כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

חדשות הסצנה

חדש חדיש ומחודש

טוני פיין, זמר, שדרן, מפיק ועורך מוסיקלי נפרד מרשת גימל לאחר ארבעים שנות פעילות, מרגש. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

טוני פיין, רשת גימל. צילום: יובל אראל
טוני פיין, רשת גימל. צילום: יובל אראל

כמו שהפריצה הבריטית בשנות השישים עשתה לעולם המוסיקה האמריקאי רק טוב, כך פריצתו של טוני פיין לחיי מאזיני הרדיו בישראל באמצע שנות השבעים יצקה מים רעננים על היבשושיות הממוסדת של רשות השידור וקול ישראל.

טוני פיין הוא מבחינתי החיבור של התקליטן המגיע מהעולם שמעבר לים אל השלולית המקומית, הייתי נער כבן 17 לערך שכבר התנסה בעבודת תקלוט במועדונים בשעות הלילה ובמכירת תקליטים בשעות היום, הרדיו לא ממש היווה נקודת משען באותם ימים למעט פינות בודדות בתחום הרוק המתקדם. טוני פיין הביא את הרוח הצעירה, התוססת והחדשה לרדיו כשהוא ממותג לציבור המאזינים כאיש המביא זאת מהאי הבריטי, מולדת הפופ העולמי.

משה מורד, אופיר אקוניס וטוני פיין, רשת גימל. צילום: יובל אראל
משה מורד, אופיר אקוניס וטוני פיין, רשת גימל. צילום: יובל אראל

באותם ימים תחנות הרדיו של רשות השידור היו די יבשושיות וטוני יצק סוג של פס קול ילדות לפופ הבריטי בשידורי הרדיו, מאז אמנם זרמו מים רבים, תכניות חדשות קמו ותוכניות ישנות הסתיימו, המוסיקה כבר יצאה מזמן מתחום התדרים הרשמיים וכיום כל תינוק זב חוטם יכול לפתוח לו ערוץ או תחנת רדיו אינטרנטית ולשדר מכל הבא לידיו, מבלי לאמר מילה על המהפכה שתחנת הטלויזיה  MTV עשתה לעולם המוסיקה ולשידור הציבורי בכלל הן ברדיו והן במדיה הטלוויזיונית.

במהלך השנים הכרתי צדדים נוספים באישיותו של טוני פיין כאשר הצטרף לשורות המתנדבים ביחידת התנועה של משטרת מרחב ירקון בתל אביב ודמותו המיוחדת לבושה במדי שוטר מגוהצים בלטה היטב בנוף התל אביבי, מעת לעת פגשתיו במטה המשטרה התל אביבי ואף הוברר לי כי הוא בעצמו עוסק בצילום כתחביב, ובשנים האחרונות נפגשנו לא פעם כתף אל כתף בהופעות רוק ופופ שונות כצלמים, אני מטעם משרדי היח"צ וההפקה ואילו טוני בהזמנה אישית של האמנים.

טוני, קובי והמפיקות בעבר ובהווה. צילום: יובל אראל
טוני, קובי והמפיקות בעבר ובהווה. צילום: יובל אראל

טוני הזמין אותי לא פעם לחוות את המצעדים השנתיים המשודרים לקראת ראש השנה בתחנת הרדיו רשת גימל, מצעדים שהוא היה אחראי על הפקתם, עם אורחים באולפן שבצעו משיריהם שבמצעד, חוויות שלא כל אדם מהישוב יכול לטעום מעבר להאזנה לתדרי הרדיו.

השבוע נפרד טוני פיין מרשת גימל ושרות השידור לאחר ארבעים שנות עבודה ופעילות, גם הרשות עצמה וקול ישראל עומדים להיפרד מעצמם ובכל אופן מהמבנה הארגוני הנוכחי וללבוש תצורה שונה חדשה ואחרת. כולי תקווה שטוני ימצא את עצמו די מהר באינסטלציה החדשה כי הוא חלק מהשידור הציבורי והשידור הציבורי זקוק לו.

רשת גימל זה טוני פיין. צילום: יובל אראל
רשת גימל זה טוני פיין. צילום: יובל אראל

ביום שלישי, 26.04.2016 בשעה 12:00 התקיים שידור מיוחד ברשת גימל במסגרתו נפרדו טוני והתחנה זה מזו, כאשר אורחים רבים שעבדו ופעלו לצדו בתחנה הגיעו במיוחד כדי להיפרד, בין השמות הרבים של שדרני וטכנאי הרדיו ניתן היה למצוא את אלי לפיד, מנחם גרנית, יוסי כסיף, משה מורד, קובי מנורה, עופר נחשון, נמרוד אלדר, סיגל הורן, איתן גור, גלית גורא עייני, שפרה פרץ, חנן דרוב, אבי משולם, לירון בן שמעון, רויטל עמית, נועם גיל-אור, נתיב רובינזון, יגאל רביד, זהר סדן, צביקה בשבקין, שרון עידן, צ'רלי בוזגלו, יואב גינאי, ח"כ והשר אופיר אקוניס, טל ארגמן, רק שוש עטרי המנוחה הייתה חסרה למרות שרוחה המיוחדת שרתה באולפן.

היה לי הכבוד ליטול חלק בפרידה, אז הנה התמונות, והנה קטעי וידאו שתיעדתי, טוני – סגירתה של דלת אחת פותחת דלתות והזדמנויות חדשות, אני שמח שאנחנו חברים.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהשידור האחרון

וידאו

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא