להתכוון על תל אביב

להתכוון או להתקוון, העיקר שהעיר משופעת בהופעות בשל פסטיבל המוסיקה הבינלאומי של ג'רמי הולש, פרטים, רשמים, תמונות, קולות.

לצד אירוע האסון של סוף השבוע במועדון ההופעות באטאקלן בפריס במהלך המופע של איגלז אוב דאת' מטאל קצת קשה לחזור לשגרת התיעוד המוסיקלי וסיקור הסצנה, אולם כשהתובנה היא שהטרור לא מנצח, אשנס מותניים ואתן את המנה העיקרית של המוקד המוסיקלי בשבוע החולף – מזה מספר שנים שקיימת בסצנת המוסיקה הישראלית המבקשת לקרוץ לעולם הרחב מעין מגמת דו קרב וירטואלי, שתי הפקות העולות בו זמנית ומטרתן לחשוף מוסיקאים ישראלים בפני קובעי המדיניות, מנהלי הפסטיבלים ומקצועני הסצנה מעבר לים במטרה לאפשר הצלחה.

אנסה לחפור ממש בקצרה ולא לעורר דינוזאורים מרבצם, מצד אחד, הירושלמי בעיקרו עומד צוות עמותת הצוללת הצהובה בירושלים, יחד עם קרן התרבות העירונית ואגף קשתו"ם במשרד החוץ המביא מידי שנה עשרות אנשי מקצוע בתחום המוסיקה מחו"ל לשני סשנים נפרדים של הופעות חשיפה, האחד בתחום הג'אז ומוסיקת עולם (שהתקיים בשבוע החולף) והשני בתחום הרוק והאינדי (שיתקיים השבוע), רוב ההופעות מתקיימות בירושלים ובסופי השבוע מבוצעות גיחות לתל אביב. מהצד השני עומד איש אחד, ג'רמי הולש, מנכ"ל אולה רקורדס, גוף הפועל ליצוא מוסיקה לעולם מישראל, כאשר ג'רמי מרים כנס שנתי שכזה הוא מציף את תל אביב ומועדוניה בשלל הופעות המחולקות על פי סגנונות מוזיקה מגוונים לצד ימי עיון במהלכם מתקיימים פנאלים, רבי שיח והרצאות במטרה ליצור שואוקייס ונטוורקינג כדי להשיג את המטרה – חשיפת המוסיקאים הישראליים לאנשי התעשייה מעבר לים עד לחתימה על מופעים ולייבלים.

במהלך סוף השבוע השתדלתי לדלג בין גוף אחד למשנהו ובין מופעים כאלו ואחרים, לטעום ולהביא מקצת מהקולות והמראות. איון זו חוכמה למי שבשנים האחרונות חורש כמעט מידי ערב את מועדוני ההופעות בגוש דן ומעבר לכך להכיר את המוסיקאים, הזמרים, ההרכבים, הלהקות, אך תמיד, תמיד, יש את הטעימות הראשוניות, לחומרים חדשים, יוצרים חדשים, צבעים חדשים.

כך אוכל לציין את להקתו החדשה של בסאם ברומי, מי שהיה חבר בהרכב הרוק הכבד הערבי יהודי מעכו בשם "חלאס" וכיום הוא מציג גישה ונישה יותר מלודית, יותר מעודנת וקלילה, על פי טעמו ודרכו המוסיקלית האישית, מזכיר לי בדרך זו את הרוקרים המטאליסטיים הכבדים הלוקחים עצמם לצדדים בלתי מוכרים לקהל וחושפים את היוצר האישי שבהם. ואם כבר מדברים על דו קיום, גם מצד סשן הג'אז ומוסיקת העולם של הצוללת נחשפתי בסוך השבוע ללהקת רזאל (איילה) מנצרת היודעת לרפרף בקלילות מלאת גרוב בין צלילים המחברים, רגאי, סקא, פופ ורוק לכדי וויב מרקיד חדש בשפה הערבית.

הזדמנות נפלה בחיקי לשבת ליד סיימור שטיין, אדם מבוגר הנראה כסבא הטוב מהשכונה הנעזר במקל הליכה אך מאחוריו ולדעתי עוד הרבה לפניו קילומטרים ארוכים ומכובדים של עשייה בעולם המוסיקה הבינלאומי, כשהוא תופס אותי לובש חולצה של דפש מוד מהופעתם האחרונה בארץ בשנת 2013 הוא לוחש לי באוזן, הי, הייתי המנהל שלהם, סיימור, כיום סגן הנשיא של חברת וורנר העולמית למוסיקה הפך למוקד עליה לרגל של מוסיקאים ישראלים שנטלו חלק בפסטיבל המוסיקה הבינלאומי, הוא וכריסטוף צ'יאפ ממידם צרפת הספיקו להאזין, להתרשם ואף לשוחח ולהחליף מידע עם שורה ארוכה של מוסיקאים ישראלים שלבטח נשמע בעתיד אודות הופעותיהם מעבר לים.

בהזדמנות זו אציין כי באחד הפנאלים שהתקיימו בהם נטלו חלק ח"כ עמיר פרץ, מנכ"ל אקו"ם יוריק בן דוד ויוסי שרעבי סמנכ"ל משרד התרבות הועבר המסר כי הממסד השלטוני במדינת ישראל על משרדיו ואגפיו השונים התחיל להפנים ולהכיל את העובדה כי מוסיקה היא אמנות חוצת גבולות ומחברת את האנושות, וכי כדאי מאוד למדינה להשקיע תקציבים שיסייעו בקידום אמניה, עניין שעליו אני יכול לאמר רק – אמן כן יהי רצון!

• לחצו לצפייה בגלריית תמונות מסשן יום שישי של פסטיבל המוסיקה
• לחצו לצפייה בגלריית תמונות מערב הסיכום של פסטיבל המוסיקה
• לחצו לצפייה בגלריית תמונות מצהריי שישי עם הפסטיבל הירושלמי בבארבי התל אביבי

אלבומי כמה מההרכבים שהופיעו בפסטיבל המוסיקה הבינלאומי