כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

ערסים זקנות ובני עקיבא…

מופע האיחוד ההיסטורי של "אינפקציה" להקת נערי שנות התשעים מפתח תקווה במועדון בארבי, ערב ראשון מתוך שלושה, 10.09.2014. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

אינפקציה, האיחוד, בארבי. צילום: יובל אראל
אינפקציה, האיחוד, בארבי. צילום: יובל אראל

תכלס, קרוב לאלף איש שנעוריהם התרחשו לפני ואחרי באג אלפיים חזרו אמש לשעה קלה להתפרע ולהתחרע כאילו הם שוב במסיבת סיום כיתה ז' או י"ב עם מופע בו התאחדו לנגד עיניהם גיבורי הנעורים מימים ימימה – להקת אינפקציה אשר לקחה את הנוכחים, בוגרים וצעירים, למסע פרוע של שירה בציבור מלווה בהתנהגות פרחחית ובקיצור – החזירה את הנעורים למתקרחים לצד הילדים הקופצים.

ניר טרטר, רישיון להתחרע. צילום: יובל אראל
ניר טרטר, רישיון להתחרע. צילום: יובל אראל

אינפקציה הנה אחת מהלהקות המוטרפות והמקוריות בישראל, להקה שהצליחה לשלב מטאל, פאנק, רוק רך ופופ בבליל נונסנס בלתי אפשרי הוקמה בפתח תקווה באמצע שנות התשעים על ידי גיא בן-שטרית וניר טרטר. שני מוסיקאים צעירים אשר התחברו בעקבות אהבתם לזרמים מתקדמים של רוק ומטאל, בן שטרית השמיע לטרטר כמה שירים שכתב וזה האחרון שכנע אותו להקים להקה. הם צירפו ללהקה את גיא שמי על הגיטרה, את ירון שראל על הבס ואת רן יורגנסון על התופים ומאוחר יותר את עמרי הנגבי כמתופף. בן שטרית היה גיטריסט נוסף וטרטר היה הסולן ונגן הקלידים, הם הספיקו להוציא שני תקליטים, לפוצץ את רוב ההופעות שלה ולהפוך לתופעת "קאלט" שלא לומר "קאמפ", ולהיעלם מהשטח לא לפני שהשאירו לקהל מזכרת בדמות שני אלבומים…

 

 

 

זמן רב רצה באוויר המחשבה על להקת אינפקציה, לאן היא נעלמה, מדוע היא התפרקה, מתי היא תקום לתחיה. אולם, תכלס הקטרזיס שהניע את רעיון האיחוד הנו אקט פשוט מאוד שנקט בו אחד בשם לאון "נפולאון" פלדמן, עורך מוזיקלי בתחנות הרדיו קול הקמפוס והקצה ואושיה בסצנת מוזיקת השוליים התל אביבית, הבחור פתח ברשת פייסבוק לפני כשנה קבוצה בשם "גם אני מוכן לשלם 100 ₪ ואף יותר להופעה עתידית של להקת אינפקציה" ששאבה מאות חברים והרעש הוויראלי עשה את שלו, בסופו של דבר, לפני כחודש הודיעו חברי ההרכב – גיא בן-שטרית, ניר טרטר, גיא שמי, ירון שראל, עמרי הנגבי ורן יורגנסון כי הלהקה חוזרת להופעת איחוד.

גיא שמי, אינפקציה, בארבי. צילום: יובל אראל
גיא שמי, אינפקציה, בארבי. צילום: יובל אראל

אולם, הם לא שיערו ולא פיללו לקטע הזה, תוך שמונה שעות מאז שההודעה הרשמית התפרסמה ברחבי הרשת אזלו כל הכרטיסים, אני מדבר על קרוב לאלף!, חברי הלהקה ומועדון בארבי בו נקבע המופע שריינו תאריך נוסף כדי לעמוד בלחץ הפניות לרכוש כרטיסים, אבל גם מכסה זו התרוקנה בתוך לילה ותאריך שלישי התווסף לשני המופעים, תקדים שכזה זכור בארץ רק בסיפור של להקת כוורת, סוג של מיינסטרים ופס קול של ישראל, אינפקציה היא פס קול של בני השלושים פלוס מגוש דן רבתי.

גב
גב"ש ושראל, מותר להשתטות לפעמים. צילום: יובל אראל

טוב, אנסה לצמצם את החפירות, אמש הגעתי יחסית מוקדם למועדון בארבי, קהל רב כבר נכח בפנים וברחבת הכניסה (סולד אאוט אמרתי קודם…), בשעה עשר וחמישה, באיחור זניח, החל המופע שנמשך כמאה דקות תמימות במהלכו הגישו ניר טרטר החובש מגבעת קש בעלת שוליים רחבים בקטע של נופש בקריביים וחברי הלהקה (הי, שני המתופפים עבדו יחדיו מתואמים כמו רובוטריקים…) ליין אפ עשיר משלל להיטי הלהקה, סוג של קרחנה והתחרעות של נעורים בטקסטים שיש בהם הן מן השנינות, החוצפה, הסרקזם והעליצות של "בואו נשתגע ונשים זין על העולם ועל כולם".

תכלס, אלף אנשים שביום יום הם מתעסקים בדברים רציניים, מאנשי עסקים חובקי עולם, אנשי תקשורת, מוזיקה ועוד, חלקם הגדול כבר בקטע הזעיר בורגני ומעלה לצד צעירים מגודלי שיער עומדים או יותר נכון קופצים וצוווחים את מילות השירים הדי מטופשות בכל גרונם, אפילו מתקנים את ניר טרטר כשהוא מפספס את המלל הנכון, פותחים בריקודי פוגו ברחבה הקדמית, האמת לא ממש לפי התחזיות שיהיה מסוכן ופרוע, אבל היה משולח רסן,

מכיוון שאינפקציה זו להקה לחבר'ה, ורק מי שמכיר אוהב, ומי שמתמכר אוהב עוד יותר, אז עזבו אתכם מביקורת בונה וביקורת על איך זה ניגן ואיך ההוא שר, באמא'שלכם, הנה כאן תמונות שחירפתי נפשי בלהט הפוגו להשיג עבור הקוראים, יש גם קטעי וידאו שמישהי נחמדה דאגה לארגן.

אינפקציה, בארבי, בחזרה לעתיד. צילום: יובל אראל
אינפקציה, בארבי, בחזרה לעתיד. צילום: יובל אראל

את השעות הקטנות של הלילה, בעוד האדרנלין המפמפם בעורקים מסרב לתת לגוף את מנת השינה שלו, עדיין המילים רצות לך בראש שוב ושוב – "אני לא מאמין שאני גר בפתח תקוה, שנים! שנים על גבי שנים, ערסים זקנות ובני עקיבא! אני לא מאמין שאני גר בפתח תקוה…"

ובקטנה – אתם הרי כבר התקמבנתם על כרטיסים למופע השני והשלישי ואם תהיו באמת טובים אולי האינפקציות ידפקו בוקינג למופע רביעי, ואולי הם בכלל בקטע של להפתיע כאן בתל אביב….שששש, אני רק חושב ומנחש לעצמי כל מיני ניחושים מטורפים, לכו תדעו…

והנה הבוטלג הראשון ממופע האיחוד, אני רק מניח את זה כאן…

 

ליין אפ: יש בגלריית התמונות.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו גולשים

 

 

 

 

פלייליסט של "די כבר"

 

פלייליסט של "רז טיפוס"

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: