אוווו שרון

המופע של זמרת הבלוז שרון לואיס במייק'ס פלייס הטיילת, במסגרת פסטיבל הבלוז השלישי של תל אביב, ליל שישי, 15.07.2016. נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל.

חם, חם, חם, הקיץ ניצח את מערכת המיזוג בפאב הכי אוניברסלי בתל אביב, על חוף ימה של העיר העברית הראשונה, המארח מידי ערב את אנשי הקהילה הזרה, בדרך כלל תיירים ועובדים אמריקאים מהשגרירות הסמוכה, אך זה היה עניין שולי לחלוטין מהרגע שגברת שרון לואיס, זמרת בלוז אפרו אמריקאית, קמה ממקום מושבה ליד השולחן ועלתה לבמה הקטנה של הפאב, מלווה בחברי הרכב הבית של המועדון – SOBO והראתה לעם בציון, או יותר נכון לאנשי קהיליית חובבי הבלוז המקומית לצד גברתנים חביבים וחייכנים מרוב אלכוהול שהפכו את הפאב למקום מושבם בעת השהות בארץ הלבנטינית החמה, איך עושים בלוז אמיתי מהצד הנשי הבלתי מתפשר.

שרון לואיס המגיעה במקור מבית משפיחה אדוקה בטקסס שגדלה על מזמורי גוספל בכנסייה כבשה לראשונה את הבמות בשיקגו אילינוי לראשונה בשנת 1993 כשהיא כבר בת 40 ולצדה הרכב נגנים המתגנדר בשם "Gun" כאשר הם מבצעים חומרים של באדי גאי, הצלחתה האישית של שרון כזמרת המחוייבת לסצנת הבלוז לקחה אותה לקריירה מרתקת במהלכה הופיעה יחד ולצידם של שמות כבאדי גאי, ממפורד ובנו, מוויס סטפל, קוקו טיילור, דניס לאסאל, רובן פורד, קוקו מונטויה, בילי סניף, מלווין טיילור ועוד. את הצעד הבינלאומי שלה עשתה בשנת 1998 כאשר יצאה לראשונה לסבב הופעות בינלאומי היישר לאירופה הקלאסית.

מאז נחשבת ובצדק שרון לואיס כאחת מזמרות הבלוז החשובות של סצנת ההארד קור בז'אנר. את החיבור עם ישראל ערכו אנשי רשת הפאבים "מייק'ס פלייס" שסגרו עם שרון בוקינג על סבב הופעות בין סניפי הרשת בארץ וחיברו אותה היישר לליין אפ העשיר של פסטיבל הבלוז של תל אביב.

ואכן אמש, לקראת המופע בסניף התל אביבי שבטיילת ההומה אדם בליל שישי קיצי ומהביל, היווה הפאב את מרכזו של הפסטיבל כאשר קהל רב מילא את המקום, חלקו הגדול במיוחד לכבוד המופע המתוכנן.

האמת שאני אינני נמנה על מבקריו הקבועים של הפאב, לא ממש הולך עם המסורת של בירות וטוגנים מעל שולחנות ספוגי לחות ואלכוהול, את ביקורי הקודם במייק'ס פלייס ערכתי ממש לפני כשנה עת הופיע במקום לאון "ליטל ג'ימי ריד" אטקינס אף הוא מלווה בידי להקת SOBO במסגרת הפסטיבל בשנתו הקודמת במופע מלא אנרגיות וגרוב כפי שמופע בלוז צריך להיות, על כן ציפיותי והתרגשותי היו בהתאם, לראות ולחוות מה שרון לואיס יכולה להעניק למקום הזה.

לאחר שני קטעי נגינה לחימום האווירה מהארסנל של חברי להקת SOBO עלתה כאמור שרון לבמה, בחולצת סטרפלס בצבע אדום בוהק, חושפת את כתפיה מעוטרות הקעקועים הרבים, אצבעותיה מטופחות בסט ציפורנים ארוכות בצבע בוהק שיער הראסטות שלה הכסוף מוזהב אסוף לאחר (עניין זמני עד התחממות המופע…) וכל כולה ביג מאמא מלאת חום, חיוכים וצ'ארם בלתי פוסק מפלרטטת עם הקהל בביטחון רב, מעניקה תחושה כאילו ומדובר במופע אישי בלתי אמצעי לקהל במקום (למרות שבוודאי זו הופעתה המיליון אם לא למעלה מכך) ומגישה אינטרפטציה אישית לכמה מהחומרים הקלאסים של הוויית הבלוז, מה שנקרא בז'אנר המקביל בעולם הג'אז "סטנדרטים"…

שרון פותחת בביצוע אישי ללהיטה המיתולוגי של אטה ג'יימס "Blues is my Business" וכאילו מצהירה על הכוונות להערב, בלוז הוא הסצנה, מעכשיו ועד סופו של המופע אל תוך עומקו של הלילה…

היא ממשיכה עם שיר שלה "What's Really Going On?" ולוקחת את הקהל איתה לתוך הגרוב, הקול שלה מגיע ממעמקים, חזק וצורב את הנשמה, מלא ברגש חם ולוהט. היא קולטת בשולחן הסמוך לבמה חבורת אמריקאים חסונים הנראים כמאבטחים או סתם אנשי מרינס בגימלאות ומחליטה להתלבש על אחד מהם בפלירטוט וטיזינג חוזר ונשנה לשמחת כל הנוכחים בשולחן ובפאב בכלל, כשהיא עושה את הצעד הבא ושרה היישר אל תוך פניהם של הגברים, יורדת מהבמה ומקימה אותם אחד אחד לריקוד צמוד, הקהל כבר מזמין את הכוס העשירית, בירה היא מילת המפתח והשמחה שורה במקום עד מעל הראש, חם, חם חם פה!!!

המופע עצמו בנוי במתכונת הבלתי אופיינית למופעים בישראל, שעה ראשונה עם הפסקה קצרה ואחריה סשן נוסף לא פחות ארוך מהראשון, שיר רודף שיר, בין השירים המקוריים לביצועי המחוות (או הסטנדרטים\קלאסיקות בלוז) מספיקה שרון לדחוף לקהל מידע אודות האלבום החדש שלה אותו היא מנופפת בפנינו ומזכירה כי הוא כאן למכירה ואפילו לחתימות (כי ביזנס זה ביזנס..) בתוך כל החגיגה שרון לא שוכחת לפרגן לשני הקצוות בהרכב המלווה, מימין הגיטריסט דניאל קרימן  ומשמאל הקלידן יעקב מורבין שמקבלים את זמן הסולואים כמעט בכל שיר ושיר בעת שנגן הבס והזמר אסף גנזמן המשמש הערב כזמר ליווי ומנחה שומר על הקצב והטמפו של המופע כמפיק מוסיקלי משופשף.

כמעט לקראת סופו של הערב מזמינה שרון שניים שלושה מהקהל, שלוש בנות ובחור אחד קופצים על ההזמנה ונעמדים מאחוריה, לחתור, לחתור עם מרי הגאה  שכתב והלחין ג'ון פוגרטי עם להקתו Creedence Clearwater Revival לתהילת עולם בשדות האמריקנה הבוערת, אמרתי מקודם שחם חם חם כאן? כן, רותח!!!

ככה אני אוהב את הבלוז שלי, חם, מהביל, מלא גרוב וחושניות בוגרת, עם זמרת אסרטיבית שיודעת את המלאכה, עם קול שאינו מתחנף ועם הרבה מאוד שמחה, כי בלוז לא חייב להיות עצוב, בלוז זו שמחה, כמו שחווינו לפני יומיים עם גיבור הבלוז באדי גאי…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום שילי אראל

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום יובל אראל

וידאו, יוטיוב, צילום יובל אראל

וידאו, פייסבוק, צילום יובל אראל