סיקור הופעות

אבי עדאקי | אסיר תודה | השקה בבארבי

אבי עדאקי, סוג של טרובדור, לוחם במילים, משיק אלבום חדש "אסיר תודה", מועדון בארבי, 26.06.2013. על האלבום, צבעים וקולות מהמופע, מדווח יובל אראל.

אבי עדאקי, אסיר תודה. צילום: יובל אראל
אבי עדאקי, אסיר תודה. צילום: יובל אראל

לשירים של אבי עדאקי נחשפתי לפני קרוב לחמש שנים, באחת הכתבות שלי עליו רשמתי כךאת אבי עדאקי הכרתי לראשונה באחד מהלילות האלו באוזן בר, היכן שמתאספים כמה עשרות צעירים לוגמי בירה מסביב לדלפק הבר וברגע הנכון פוסעים לעבר הבמה באולם הצמוד, אבי עדאקי אז, זה היה אחד מערבי לכלוך באוזן, ליתר דיוק 28 לפברואר 2009, הוא ניגן ושר כמה שירים מאלבומו שעדיין היה טרי. שמעתי, גם צחקתי, גם הבנתי, גם נדלקתי, אחרי המופע רצתי אחריו לחדר ההלבשה, שאלתי אם הוא מוכר כעת את האלבום, אבי עדאקי חייך ואמר כן, וזה עולה ח"י שקלים, שילמתי, האלבום יושב עד היום במקום הכי חשוב, אצלי ברכב, זה אומר שהוא בטופ ליסט של ההאזנות שלי.

כן, יש לי קשר מיוחד לאבי עדאקי, המשורר, היוצר, המלחין, המבצע וגם האדם, אז, לפני שנתיים בדיוק, כאשר הייתי מאושפז במחלקת הטראומה באיכילוב אחרי תאונת דרכים קשה, היה אבי בין המוזיקאים שקפצו לבקר אותי, עשו לי את היום ברגעים הקשים של תחילת החלמה. עוד לפני כן הצטרפתי באופן בלתי רשמי למועדון הבלתי מוגדר של אותה עדת מעריצים, הדואגים להגיע להופעות שלו או להופעות שהוא אמור ליטול בהן חלק, לא לפספס, אחד שכותב בשפה עשירה, מיוחדת ונכונה, על תחושות, על עוולות, על הדברים הקטנים בחיים שהם למעשה הכי חשובים, היודע לצחוק עם ועל, היודע לסנוט במי שנדרש, והקהל מתחיל להמהם ולזמזם ומי שיכול גם להצטרף בקול לשירים שהפכו כבר למעין פולחן.

אחר כך, כשהחליט להמשיך הלאה, לאסוף את שיריו החדשים, ללקטם ולהפיק אלבום חדש, פנה אבי בעצמו לעזרת החברים, אתם מכירים את השיטה הזו שתופסת פופולאריות  – Headstart, האתר שמאפשר לאסוף תרומות כספיות לכל מיני פרוייקטים, אז תרמתי, וגם הגעתי לחגוג את הרגעים האלו שלפני סיום הקמפיין באיזה בר בעיר הנוער של תל אביב, צ'ייסר בפלורנטין, ושמחתי כשהקמפיין הוכרז כמושלם, והתהליך החל לצאת לפועל, חזרות, נגנים, אולפן, מאסטרינג שמאסטרינג וכל השאר, עד אמש, עת הגיעה זמנה של החגיגה הגדולה במועדון בארבי, כאשר כל אותם חברים, ידידים, מכרים, מעריצים, בני משפחה, התכנסו כדי לחגוג עם אבי עדאקי את השקת אלבומו שזכה לשם סימבולי ביותר "אסיר תודה"…

אבי והעדאקיז. צילום: יובל אראל
אבי והעדאקיז. צילום: יובל אראל

ומה יש בו באלבום? יש בו אבי עדאקי קצת שונה, בוגר יותר, מיושב (?) יותר, אולם מחפש יותר, חלקם הגדול של השירים באלבום, אלו שכבר הספקתי להכיר ואלו החדשים יותר, מביעים כמיהה חזקה ביותר לזוגיות, לא כזו של לילה אחד, אלא לזיווג של ממש, לחיים, לביחד.

