יום רביעי, אוקטובר 14, 2026

אליוט מוציאה אלבום

לא, אתם, הגולשים, מוציאים את האלבום של אליוט, אלבום בכורה, קחו רגע, תקראו, תאזינו ותבינו.

אליוט, שתמשרה. צילום: יובל אראל
אליוט, שתמשרה. צילום: יובל אראל

אז אליוט, יותר נכון שרון בן עזר לפי תעודת הלידה, היא אחת מדמויות המפתח בסצנת השוליים הכי אוונגרדית שיש כאן במטרופולין התל אביבי, החל מימי דורלקס סדלקס אי שם באייטיז הקודרות, שם עשתה שמות בצלילים, בתופים ואף שרה, שרון, או אליוט, מודחת מהבסיס הסודי של גלי צה"ל (שזה סוג של אמירה על בעיטה במוסכמות ואי כניעה לכללי הקוביה) עוברת כחוט השני מהרפתקאות רוק באי הבריטי הקר והלח ועד מוסיקה לסרטים וכמובן ההרכב עימו היא כל כך מזוהה – פוליאנה פרנק (הי, הן חיממו את נושאי המגבעת, שזה באמת סוג של שולי אוונגרד).

המפגש הראשון שלי עם אליוט היה, פנים אל פנים, פחות ממטר מרחק, בפסטיבל שתמשרה הראשון, אליוט בצעה אז את השיר הידוע "אבא שלי" בביצוע מרגש, מרטיט ונוגע במקום הנכון, הוא הוקדש לאביה שנפטר זמן קצר קודם לכן, שרון בן עזר החליטה להוציא את הזיכרונות ממנו בשיר.

האמת, מדובר בשיר ילדות, כולם שרו בילדותם "לאבא שלי יש סולם, מגיע הוא עד השמיים", רק שאצל אליוט, השיר תפס משמעות מיוחדת. "תוך כדי עבודה על פסקול הסרט התיעודי 'ארבעה אבות' של ישרי הלפרין, אבא שלי נפטר", סיפרה אז אליוט. "ישרי ואני החלטנו להמשיך עם התוכנית המקורית, שהיתה להקליט גרסה משלי לשיר הילדים 'אבא שלי', למרות , ואולי בגלל, העיתוי. הקלטתי את השיר השבוע, עשרה ימים אחרי מות אבי, לבד, באולפן שלי בבית. הרגשתי שאני נוגעת בחומרים הכי נפיצים, מסוכנים ולפיכך אמיתיים שאמנית יכולה לגעת בהם, ואני מקווה שהתוצאה עושה חסד עם זכרו של אבי, שהיה איש יוצא דופן".

אז סימנתי אותה כפלוס פלוס מעבר לילדה המוטרפת שתדמיתה הציגה.

כעת מסיימת אליוט (שרון, שרון, אופשר גם אווה) את תהליכי יצירת אלבום סולו הבכורה שלה כזמרת יוצרת עצמאית הכותבת ומלחינה את שיריה, ובשלב הזה היא פונה אליכם, הגולשים – "הקלטתי כשאבי נפטר, תוך כדי השבעה ('אבא שלי'), הקלטתי שיר של אחות של סבא שלי, המשוררת אסתר ראב ('שיר לים התיכון'), הקלטתי שני שירים עם להקה שכוללת את המוסיקאים שאני הכי אוהבת בעולם: רונה קינן, עינב ג'קסון כהן ויהוא ירון (תשס"ו,  i look like my mother ).האולפן נדד מדירה תל אביבית, לספינה בנמל יפו, לחומוסייה לשעבר בשכונת נגה. עיקר העבודה נעשה בשנה העברית שחלפה, שנת 5772 (התשס"ב), ומכאן שם האלבום".

ואני אנסה לתווך ולהבהיר..

כן, אפשר להקליט לבד בבית עם תוכנת מחשב ומזרונים מודבקים לחלונות וקרטוני ביצים על התקרה, כן אפשר להקליט גם לטייפ קסטות של סוני או סניו משנות השמונים, אבל אתם יודעים, שהשלבים הכי קריטיים ביצירה, במעבר מההקלטה הבסיסית לעריכה, עיבוד, מיקס ומסטרינג דורש תזרים מזומן, אין מה לעשות, בשביל איכות צריך לשלם אלא אם אתם רוצים להישאר בהקלטת בוטלגים בהופעות באייפון…

אז בואו ניגש תאכלעס, קוראים, גולשים, מדובר בג'ובות, כן, כסף, שבעצם התרומה שלו מדובר בתרומה לתרבות עצמאית, ללא התערבות של ממסד וחברות.

אז הנה עמוד ההד סטארט שנפתח למען המבצע הזה, עד עתה ההענות יפה מאוד אבל צריך עוד פוש וכאן מגיע הקטע שלכם, קדימה!

https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=989

מאמר קודם
מאמר הבא

הכי חדשים

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

מאיה דוניץ – כשהפסנתר יוצא למסע אל מחוץ לקלידים

אחת, אחת ושני כלים יש משהו מסקרן במפגש בין מוזיקאי בודד לקהל, ללא הרכב מלווה או תזמורת. אין...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

ראשון לציון עולה על הבמה: עונת התיאטרון החדשה יוצאת לדרך

התיאטרון לא נגמר בגבולות תל אביב בשנים האחרונות היכלי התרבות העירוניים תופסים מקום משמעותי במפת התיאטרון הישראלי. במקום...

I Will Survive: גלוריה גיינור חוזרת להיכל התרבות

כשהדיסקו חוזר הביתה יש שירים שמחזירים אותנו ברגע אחד אל רחבת הריקודים, לכדור המראות המסתובב ולימים שבהם הביט...

מריה חונקל חוזרת לישראל – פלמנקו במבט אחר

יש משהו בפלמנקו שתמיד מצליח לתפוס אותי. אולי אלה נקישות העקבים שמכתיבות את הקצב, אולי הגיטרה הספרדית...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

המוזיקה הישראלית יוצאת לעולם: פסטיבל החשיפה הבינלאומית 2026

כשהמוזיקה הישראלית פוגשת את העולם לא בכל יום מגיעים לישראל אנשי תעשיית מוזיקה בינלאומיים כדי להקשיב למה שקורה...

שותים מנדטים: המרץ 2 ועיתון הארץ נפגשים על הבר

המועדון האלטרנטיבי המרץ 2 ושכניו ממערכת עיתון "הארץ" יוצאים לשיתוף פעולה חדש. אנשי מערכת עיתון "הארץ" יוצאים...

הלילה הוא שירים: חנן יובל חוגג 80 עם חברים

אירוע של פעם ב-80 שנה יתקיים בנובמבר בהיכל התרבות בתל אביב. מיטב אמני ישראל יתכנסו לערב חגיגי...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא