מופע להקת Beach Fossils במועדון בארבי, חימום – ניב אסט, 16.09.2013. נכח צילם ומדווח – יובל אראל.
האמת, חשבתי שאגיע לסוג של מפגש חברתי עם עדת ההיפסטרים המקומית שבאה לכלות את פני אחת מאלילותיה, טעיתי…
מי הם מאובני החוף, או בשמם האנגלי Beach Fossils, מה הסיפור שלהם בכלל, איך נולד כאן באז כזה גדול?
המאובנים עברו תהליך כלשהו עד שנוצקו בחול, הכל החל כסוג של פרוייקט הקלטות של דסטין פייסר בברוקלין, ניו יורק. עם הצטרפותם של טומי גרדנר, ג'ק דויל סמית וטומי דוידסון ההרכב הספיק להשיק שני אלבומי אולפן וכמה סינגלים, סגנונם המוזיקלי מתוייג היכן שהוא בין אינדי\לו -פיי\…
הם, למרות היותם מאובנים במידה מסויימת, אם כי די מעטה, נחשבים למחוללי מהומות לא קטנים למרות תדמית ההיפסטרים שלהם, את התדמית הזו חווה הקהל הישראלי וכמה גורמים זרים שנכחו אמש במועדון בארבי…
מופע שהחל עם חימום של ניב אסט, סוג של תזמורת אדם אחד המייצר חוויית צלילים הלוקחת את המאזין אחורה בלוח השנה עד שנות השמונים הקודרות, מעין גרסה מקומית אך די מצומצמת של דפש מוד, כבר יש לו שני אלבומי אולפן, צריך להאזין להם כדי להבין איך הוא מחולל את הצלילים.
הערב מתחיל די דליל, אני מהמר על מאה עד מאתיים איש שעוברים את הקופה בכניסה למועדון, היפסטרים אני ממלמל לעצמי, לא יהיה כאן משהו מרגש במיוחד, אולי אספור כמה חולצות משובצות בגווני תכלת על מכנסי דיקי בגווני חול יש כאן? אבל אט אט הזרימה מתגברת, הרחבה הקדמית של המועדון מתחילה להתמלא, בשלב מסויים באמת היה קשה לעבור בה, גם האגפים והחלל המרכזי מתמלאים, הי, יש כאן כמה מאות אנשים במועדון, זה הזמן הנכון להתחיל במופע, כשניב יורד מהבמה נותרת רבע שעה עד 23:00, הזמן הביתי להתחלות, והנה הם עולים לבמה, ארבעה נערים, משחקים קצת בכיווני גיטרות, סליחה, היה לכם מספיק זמן בסאונד צ'ק אחרי הצהריים לטפל בהן…
ואז הם מתחילים, האמת, אני לא בקיא בשמות השירים, שעה קודם לכן דסטין נתן לי עותק מרשימת השירים לצלם ותוך כדי המהם לעצמו משהו בנוסח בעצם אני לא מתכוון לשיר לפי הסדר, אולי אכניס כמה שינויים תוך כדי..
אבל נחזור להופעה, אתם מכירים את ההרכבים האלו שטוחנים גיטרות? יש כאן בתל אביב הרבה כאלו, אזרוק לחלל הפוסט כמה שמות, כדי שתבינו על מה אני מדבר, מורה חיילת, מורה מחליפה, וועדת חריגים, כן כל הבחורים האלו שעושים שוגייז, מפלי גיטרות, הרבה מפלים, אקורד נופל על אקורד וממשיך בריפים ארוכים ופשוטים, זה הקו המנחה כעת על הבמה, יש כמה הברקות צלילים אחרים, הם מצויידים בסוללות של לחצני ודוושות אפקטים השוברים את המפלים הללו, דסטין גם שר, הוא אבל גם קופץ, הנה הוא כבר לא על הבמה, בתוך הקהל למטה, ברחבה, ממשיך לשיר, איכשהו הוא כבר באוויר, מעל הראשים, ידיים מונפות אל על, אוחזות בגופו הדי צנום מעל ראשי הקהל, הוא ממשיך לשיר, הקהל משולהב, איזה מרחק עברנו הערב מהפתיחה הכל כך לו-פיי ועד האטרף הפאנקיסטי כעת באולם, עכשיו כבר דוחפים, זה לא ממש פוגו, יש כאן המון, אבל המון בנות, האנרגיה קצת שונה אבל לחלוטין לא מסיבת הפיג'מות ההיפסטרית שחשבתי בתחילה שתתקיים כאן, לחלוטין לא…
אני הולך על שיטוט באולם, לתור צדדים ולתפוס זויות צילום אחרות, למעלה, מהאגפים, מלמעלה, מהצד, אבל התמונה העיקרית לא משתנה, ארבעה נערים על הבמה, מפילים צלילי גיטרות אל תוך האולם, מאות צעירים מחוברים אליהם, שעה שלמה של פופ רוק מתזז עד הרגע שהם פשוט מסיימים, בלי הדרן ובלי בלגן, אומרים שלום ותודה ויורדים מהבמה.ככה זה…
ולמי שלא הבין, הנה כאן שיעורי בית, ענן הצלילים, מחנה הלהקות, החומרים של ניב ושל המאובנים, תאזינו, יש גם גלריית תמונות, אפילו וידיאו, דיי דרימר…
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
וידיאו
אלבומים של ניב אסט
האלבום האחרון של הביצ' פוסילז
משחררים שירים…
