כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

מחזות זמר בתאטרון

מסיבת הריקודים של מרי לו

הלילה מחזמר, מרי לו חוזרת בשנית, מופע הפרמיירה בהיכל התרבות של תל אביב, פורים, 23.03.2016. צביקה פיק, גיא זוארץ, מיה בוסקילה, הילה סעדה ושורת שחקנים צעירה ורעננה. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

יותר מחמש עשרה שנים חלפו מאז ששרתי את הפזמון החוזר "תמיד אותו חלום, חלום בשם מרי לו, אז איפה את היום, אמרי לי, מרי לו" באולם הנינוח והמרווח של התאטרון הלאומי הבימה, כאשר יעל בר זוהר, גיא זוארץ, שרי ועוד ככבו על הבמה בגרסה הראשונית של המחזמר שנרקם בידי דן אלמגור על פי שורת להיטים שכתבה מירית שם אור והלחין צביקה "המאסטרו" פיק. והנה אמש, באולם הסמוך של היכל התרבות אני צופה בחגיגה המחודשת של אותו מחזמר תוסס ועולץ המוגדר כאחד ממחזות הזמר הישראלים הטובים שנוצרו כאן.

הגרסה החדשה שהופקה עתה בידי משרד הכרטיסים הדרן לצד אנשים נוספים ובבימויו של הבמאי המקורי סטיבן דקסטר כוללת קאסט שחקנים, רקדנים וזמרים (גם בלשון נקבה) חדש, צעיר ורענן, רובם כוכבי בידור וסדרות טלוויזיה הנערצים על ידי בני ובנות העשרה, כשיר מורנו, אסף הרץ, ישראל אטיאס, טום באום, שמרית לוי ששון וגאלה קוגן, לצד חיזוק משמעותי בדמותם של הזמרת מאיה בוסקילה המגלמת את אמם של האחים בעלי בית הקולנוע הישן ויודעת "לפתוח מבערים" בפלצט האופייני שלה בקטעי השירה, גיא זוארץ שכיכב גם בהפקה הראשונה וכעת חוזר אך בתפקיד שונה, אז הוא גילם את גבריאל, הבן\אח היותר הגון, כעת הוא מגלם ובהצלחה רבה את דמותו של ריקרדו, האמרגן הממולח שמבקש לרתום את הנערה מרי לובוביץ ההופכת למרי לו לעסקי השואו ביז המפוקפקים שלו תוך שהוא מפלרטט בהצלחה רבה עם אמם האלמנה של האחים, הלו יהא מיה בוסקילה, דמות נוספת בקאסט המזמרים היא הזמרת והשחקנית הילה סעדה, שאותה באופן אישי פגשתי לראשונה לפני כשלוש שנים כאשר חגגה את השקת השיר "אם תחזור" המגלם טרגדיה אישית אמיתית שחוותה הילה בעצמה.

אחד ההבדלים המהותיים במופע החדש לעומת קודמו, כי הרי השוואות הן בלתי נמנעות, הנו עניין התפאורה, העימוד וההצבה מעל הבמה, אם בגרסה הקודמת נבנתה בתיאטרון הבימה תפאורה זוויתית כעין חדר אחד ענקי, הרי הפעם מוצג בפני הצופים באולם מבנה דו קומתי המסתיר מאחוריו את הרכב הנגנים המבצעים בלייב את המנגינות, מדמה מחד את כניסתו של אולם הקולנוע הישן ומחלק באופן סימטרי את הבמה כרחבת ריקודים ועמדת מוצא לביצוע השירים.

המופע עצמו נחלק לשני חצאים, כאשר בחלקו הראשון המנגינות וקטעי שירים קצרצרים נשזרים בעלילה ואינם עומדים בפני עצמם, רק בחלקו השני של המופע כאשר העלילה עצמה מתפתחת ניתנת ההזדמנות לחוות ביצועים שלמים לכמה מהשירים שצביקה פיק העניק למחזמר, להיטים מיתולוגיים כ"הרקדן האוטומטי" במהלכו טום באום רומז קורץ והופך לסטירה  קומית מרומזת את עובדת היותו גאה, גיא זוארץ עם ביצוע מצויין ל"דיווה", תכלס הכי להיט בינלאומי של צביקה פיק, או מאיה בוסקילה, מבצעת את "אלה סינדרלה", הילה סעדה בתפקיד הנותן כבוד לעופרה חזה בשירים "גבריאל" ו"יד ביד" ומזכירה בדמותה החיצונית במקצת את הזמרת המנוחה, ואפילו אסף הרץ, כוכב דרמה לבני נוער עולה מקבל על עצמו את הביצוע הכל כך מחייב של "מרי לו" לקראת סופו של המחזמר, אכן, המבחן המוסיקלי עובר בהצלחה.

בגדול, החיבור בין השירים, להיטים שחלקם כבר התנגן בשנות השבעים של המאה שעברה, לבין השחקנים, כוכבי הנוער העכשוויים, יוצר תמהיל נכון למופע בידור קליל לכל המשפחה, היכל התרבות הכיל אמש כאלפיים וחמש מאות צופים, הורים וילדים, מבוגרים לצד בני נוער ומעריצים, חגיגה קיצית היוצאת לדרך.

לסיכום – המחזמר מרי לו כשמו כן הוא, מחזמר, מופע בידור קליל הפורס עלילה טיפה בנאלית על פני מנעד להיטים שהציבו את צביקה פיק ככוכב הפופ האולטימטיבי של ישראל, מופע שהיה יכול אף להיכנס לקטגוריית פסטיבלי הזמר לילדים או הצגות קלילות לבני נוער המועלות בדרך כלל בחופשות החגים סוכות, חנוכה ופסח, מחזמר הגורם לך לזמזם בשקט ואפילו להצטרף בקול לשירת הלהיטים שעברו בפס הקול הישראלי כלהיטי מסיבות ולמחוא כפיים בסופו לקאסט שעשה עבודה מצוינת ולמאסטרו המצטרף אליהם לקידות ותודות.

המחזמר יוצא לסבב הופעות בתל אביב וברחבי הארץ, הנה לינק לכרטיסים.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע (צילום שילי אראל מהיציע)

וידאו פייסבוק

 

וידאו יוטיוב

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

2 תגובות

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא