות בני הנוער של אז שהעריצו אותם. כל זה התחבר היטב לרוק הגולשים, ז'אנר שהתפתח במהלך שנות ה-50' באמריקה והמשיך עוד קדימה, מהמוזיקה שליוותה את הגולשים בים ועד הז'אנר "הוט רוד" שבא ללוות את תופעת האופנוענים- כלומר, אותה מוזיקת גולשים אך עם יותר רעשי מנועים ויותר עוצמה.

ההופעה הארוכה והמצוינת שהייתה, כולל הופעות החימום, ריכזה את הכל בקפסולה מזוקקת של נוסטלגיה למי שאפילו לא היו בבשא"ש (בבטן של אימא שלהם) בזמן אמת, וגם היו בקהל מי שכן היו שם כשזה קרה.

הופעות החימום- של עוזי נבון והמכרים, של The Orions, של The Girls, תקלוטים של עופר טל ומארקי פ'אנק. את עוזי פספסתי לצערי למרות שצפיתי בהופעה מלאה שלו במרכז ענב בועידת סאונדצ'ק, האוריונס- מדהימים, אנרגיה עצומה, קצת פחות אווירה נוסטלגית אולי- קצת יותר כסאח. The Girls של שרון קנטור, רם אוריון, אדם שפלן והמתופף שמצאו אותו רק כשעתיים לפני ההופעה- הצטערתי שלא הכרתי את החומרים שלהם קודם אבל הולכת לחרוש קצת כי זה פשוט מצוין. האנרגיות הבימתיות של קנטור חורכות ובמידת מה היא הזכירה לי אפילו את איגי פופ, כולל מחווה לכיוון המפשעה כיאה לפאנק-רוקרית רצינית.

החיבור של כל הלהקות עם הגולשים- מצוין. חיבור סגנוני מעשיר ומפרגן.

בלהקה: טל אורן על הגיטרה- וירטואוז ופרפורמר בחסד עליון, תקתק את הבמה, ידע לעשות את השואו כמו שצריך. יודע לפלרטט עם הקהל. גל חי- מתופף כל כך קול, מתופף מקצבים מורכבים בקלות כאילו הוא רק מוחא כפיים, הרבה חיוכים יפים. רועי בר יהודה- הפתיע שגילח את זקנו העבות לכבוד ההופעה, נתן סולואים מצוינים בסקסופון כולל אפקט מיוחד שהבחנתי בו גם אצל ספי ציזלינג- אפקט על כלי הנשיפה שמחובר לאפקט כלשהו שיצר סאונד מאוד מעניין. לירי כץ על הפרקשן- הוא מתופף מעולה בפני עצמו ומוכר גם מלהקת סקראטה קיד, וכמובן מנהיג הלהקה שי לנדא- ששולט ביד רמה באורגנים ובסינת'ים הרבים שמולו, עם שרשרת ועליה משרוקית אינדיאנית. כולם לבשו חולצות לבנות מנוקדות באדום, המון סטייל.

באורחים המיוחדים: דניאלה מילוא המקסימה שטרם הכרתי והייתה קול מפתיע בביצוע קאבר לקלאסיקה של The Shangrilas- The Leader of the Pack, אחד משירי הסיקסטיז האפלים והפופיים שכללו גם סאונדים של אופנועים.

עוזי פיינרמן, אורי בראונר כנרות, ניצן חורש, לירון עמרם- שירים וקאברים נפלאים לקלאסיקות כמו של דיק דייל, ביצועים נהדרים ל-"השחר" של לירון עמרם, וואו היו כל כך הרבה קטעים שגם הליין אפ שלהם נפרש על שני עמודים…

אומנם נהניתי מהכל אבל אולי היה לי מעט ארוך מדי, ודאי הייתי מרגישה כך עוד יותר אם הייתי מגיעה גם לעוזי נבון. אבל זו הייתה הופעה עשירה מאוד, מרקידה בטירוף, הקהל רקד, נהנו, הייתה אווירה טובה. ניכר כי ההפקה של בר זבדה עושה טוב מאוד להופעות שהיא מפיקה אותן מאחורי הקלעים, היא מעין הסוד של המצליחנים בסצנת האינדי.

האלבום החדש, להאזנה ורכישה מקוונת

 

האלבום הראשון, להאזנה ורכישה מקוונת

 

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום שיר אלוני

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום יובל אראל

וידאו

 

כל המופע של גולשי אבנירו, צילום: כפיר ריפשטוס

 

קטעי וידאו שצילמה שיר

חימום – האוריונז

 

 

 

גולשי אבנירו

 

 

 

גולשי אבנירו, צילום יובל אראל

 

 

אם כבר הגעתם עד לכאן אז הרשו לי לפנק אתכם בנוסטלגיה אמיתית, יסודות הרוק סרף עליהם ניצבים כיום חברי אבנירו…

הצלליות כל הלהיטים בארכיון האינטרנט

 

נערי החוף כל הלהיטים בארכיון האינטרנט

 

הוונטוררס  כל הלהיטים בארכיון האינטרנט

 

ג'אן ודין כל הלהיטים בארכיון האינטרנט

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s