יום ראשון, אפריל 19, 2026

ביכורי וביקורות אלבומים חדשים

כאשר פעמון האינטרקום מצלצל בשעה 12:00 אני יודע שהדוורית ממתינה לי בכניסת הבניין עם מעטפה מרופדת בניילון בועות, אלבום חדש מגיע, אז הנה הצטברו להם כמה כאלו, הסרתי את הניילון ופתחתי אותם, הם נכנסו היישר אל נגן הדיסקים והסאונד הוגבר והותאם להאזנה…

ביכורי אלבומים. צילום: יובל אראל
ביכורי אלבומים. צילום: יובל אראל

משלל האלבומים האחרונים, ובמיוחד לקראת חג השבועות, חג הביכורים, אהבתי שניים, Birds של רונן כוכבי ואל מכרות הסוכר של יוני ליבנה, התוצאות לפניכם.

 

 

הציפורים של  רונן כוכבי

רונן כוכבי (בהשקה של Lunacidal Tendencies) צילום: יובל אראל
רונן כוכבי (בהשקה של Lunacidal Tendencies) צילום: יובל אראל

מדברים על רונן כוכבי כאילו והוא נמצא בעת ועונה אחת בכל מקום ופינה, הנה הוא נוטל חלק בפרוייקט של בריאן שטיינר – Lunacidal Tendencies, פה הוא שוקד על הפקת אלבום בכורה לעמוס פאנק, הוא הספיק לפרוט על המיתרים עם מרסדס בנד, עם פאנקנשטין, ובזמנו הקים הרכב לונדוני בשם Rooster, בין לבין השיק לפני כשנתיים וחצי אלבום בכורה אישי בשם Brixton Booleg, סוג של פולק מלנכולי, כעת רונן כוכבי משיק את אלבומו האישי השני, הפעם מדובר בחזרה לרוקנ'רול נקי, צלול וישיר, יחד עם עמרי בראל שניגן בפסנתר וגיטרת ברכיים (Lap Steel), שגיא אזולאי עם גיטרת בס ואורן דאי על התופים יצר רונן כוכבי אלבום המלכד תריסר שירים וקטעי נגינה המיטיבים להעביר את האווירה שרונן ביקש ליצור – סוג של אפלוליות עם קורטוב של תמימות רוקנ'רולית של שלהי שנות השישים, מבחינתי האזנה לאלבום איננה תלושה משום מקום, היא חייבת להגיע עם מטען של אסוציאציות, אותן אני מטעין תוך כדי הקשבה, כך נשמע השיר הרביעי באלבום – Pinch of Grace, המזכיר במעט את Blind Faith של קלפטון, ווינווד, בייקר וגריץ', אהבתי את הלכלוך הרוקנ'רולי, הפריצה של הגיטרה עם אפקט Fuzz צרוד, סוג של יללה בשטח אורבני. כך גם השיר השישי באלבום – Where That All Began, סוג של חיפושיות בתקופה האחרונה שלהם, המלווה בקליפ מעניין שצרפתי כאן בהמשך, או למשל השיר התשיעי באלבום – Falling Bricks, הנפתח בפריצה רועשת של גיטרות והרבה דיסטורשן הנעלמים במפתיע ומשאירים את רונן כוכבי לשיר בסגנון של גרג לייק בתקופה של King Crimson לצלילי גיטרה אקוסטית, צלילים המתכסים באחת עם הדיסטורשן החוזר בעוצמה אדירה, גורמת לך להניע את ראשך כמו Head Banger במופע רוק כבד, ושוב חוזר חלילה עם צלילי הגיטרה באפקט Wah-wah מייבב. אך לא רק, ישנם גם, ולא מעט, קטעי שירה ונגינה האוחזים עדיין בתחום הפולק המעודן.

אני יכול רק לרמוז לכם, אם תעשו כמוני, פשוט תאזינו לאלבום, שדרך אגב נמצא גם במחנה הלהקות להאזנה ורכישה מקוונת, תגלו עוד כמה הפתעות מרתקות, לכו על זה.

וכמובן שאני מבקש (אני אהיה שם), תגיעו למופע ההשקה של האלבום, זה יתרחש בתאריך 23.05.2013 בשעה 22:00 וצפונה בלבונטין 7, גם אסף שריג יגיע, הוא גם ינגן ובטח ישיר, שמעתי אותו לאחרונה במוצאי יום השואה באותו מקום, תבואו, זה יהיה דיסטורשן מפנק.

 

 

אל מכרות הסוכר של יוני ליבנה

יוני ליבנה. צילום: ינאי יחיאל
יוני ליבנה. צילום: ינאי יחיאל

כילד אהבתי לקרא ספרי וסיפורי הרפתקאות, חומרים הנחשבים לקלאסיקות, אחד מהספרים שעוררו את דמיוני היה "אל מכרות המלך שלמה", מה יותר מסעיר ממסע אל העבר, אל מקומות אקזוטיים המשלבים מסע חקר לצד גילוי שבטים מסתוריים, מאבקים והצלחות, על כן אלבומו של יוני (יהונתן) ליבנה , שעוסק לפרנסתו גם בביקורת ספרות עברית, תפס אותי מיד דרך שמו – אל מכרות הסוכר.

האלבום, הכולל בסך הכל שמונה שירים, מה שנקרא בין אי.פי לאלבום מלא, נפתח בשיר "העיר המלוחה" עם נגינת פסנתר דרמטית לצד אפקטי טרמין מחוספסים, המילים נבנות על משקל הסיפור התנ"כי של חורבן סדום, אולם מדובר בסוג של מבט קדימה ללא תהייה מה היו הסיבות לכשלון, להתנתק מהטעויות ולצפות לעתיד, כל זה מהווה מעין מסר אפוקליפטי מרתק ומסקרן.

את השיר "אלנבי 40", השישי באלבום, לקחתי כמשל ומשקל נגד לספר וסדרת הטלויזיה המתארת את הכאוס שבחיי הלילה במועדוני הסקס והאלכוהול בשם זה, כאן מבצע, מלחין ומפיק יוני ליבנה את מילותיה של לורן מילק המתארת אשה שמתגלגלת בין עבודה לעבודה, חיה על תפריט של הבטחה לזוהר אבל רק מחליקה יותר ויותר למטה, במין משחק תל־אביבי של נחשים וסולמות. בסוף היא מוצאת את עצמה שכובה על הרצפה, ליד ערימה של קולבים, כמו אחד הבגדים שהיא מוכרת. כל הסיפור הזה מכוסה בערימת צלילים כבדה, מבקשים להשרות אווירה של מועדון דחוס ואפלולי כשהסאונד בו רועם בתת ההכרה, עם כמה יציאות אלקטרוניות קצרות דוגמת משחקי מחשב משנות השמונים.

בכלל את השיר הזה והאלבום בכללותו אי אפשר לנתק מהסביבה, במקרה הזה הסביבה היא סוג של פרוייקט שהפיק ליבנה, קליפ ויזקואלי מעניין עם כמה רקדנים, תראו כאן בסוף הפוסט..

אני מדלג כעת היישר לסיומו של האלבום, אל השיר האחרון, שיר הנושא – "אל מכרות הסוכר", כאן השירה עצמה מאוד מלודית ונעימה, סוג של פופ סטנדרטי, המוזיקה עצמה מעבר לקצב והקפיציות שבה, היא נפתחת בסוג של מתח אלקטרוני המלווה בתיפוף מעקצץ, נקישות פסנתר דרמטיות, אט אט הקצב מסתדר בפזמון ויוצר סוג של להיט פופ מרקיד ומתנגן, אבל מעל כל אלו יושב לו התמליל – גם כאן עוסק יוני ליבנה במסע בריחה מהבית לעבר המקום הלא נודע, הפעם מקום של מתיקות – מכרות הסוכר, בניגוד למלח שפתח את האלבום, האם יוני ליבנה ניסה להנעים את זמננו במהלך ארוחת שמונה מנות?….

את התשובה לכך אשאיר לכם, הנה, כאן אפשר להאזין, לרכוש, במחנה הלהקות.

ובדרך אגב, גם יוני ליבנה יחגוג את השקת אלבומו במופע, הוא יתקיים בתאטרון תמונע בתאריך 01.06.2013 בשעה 22:00 וצפונה.

הכי חדשים

כשמיקי גבריאלוב מחזיר את הוויניל לחיים בלב תל אביב

בשבת בבוקר, כשהעיר עוד מתנהלת על הילוך נמוך, הסניף הראשי של האוזן השלישית כבר פועל בקצב אחר....

חוזרים לשגרה לכבוד יום העצמאות

כן, אני יודע שזה מתחיל להטריף ולשגע, השינויים כל כמה שעות אבל אלו העובדות - חוזרים לשגרה...

היום החדש של אבטה בריהון

יש אלבומים שנשמעים טוב ברקע. Addis Ken של אבטה בריהון לא עובד ככה. הוא דורש הקשבה. הוא...

כך ייראה חג העצמאות השנה

ערב יום הזיכרון וערב יום העצמאות של 2026 מסמנים נקודת שבר עבור קהילת האמנים ועובדי הבמה. מדובר...

האופרה הישראלית חוזרת עם סלומה

אחרי השבתה מאונס בעקבות המערכה הצבאית, האופרה הישראלית חוזרת לפעולה ומכריזה על חידוש העונה. היא עושה זאת...

דורית ראובני ודודו זכאי – האדמה שלי

יש משהו כמעט מתבקש, אפילו טבעי, בחזרה של דורית ראובני ודודו זכאי לאולפן. לא מתוך ניסיון להמציא...

הערה 1

  1. סיקור מעניין ומפרגן.
    טוב שיש אנשים שטורחים להאזין ולהמליץ אל אלו אשר אינם נמצאים במיינסטרים…

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

יום חנויות התקליטים 2026 יצויין בישראל

יום חנויות התקליטים 2026 - כשהוויניל חוזר לחיים גם בישראל בשבת הקרובה, 18 באפריל 2026, יצוין ברחבי העולם...

להקת טיפקס מחזירה את החיים לבארבי

אחרי ימים לא פשוטים, יש רגעים שבהם התרבות פשוט חוזרת לנשום. מחר בערב ייפתחו שוב דלתות מועדון...

האמרגן אשר ראובני הלך לעולמו

האמרגן ואיש המוזיקה אשר ראובני הלך לעולמו לאחר תקופה של אשפוז, בעקבות זיהום חיידקי בדרכי הנשימה. בן...

קולנוע במקום

רשת מועדוני התרבות FRIENDS מבית ההסתדרות משיקה יוזמה חדשה שמדברת בדיוק אל הרגע הנוכחי. כשאולמות התרבות מתמודדים...

מצעד הלהקות הצבאיות יוצא לדרך

תחנת הרדיו כאן גימל פותחת את ההצבעה למצעד השנתי ליום העצמאות וממקדת השנה זרקור על אחד הפרקים...

התרבות שוב נעצרת

עולם המופעים בישראל שוב נעצר. אולמות נסגרים, הופעות מתבטלות, והבמה מחשיכה. זה לא מפתיע. זה דפוס שחוזר...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא