דיווח מהשטח

סערת הים של עמית ארז

מופע השקת האלבום של עמית ארז והים הסודי, מועדון בארבי, 11.12.2013. אורח – גבע אלון. חימום – ZOHARA. נכח, צילם ומדווח – יובל אראל.

עמית ארז, רב החובל בים הסודי. צילום: יובל אראל
עמית ארז, רב החובל בים הסודי. צילום: יובל אראל

את הים הסודי של עמית ארז כבר חציתי בשחייה, בשיט רפסודה וגם בצוללת אטומית של קפטן נמו, הפעם ניגשתי לחופו של הים מבעד לטיפות הגשם והסערה החורפית הראשונה.

את כל המידע שאצרתי אודות עמית כבר חשפתי (!) בכתבה שעסקה במופע הבכורה להרכבו החדש יחסית – הים הסודי או באנגליש – Amit Erez & The Secret Sea לפני למעלה משנה כאשר העניין החל לתפוס תאוצה, הנה, כאן.

פרסומת

גם את המופע החגיגי לציון השקת אלבום אי.פי ראשון להרכב לא פספסתי, בטח שדיווחתי אודותיו, הנה משפט אחד שמתמצת את אותו דיווח – "מותר לספר כי חלקים גדולים בקהל עמדו מהופנטים, מאושרים, מתמוגגים ושרו את מילות השירים יחד עם עמית וחבריו להרכב, אכן הייתה זו חווייה מזככת אמש, הן לקהל והן למוסיקאים, או כפי שעמית בעצמו אמר – המופע הזה עשה לו את החודש".

אז אחרי שהצגתי את השלל שבידי אפשר לגשת ישירות למופע שהתקיים אמש, כן, במעבר חד חתכתי ממופע השקה אחד (שם בצוותא, החצר האחורית) דרך הכבישים הרטובים, לחניה הנטושה (!!!) ליד מועדון בארבי והנה אני מדלג על השלוליות בכניסה וכבר בפנים, מסדר את הכבודה (מצלמות, חצובות) במקום המכובד, שולחן ראשון באמצע מעל המדרגה (כן תודה חברים שאירחתם אותי בשולחנכם).

עמית ארז ומאמינים, בארבי. צילום: יובל אראל
עמית ארז ומאמינים, בארבי. צילום: יובל אראל

לא מחמיץ את ההזדמנות לצפות ולהאזין לזוהרה נידם, אקס קלידנית בהרכב הירושלמי UMLALA, כיום בשם הבימתי ZOHARA, בחורה אחת על הבמה הגדולה, פסנתר חשמלי, מחשב אישי וצלילים, מוזיקה הנודדת בין האלקטרוניקה, סימפולים, פסיכדליה, עצבות, שמחה, מלודיה, הרמוניה, קצת חברתי, קצת אקטואלי.

פרסומת

והנה זה מגיע, אחת עשרה בלילה, עמית וחברי הים הסודי תופסים את עמדותיהם על הבמה, עמית מלווה בשני צדדיו בבנות, משמאלו יעל שפירא עם ה"כינור הענק" אקא צ'לו, משמאלו נגה ארז עם כלי הקשה והרמוניקה, מאחור הליבה של ההרכב – יואב בילו בקלידים, מחשבים ואווירה קסומה, דייב ברקת בגיטרת בס ושחר חזיזה על התופים.

כל הכבוד לקהל, עמית בעצמו מציין זאת, ולא פעם אחת, כאילו, אנשים מגיעים בלילה שכזה, המאתגר אותך להתכרבל ליד תנור, בגשם, בקור, רק כדי ליטול חלק בחגיגה של אחד המוזיקאים המיוחדים שיש כאן בסצנה, אחת הבחירות המוצלחות של הלייבל אנובה, מוזיקאי ללא פשרות, החותר למצוינות ביצירה

אז מה היה לנו? מופע שכולל 16 שירים, הן מהאלבום המלא, הן מהרזומה האישי של עמית כיוצר סולו והן חומרים יחד עם האורח, גיבור גיטרה בעצמו – גבע אלון, אלו הרגעים שלוקחים את המועדון, בארבי, מההרמוניה הנעימה, הרומנטית מה, החולמנית ומהורהרת של הים הסודי אל הרוקנ'רול המחוספס של שני אוחזי הגיטרה הללו, עמית חוזר לאחור, לימים שבהם היה הדיסטורשן של אטליז, הם מבסוטים מעצמם, עמית וגבע, המופע הוא שלהם עכשיו, זה מתרחש בשני שירים, האחד של גבע – The Great Enlightenment מתוך אלבומו – In The Morning Light שהושק בשנת 2012, השני – Clever And Strong מתוך אלבומו של עמית משנת 2007.

עמית ארז וגבע אלון, גיבורי גיטרה. צילום: יובל אראל
עמית ארז וגבע אלון, גיבורי גיטרה. צילום: יובל אראל

סוג של פיק בהופעה וחוזרים לשוט בים הסודי, עם הצ'לו הקודר היוצר אווירת מתח ומסתורין, עם הנגינה הווירטואוזית של עמית עלי גיטרות שדרך אגב הן רבות ומונחות מאחוריו, כמעט בכל שיר גיטרה אחרת, קלאסית, ספרדית, חשמלית, הציעו דגם או מודל, הוא כאן, על הבמה…

אני שדרך אגב כבר ממש צמוד לבמה, לא שוכח להפנות מעת לעת מבט לעבר הקהל, לסקור את המועדון, הוא עמוס, הוא חמים, הקהל, סוג של עדת מאמינים, הנה כאן כמה בחורים צעירים דבוקים לשולי הבמה, נועצים עיניים לעבר עמית, שרים את המילים בלי להתבלבל, ושם, כמה בחורות עם עיניים מצועפות, עומדות, נעוצות בקרקע, קצת מתנדנדות למקצבים, גם הן יודעות את המילים, אפשר כבר להכריז על הזמן והמקום ככנסייה של עמית והים הסודי, סוג של כת מאמינים שנוצרת כאן ועכשיו.

הזמן טס, כבר אחרי חצות, הנגנים יורדים, עמית נשאר לבד, והנה גבע חוזר כדי לבצע יחד עם עמית בהדרן את – Cinnamon Scattered Along Your Shoulders מאותו אלבום ישן של עמית משנת 2007, כבוד.

חצות וחצי, הטקס מסתיים, קהל המאמינים יוצא החוצה לסערה, דוכן הדיסקים עמוס בקונים, המופע הוכתר בהצלחה.

האזנה, רכישה מקוונת

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: