דיווח מהשטח

פורטרט חוזרת לעיר

להקת פורטרט מתקמבקת לבמה עם שיר חדש וסיבה למסיבה, יום ראשון 25.11.2012, זאפה ת"א, פורטרט הם הגרוב הראשון שנעשה פה. לקח את הגרוב, נכח, צילם, תיעד ומדווח – יובל אראל.

רון רוזנפלד, פורטרט. צילום: יובל אראל
רון רוזנפלד, פורטרט. צילום: יובל אראל

לפני שלושים שנה בדיוק היה רון רוזנפלד אחד מהנערים הרוקדים יותר טוב במועדון הפינגוין בימי הזוהר הקודרים של תחילת שנות השמונים, אז עם הבלורית האדמונית, המכנסיים הגבוהות והזרועות המונפות לצידי הראש בנוסח חברי להקות A Flock of Seagulls ו-Kajagoogoo של הגל החדש, הניו וויב\נאו רומנטיק…כבר אז קלטתי את הבחור בזוית עיני כאחד שיש בו פוטנציאל אחר.

כמה שנים מאוחר יותר הופתעתי לראות את רון כסולן של להקת פאנקי מקומית המגישה את צלילי המוסיקה השחורה של שנות השבעים, א – לה להקות מוטאון, עם סקשן כלי נשיפה וגרוב אמיתי, פורטרט הייתה בזמנו להקת הגרוב הראשונה בארץ, הסגנון שהיה אופייני באמת לחוף המזרחי בארצות הברית הגיע לכאן בנסיון להשתקע, אפשר לאמר שפורטרט הקדימה את זמנה…

פרסומת

את ימי הצלחתה של הלהקה בשנות התשעים ניתן לזכור עם להיטים כ -"הכל מבינה" והביצוע הגרובי לשירו של דורי בן זאב – "ואתם רוקדים", איכשהו במהלך השנים התעמעם כוכבה של הלהקה והיא נעלמה מהתודעה עד שחזרה להבליח בשנת 2006 עם שיר חדש –  "במקום לבכות" ובעקבותיו הושק אלבום רביעי "ארבע על ארבע".

להקות ישראליות לא מעטות חבות את הצלחתן כיום בתחום הגרוב והפאנקי לפורטרט שהניחה את המסד המוסיקלי לחדירת הז'אנר לסצנה המקומית, הדג נחש, שבק'ס, פאנקנסטיין ועוד.

רון וחטיבת הנשיפה. פורטרט. צילום: יובל אראל
רון וחטיבת הנשיפה. פורטרט. צילום: יובל אראל

פעם גרוב תמיד גרוב, שש שנים לאחר הגיחה האחרונה לתודעה חוזרים חברי להקת פורטרט בהרכב אנושי מעודכן – רון רוזנפלד – שירה, אמיר פרי על התופים, אלי ניסן בגיטרה ושירה, יוסי עזר בגיטרת בס, מתן ממן, גיא ויטנברג וליאור בלכר אחראים על חטיבת כלי הנשיפה, שלומי מאיה על הקלידים. ובהפקה מוזיקלית של ליאור טבת השיקו שיר חדש "מי אמר מי" כאות לחזרה לפעילות, השיר נוגע באקטואליה – זהו שיר על אופייה של התקופה, עודף המידע, השיתוף והתקשורת וההתמכרות ההמונית לצורך להישאר מעוכנים תמידית. זהו שיר על הדריכות בחיי היום יום המוגש בשפה ה'פורטרטית' המוכרת של גרוב ואנרגיות מתפרצות שרק ג'ינג'י עצבני יכול לייצר…

פרסומת

מעל שלוש מאות אוהדים, חברים, קרובים וחובבי גרוב התקבצו בליל יום ראשון במועדון זאפה שכל שולחנותיו וכסאותיו הועברו למחסן והרחבה מול הבמה פונתה לקהל הרב שהגיע לחגוג, לרקוד ולזוז עם הגרוב, אתם רוקדים הוא שמו של הסבב החדש…

סט ליסט עשיר שכלל 13 שירים מארבעת אלבומי הלהקה, נפתח בדגיצ'י מאלבום הבכורה ועבר לסט פאנקי של להיטי האלבום השלישי פונקי ביזנס, אכן עסקי הפאנקי אינדיד…רון עוצר, נותן כמה מילים ומזכיר לכולם כי כעת מצטרפים להופעה מאזיני רשת ג' בשידור חי ועכשיו זה זמן הסינגל – ביצוע ראשון (!) בהופעה לשיר החדש מי אמר מי –

אפשר כבר להרגיע/אפשר כמעט לנשום | יש לי כאן צבא חזק/אומרים מקום ראשון | פרשנו ים תקשורת/פרשתי תשלומים | נכנסתי למסגרת/אבל בלי מזומנים | הקלקתי כל הלילה/מצצתי כל אתר | הסנפתי סי אן אין עלי/אני יודע כל דבר | אימצנו פלאפונים/פרשנו רשתות | טובי הפרשנים רוקדים/בכל החדשות

אקטואליה חזקה שנגעה במיתרי הסטרס של השבוע שחלף עם הקרב על הטילים…

מי אמר מי, פורטרט הקאמבק. צילום: יובל אראל
מי אמר מי, פורטרט הקאמבק. צילום: יובל אראל

המופע ממשיך, עוד אתנחתא קטנה לקראת השלכת…יורם ארבל, פרשננו הספורטיבי, צובע את השלכת בירוק, סוג של כוכב גרוב משנות השבעים שאומץ בידי כמה מטובי חסידי הפאנקי המקומיים, פורטרט לא לבד בעניין הזה, באופן אישי אני קצת מתרוצץ מעמדת הוידיאו האחורית לחזית הבמה לדאוג לתיעוד, קצת תזזיתי, רון לא עומד במקום, הוא מקפץ, שולף מקלות תיפוף מצווארון חולצתו!! ונותן בקצב על סט כלי הקשה שמוצב בקדמת הבמה, בשלב מסויים הוא שולף את מסרטת הוידיאו של אחד מצוותי הסיקור שהיו במקום, מחליט לשנות מקצוע, מניפו אל על, מצלם את ההתרחשות מנקודת מבטו על הבמה, את הנגנים, את הקהל, במיוחד את הקהל, חגיגה של צלילים, מקצבים, גרוב נאמר כאן בהתחלה? מאחורי, מצדדי ולעתים גם מלפני, כולם רוקדים, ממש כולם רוקדים, אני, היא, הוא, ההם, אתם רוקדים, שירו של דורי בן זאב, דמות מיוחדת בפני עצמה, שכבר הפך ללהיט של פורטרט, מקבל הערב העמדה וביצוע חדשני, כנראה שגם זה יהיה אחד מהגימיקים באלבום הבא?…השירים טסים, כשנהנים הזמן טס..מגיעים לסוף, ממש לקצה, את מבינה? הכל מבינה! אחרי שרון מקריא שורת תודות ארוכה…הביאנו עד הלום וכו', כל הנגנים מסתדרים בשורה על הבמה, מודים לקהל…חצי דקה של אופוריה והזדמנות נוספת הערב לביצועו של השיר החדש – מי אמר מי?

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151246677574654.481694.721654653&type=1

וידיאו מי אמר מי

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: