כבוד וסימפטיה לשלמה גרוניך

מופע מחווה לזמר והמלחין שלמה גרוניך "סימפטיה של צלילים" והענקת פרס "מפעל חיים", פסטיבל ימי זמר בתאטרון חולון, אורחים – מתי כספי, שלומי שבן, אסתר רדא ושלישיית אדלר, שני, 06.04.2015. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

בעת שראש עיריית חולון מוטי ששון עלה אמש לבמה על מנת העניק לשלמה גרוניך את "פרס מפעל חיים" אל מול אולם תאטרון חולון המלא מפה לפה, הוא קרא מתוך הדף – " פרס על מפעל חיים של "פסטיבל ימי זמר בתיאטרון חולון 2015״ ועיריית חולון מוענק לשלמה גרוניך – מלחין, זמר ומוזיקאי מגוון מאין כמוהו, שהטביע חותם בזמר העברי מתחילת שנות ה – 70 והוא עדיין כותב, שר, מופיע ומפתיע כל פעם מחדש. קולו הייחודי של גרוניך הפציע עם אלבום הבכורה שלו, שכלל שירים כמו "אל נא תלך" ו"רוזה מרציפן" ובישר על הצטרפותו של יוצר חדש ומקורי למוזיקה הישראלית. ההמשך היה במפגש המופלא שלו עם מתי כספי ובמופע המשותף "מאחורי הצלילים", ומשם להרכב "קצת אחרת" עם שלמה יידוב ושם-טוב לוי..."

זה היה אחד מרגעי השיא במהלך מופע המחווה שנערך אמש בתאטרון חולון במסגרת פסטיבל ימי זמר המתקיים זו השנה העשרים בעיר המנמנמת לצד הכרך התל אביבי הגדול, פסטיבל המהווה "מדורת השבט" של הזמר העברי לדורותיו ואבן שואבת מידי שנה לקהל המגיע מכל רחבי הארץ.

שלמה גרוניך, פסנתרן מלחין וזמר, אחד המוזיקאים המבריקים בארץ, כיכב אמש במופע המחווה שלו עצמו, כשהוא פותח סולו אל מול פסנתר הכנף הארוך בקטע אינסטרומנטלי המשאיר את הקהל דרוך ומבושל היטב לאחת מהצגות התכלית המצוינות, ובהמשך מצטרפים אליו הנגנים עומרי אגמון בגיטרה, אייל מזיג בגיטרת בס, איתמר גרוס בקלידים ועל התופים רון אלמוג לביצוע שלל רחב ומהנה ממיטב היצירות שכתב והלחין לאורך השנים כאשר מצטרפים אליו אורחים המסמלים ומהווים אבני דרך משמעותיות במסלולו המוזיקלי, אסתר רדא, שלומי שבן, מתי כספי שותפו האולטימטיבי וכמובן אשתו מיכל (שדידתה לבמה על קביים בעקבות תאונת ליל סדר…) עם שותפיה לשלישיית המפוחיות המיתולוגית "שלישיית אדלר".

וכאן המקום למחזר חפירת עומק, לפני הרבה שנים, במאה שעברה בעצם, הייתי תולעת ספרים אמיתית, אריך קסטנר וסיפוריו היו הלחם בחמאה שלי על בסיס יומי, 35 במאי, אמיל, אורה, פצפונת ואנטון ובמיוחד האיש הקטן, נו, ההוא שחי בקופסת גפרורים. היה זה בשבילי חיבור טבעי ביותר לשיר, עוד בתחילת דרכו, של גרוניך שלמה "רוזה מרציפן", גם ההמשך, עם "פנקס הקטן" של גרוניך וכספי יחדיו, השיר המגיע מסיפורי הברנשים של דיימון ראניון היווה עבורי חיבור נכון בין עולם הספרים והסיפורים לבין עולם הצלילים, את הגאוניות המוסיקלית של גרוניך כפורץ ושובר מוסכמות לצד דמותו הציורית קיבעתי בתודעתי בגיל מאוחר יותר כסוג של פראנק זאפה מקומי.

אכן, שלמה גרוניך בשבילי הוא סוג של פרנק זאפה ישראלי, לא רק בשל חיצוניותו, עוד כשהיה עם שיער שחור בצעירותו, השפם, הזקן, הקוקו והרעמה, גם המוזיקה, או יותר נכון המוזיקה, פרוגרסיב אלטרנטיבי, שיוצא מהשורות, שובר את המוסכמות, סוג של גאון יצירתי בעולם של פופ ורוקנ'רול מקומי. בשנים האחרונות, במיוחד באמצעות הבלוג, אני עוקב אחריו מקרוב, גררתי את עצמי עד ראשל"צ כדי לחוות את האיחוד של "מאחורי הצלילים" עם מתי כספי, שרכתי דרכי עד יערות מנשה כדי להאזין לצליליו בחורש הפראי וביקרתי פעם נוספת בחולון כדי לטעום מצלילי אלבומו האחרון "אחרי הכל" עוד בטרם יצא לאור, גם כשערך ביקור נימוסין במועדון בארבי לא החמצתי את ההזדמנות, אבל למה להרבות במילים, המצלמה שלי שתיעדה את המופע, תעשה זאת יותר טוב ממני, כאן למטה מצויים כמה מרגעי השיא במופע.

ליין אפ: רימון, אל נא תלך, שומקום, Motherless Child – עם אסתר רדא, הווי ובידור – עם אסתר רדא, שיר ישראלי, שיר אהבה טרי (בואי ילדה), Go עם שלישיית אדלר, גוראן ברגוביץ' – עם שלישיית אדלר, הזמן עובר, רוזה מרציפן – עם שלומי שבן (דואט פסנתר), נואבה – עם שלומי שבן, פנקס הקטן – עם מתי כספי, ציור – עם מתי כספי, אחרי שנסעת – עם מתי כספי, כשאלוהים אמר – עם מתי כספי, בנאליה לפני השקיעה, יש לי סימפטיה, שירים פשוטים – יחד עם כולם, שיר המסע + Mother

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו