יום שני, אוקטובר 26, 2026

מטאליקה – הסרט

אחד היתרונות בניהול בלוג המתמקד בתחום מסויים הוא המתנות, החינמים שאתה מקבל בתקווה שתצרוך אותן, תהנה מהן ואחר כך תמליץ עליהן. אם הבלוג היה מתמקד באופנה בוודאי שהייתי מפוצץ בבגדים ואביזרים בארון, אם הבלוג היה מתמקד במזון בטח הייתי שמן מאוד מרוב אוכל…אבל לשמחתכם ולשמחת הבלוג, הוא מתמקד בדברים הבאמת חשובים בחיים – מוזיקה, וכך יצא שאמש הגעתי להקרנה פרטית לעיתונאים בלבד במתחם סינימה סיטי בגלילות של סרטה החדש של להקת מטאליקה, אחת מאבות המזון של הטראש מטאל בעולם כולו! (תקראו עם דגש חזק על כולו!)

באופן רשמי עלילתו (?) של הסרט מוגדרת כדלקמן – "מטאליקה – Through The Never ", להקת הרוק הכבד הגדולה בהיסטוריה של המוזיקה, מופיעה באולם ענק עבור עשרות אלפי אנשים. מאחורי הקלעים נשלח עובד במה צעיר לתדלק את הואן של הלהקה. גלולת סם שהוא לוקח במהלך הנסיעה מייצרת שרשרת אירועים מפתיעה והזויה המתוזמרת כולה לצלילי הגיטרות והתופים החזקים של "מטאליקה".

מסע הזיה, צילומסך
מסע הזיה, צילומסך

מדובר במאה דקות של מופע רוק מטאלי אדיר, עם פס קול בסראונד, דולבי וכל האיכויות שמהממות את הקרביים, שיצא באלבום כפול וכולל את להיטיהם החזקים, כולל הבלדות הכי טובות –  The Ecstasy Of Gold, Creeping Death, For Whom The Bell Tolls, Fuel, Ride The Lightning, One, The Memory Remains, Wherever I May Roam, Cyanide, And Justice For All, Master Of Puppets, Battery, Nothing Else Matters, Enter Sandman, Hit The Lights, Orion

מטאליקה, רוג'רס ארנה, קנדה, צילמוסך
מטאליקה, רוג'רס ארנה, קנדה, צילמוסך

בתאכלעס, וזהו כל העניין, ישנן שתי תובנות חשובות מהן אתה יוצא במהלכו ובסופו של הסרט, הראשונה – קנאה, קנאה, קנאה – למה שם כן וכאן לא?!…

למה הופעה גרנדיוזית, מפוצצת באפקטים, בהדמיות, במיצבים, בשואו אדיר, מתקיימת מעבר לים, במקרה הזה בקנדה, באחד האצטדיונים המקורים המאוד גדולים – Rogers Arena, Vancouver (אצטדיון רמת גן זה שכונה לידו…), למה לארץ מגיעים על בימת דיקט מהוהה ובעיות סאונד? (זוכרים את שתי ההופעות היחידות של מטאליקה כאן? בשנות התשעים בפארק הירקון, במאה הנוכחית באצטדיון רמת גן?)

והתובנה השניה – עלילה, זה טוב לילדות קטנות ודושבגים, באנו לראות את חברי מטאליקה עושים את זה, מקרוב, קרוב מאוד, בתוך הפרצוף שלהם ושלנו, עם ערימת מצלמות קולנוע שעושה עבודה מרשימה (דרך אגב, הכל בתלת מימד, הגורם לך לפעמים לחשוב שהידיים המונפות הן של זה היושב בשורה לפניך בקולנוע…), לא שבאמת צריך את העלילה, היא כאן רק כדי להגדיר שמדובר בסרט קולנוע ולא בתיעוד היסטורי והיסטרי של ההרכב המוטרף והמטורף הזה, המלא באנרגיות, עם קהל לובשי שחור העושה את המלאכה כמלאכת קודש אמיתית.

וצדק לכל, מטאליקה, צילומסך
וצדק לכל, מטאליקה, צילומסך

לא אלאה אותכם בפרטים רק אומר משפט אחד אחרון – מטאליסטים, רוקרים, שימו את החמישים שישים שקל לכרטיס (תלת מימד, יותר יקר…) ולכו לראות, למה ללכת, רוצו.

הסרט יוקרן בבתי הקולנוע החל מתאריך – 12.12.13.

הנה טריילר של הסרט

והנה כל פס הקול שיצא על גבי אלבום דיסק כפול

הכי חדשים

נובמבר רוקד: אהבה, כאב וזהות

חודש נובמבר מביא לבמות המחול בישראל שורה של יצירות מסקרנות. אהבה ואובדן, זהות ושייכות, גוף ונפש עומדים...

אלכס ליבק: האיש שלימד אותי להתבונן

מהעיתון אל קירות המוזיאון בשנות השמונים זנחנו, כמו רבים אחרים, את "מעריב" ואת "ידיעות אחרונות". את מקומם תפס...

מי באמת אשם? פיטר גריימס מגיע לאופרה

מה קורה כאשר חברה שלמה מחליטה שאדם מסוים אשם, גם כשהעובדות מספרות סיפור אחר? האם חשד הופך...

בוי ג'ורג' שולף עוד הפתעה: עופר ניסים מצטרף לחגיגה

נראה שבוי ג'ורג' לא מתכוון להסתפק בנוסטלגיה ללהיטי האייטיז. כוכב הפופ הבריטי, שישוב לישראל בתחילת נובמבר לשתי...

שחר אבן צור ופיטר רוט משחררים את החיות

מי שמכיר את שחר אבן צור מהבמות של מוניקה סקס, יודע היטב שמדובר במוזיקאי שלא נח לרגע....

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

הערה 1

  1. למען הדיוק:
    מטאליקה הופיעו בארץ שלוש פעמים.
    בפארק הירקון ב-1993 מול 40 אלף איש! במה שהייתה דווקא אחת ההופעות הטובות ביותר שנראו כאן בארץ עד היום.
    השנייה, באמפי פארק בראשל"צ מול כ-15 אלף איש ב-1999 הופעה שהייתה מצויינת למרות שלא הייתה "גרנדיוזית".
    וכמובן ההופעה האחרונה ב-2010. שהייתה מהנה ומשובחת למרות בעיות הסאונד (שקרו בשלושה שירים לא בכל ההופעה).ובסה"כ קיבלה ביקורת חיובית (בסה"כ) לא צריך להגזים. אבל כשכותבים, בדיקת רקע קלה של שנייה וחצי בגוגל הייתה מונעת ממך לפרסם טעויות מביכות.

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא