מופע השקת אלבום ל"מוּרָה" – אלון לוטרינגר, עומר קליין ושחר ברברש, תאטרון תמונע, רביעי, 29.04.2015. אורחת – יודית רביץ. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.
אם תרשו לי לפתוח בחפירה אספר לכם שאת אלון לוטרינגר והמוזיקה שהוא יוצר ראיתי לראשונה בתאטרון תמונע בקיץ 2012 עת קיים מופע לכבוד אלבומו האישי הראשון "ביער של טורקיז אפור", אז כתבתי אודותיו את המשפטים הבאים "…אחד האלבומים היפים ביותר ששמעתי מזה זמן רב, המציג שפה מוזיקלית עשירה וייחודית, אלטרנטיב אמביינט ישראלי מרתק…", "… אפשר לאמר במפורש כי כל השירים כולם הם מצוינים, הם נעימים לשמיעה וכאשר מתעמקים בהם ניתן למצוא את העיבוד, ההפקה, האיזון הנכון בין הכלים, המחשבה שהושקעה ביצירה הסופית, אחד אחד הם יכולים להתמודד באיכויות, פשוט אלבום מעולה…".
עם הסופרלטיבים האלו אני פוגש באלון פה ושם בהופעות כאלו ואחרות עד שלפני כשבועיים, כאשר הגעתי להוסטל 51 של האדונים אלישע ואיתמר, פגשתי את אלון בכניסה, יושב על אבן שפה, הוא קצת בקטע של ביישן, מחייך ולוחץ את היד, או אז ניגשת אלי רותם אור ואומרת לי – "עוד מעט השקה לאלבום החדש של אלון, של "מוּרָה", תבוא, אתה חייב!".
אז באתי, בטח שבאתי, לא לפני שדאגתי מראש להאזין לחומרים הללו לאחר המאסטרינג, וזה היה בום אמיתי, כאילו פלאש בק שהעיף אותי לשני כיוונים, הראשון, החזק, למפגש עם אחד המאסטרים של המוזיקה משנות השבעים, שהגעתו לארץ מלאה את היכל נוקיה באלפי אוהדים, אני מתכוון לאלן פרסונס, מי שהחל כטכנאי הקלטות לפינק פלויד וענקים אחרים והפך בעצמו ליוצר עם שורת אלבומים המספרים סיפור במלואו, קונספט קוראים לכך. ובעוצמה נוספת אני חוזר למופע של לוטרינגר כאן, בתאטרון תמונע, עם היער של טורקיז אפור, הסגנון המחושב, המכושף, הפעם עם פסנתר הרודס הענתיק שמביא את הגוונים הנכונים ויוצר אווירה סמי גותית סמי פרוגית, עוטפת את הטקסטים במעין בד עדין חצי שקוף המתנופף לכל איוושת רוח…
וכי למה ככה? אלון, יחד עם שני חברים, עומר קליין (הוא הוא על הקלידים של הפנדר רודס) ושחר ברבש (כלי הקשה), לקטו אסופה של שירי משוררים, דמויות מיוחדות כדוד אבידן, יונה וולך, חנוך לוין, חיברו תמלילים של משוררים כיהודה עמיחי ואברהם חלפי, פרקו אותם לגורמים והדביקו אותם מחדש עם צלילים, מוזיקה, כזו שנותנת משמעות אמיתית לטקסטים, משמעות הנגזרת מהמוזיקה, לא רק מהאזנה לטקסטים כשהם מוקראים בהתאמה, הפעם מדובר בשירים, שירה, מנגינה, יצירה.
הקטע, זה בכלל התרחש לפני עשור, תחילת שנות האלפיים, השלושה נהגו להיפגש, להלחין ולבצע משירי המשוררים, והקטע קטע השני, הם הופיעו מעת לעת עם החומרים הללו, בדיוק כאן, בתמונע, שהיה תאטרון אינדי צעיר, אולם מאז השנים עברו, העניינים השתנו, איש איש פנה לעיסוקיו, כאן שם ומעבר לים, עד שלאחרונה החליטו לחזור ולהוריד מהם את כל הנודניקים ששאלו מתי הם יוציאו אלבום…
אז אמש יצא אלבום, קוראים לו "מוּרָה", הוא עדין, מנסה לגעת במאזין בעדינות, לתת לו לטעום כפית כפית, לא במכה ולא בזלילה מהירה ומוטרפת, זו שירה מולחנת, לא להיטי אינסטנס…ולכן האלבום מורכב משתי מדיות, דיסק ראשון ודיסק שני, בכל אחד בין שבעה לשמונה שירים, כאילו וחוברו להם שני אי.פי יחדיו, אך זו יצירה מיוחדת, מצויינת, שלושתם נוטלים חלק בהלחנה.
בכלל, אמש, אולם ההופעות בתאטרון תמונע היה מלא, מישהו הכריז על סולד אאוט, האמת, גם הערב כבר סולד אאוט, שני לילות, שני מופעים, אלבום אחד עם שני דיסקים, שני אורחים, אמש יודית רביץ, הערב יוני רכטר. מי שהצליח להניח יד על כרטיס הוא בר מזל, לכו תדעו מתי הם יחזרו על כך שוב…
דרך אגב, אני מניח כאן שלושה קטעי וידאו מההופעה, אל תבקשו יותר כי לא אשחרר, חפשו את האלבום או שפשוט תציקו לאלון, עומר ושחר לקבוע בוקינג לעוד הופעות.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
וידאו
ההופעה אתמול באמת היתה משהו. חבל שלא יכולתי להגיע שוב היום.
ותיקון קטן: בפסקה הרביעית צריך להיות "עומר קליין", ולא "עופר קליין".
[…] "יער של טורקי אפור" ולאחר מכן הפרוייקט המקומי "מוּרה" עם עומר קליין ושחר ברבש שכבש את המאזינים בזכות […]
[…] לומר עליהם ידו בכל, אלבום סולו בעברית מסתורי ומסקרן, אלבום להקה שעושה צדקה עם השפה העברית, עבודות רבות לצד יוצרים […]