בהתחלה אתה חושב, אולי לא? אולי יש כאן מעין המשלה לשיר השירים, שלמה המלך מתנה אהבה עם תורת ישראל, כי עדאקי יודע לטבל את שיריו במילים מקראיות, מחוכמת ישראל, אבל כאשר אתה מקשיב אתה מבין את הרעיון, אבי, שהיצירה המוזיקלית היא בנשמתו ואיננה פרנסתו, שבע מחיי הרווקות, ההוללות, הוא מחפש את היציבות, השקט והרוגע (?) ואת הצורך האנושי לאהבה קבועה, אבל לא רק, אבי לא ממש משתמש באלבום כמעין אתר הכרויות  מוזיקלי, לא, יש כאן אמירות נוספות, על החיים, חשבונות נפש של מסלולי עשייה הנזקפת לחובה או זכות, על העתיד שאנו מכינים עבור הדורות הבאים, כן, אלבומו החדש של אבי מעמיק יותר בתכנים המקבלים גוון אישי פנימי עמוק.

עדאקי בבארבי. צילום: יובל אראל
עדאקי בבארבי. צילום: יובל אראל

והתלבושת? הפקה מצויינת עליה הופקד אלרן דקל, נגן הבס בעדאקיס, הרכב הליווי של אבי, זמר בהרכב הפאנקי פאנקנ'סטיין, תזמור עשיר המגביה את הערך המוזיקלי של האלבום לעומת אלבומו הראשון שהוקלט באופן עצמאי בבית, יש כאן פשוט חווית האזנה מרתקת, מרגשת, מאתגרת מחשבה, אבי עדאקי כבר לא ילד פרא, הוא שקול, ברור, ועדיין אמיתי וישיר.

עוגיה נוספת באלבום וגם בהופעה עצמה הייתה השתתפותה של נגה שלו בביצוע דואט לשיר "עולם בבועה" שאת מילותיו כתבה שני לוי ועדאקי הלחין, שלו היא מוזיקאית ואמנית שוליים שפעלה במסגרת בית פיתקית, הפעם הראשונה שראיתי אותה במופע היה לפני מספר שנים בצימר הישן, כיום היא נוטלת חלק בהופעות של הרכב הרוק פאנק גרייט משין שאחד מנגניו הנו בן זוגה. החיבור עם עדאקי נותן את הטאצ' המעודן, הנשי יותר שביצועיו של עדאקי כל כך נזקקים לו.

אני יכול להמשיך ולספר על האלבום (תמשיך, תמשיך) ואני יכול לספר שבעמוד הקרדיטים שמי מופיע בהדגשה (ספר, ספר) ואני בכלל אלוף בחפירות עומק ורוחב, אבל אני חושב שאתם פשוט צריכים להאזין לאלבום, אני באופן אישי ממליץ מאוד לשים יד על עותק שלו או לרכשו בבנדקמפ ולהוריד בפורמט הכי גדול (lossless) של Flac או Wav, לחבר מערכת הגברה ולהאזין..

פליי ליסט: ללכת, עד אחרית הימים, כמו תינוק, מברית ועד קדיש, אבל אני, עני אותי, אין לי אוויר, עולם בבועה (עם נגה), משהו חדש (עם נגה), נותנת בקלות (עם נגה), מתוך געגוע, מגולבל, נועה, הכל זהב, תתעורר, גנים של גמד, כל מה שצף, רוצה אחת, מודע אני. הדרן – קשה להיות משה, מת לחיות, ראשון ראשון ואחרון, אחרון.

כהגדרתו אבי עדאקי הוא שרברב ומשורר, נאמן לדרכו, אומרים עליו שהוא אמן אינדי מוערך ובעל אמירה. כעת תלחצו כאן כדי לצפות בגלריית תמונות ממופע ההשקה.

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: