שבת, אפריל 18, 2026

רם אוריון פעמיים האחרון…

מופע השקת אלבומו של גיבור הגיטרה רם אוריון – "האחרון", מועדון פישקא, יפו. 15.08.2012 מ- 22:00 ועד – 01:30. דיבורים, רשמים, תמונות וצלילים. מדווח – יובל אראל. מתפרסם גם בפורטל ההעצמה הנשית "סלונה", גם ב"מגה פון" עיתון ישראלי עצמאי וגם ב"בילויים".

רם אוריון, האחרון, פישקא. צילום: יובל אראל
רם אוריון, האחרון, פישקא. צילום: יובל אראל

מזמן לא נהנתי כפי שנהנתי אמש בהשקת אלבומו של רם אוריון. את רם זיהיתי כמיוחד ומרגש לפני מספר שנים במהלך הופעות באוזן בר, הוא נהג להתארח בהשקות של הרכבים ומוסיקאים שונים – שילה פרבר, ערן צור, רוגל אלפר, דיה רז, רוצי בובה וגלעד כהנא, גם בליין לכלוך באוזן, בדרך כלל בהרכב הפרוע שהיה מסיים את החגיגות הליליות, זה היה רם אוריון, כוכב רוק  שהיה חבר בהרכבים "הפה והטלפיים", "נושאי המגבעת", "בתרי זוזי", אבל משהו ברם היה לי מוכר, בשלב מסויים פיענחתי זאת – היינו שכנים בילדותנו, רם אפילו הזכיר לי את המוסיקה שהיתה בוקעת מהמערכת בסלון ביתי (לד זפלין, סגול כהה, פינק פלויד ויס…).

עוד לפני כן, כבר בשלב שזיהיתי את הפוטנציאל הגלום ברם הכתרתי אותו כגיבור גיטרה בבלוג, צרוף מקרים מעניין, אלבום אי.פי של רם נקרא גיבור גיטרה…

את המסע לקראת השקת האלבום החדש, "האחרון" התחלתי ללוות כבר מהמופע הראשון בדרך לאלבום, זה היה באוזן בר, בפברואר האחרון, שם כבר פגשתי בחלק מהשירים – "אהובתי בת החלוף" של דורית רביניאן, "מהמ" של אנה הרמן ועוד.

רם אוריון ואסף גברון, פישקא. צילום: יובל אראל
רם אוריון ואסף גברון, פישקא. צילום: יובל אראל

כאשר האלבום יצא לאור סוף סוף נחשפה בפני עבודת צוות מיוחדת במינה, רם אוריון אסף באלבום זה שותפים רבים ליצירה, כותבים, נגנים, מוסיקאים. למעשה אוריון מנצח כאן בצניעות על העבודה, בחנתי את העטיפה וחוברת המידע המצורפת, לא מצאתי מילה אחת על ההפקה המוסיקלית, כן, צניעות, אוריון עשה כאן את ההפקה בעצמו ואפילו לא טרח לציין זאת…

אחד עשר השירים החוברים יחדיו לכדי "האחרון" כתובים בידי אחרים, למעט שני שירים אותם כתב והלחין בעצמו אוריון – "מה" ו"אולי". רשימת הכותבים מגוונת, חכמה, ומציבה כשרונות רב תחומיים בחזית האלבום – דורית רביניאן, דורי מנור, אנה הרמן, שמעון אדף, מצטרפים אליהם שני חברים טובים של אוריון – הסופר המוכשר אסף גברון, חברו להרכב "הפה והטלפיים" שכתב את מילותיו של השיר "לא משנה" ורועי פרייליך, הזמר היוצר מהרכב הרוקנ'רול הפרוע "נערות ריינס" שכתב את "עשן" ו"נצחון 2.0" המוביל קו מתמשך בשיר מאלבומו הראשון של אוריון "כן".

רבות כבר פורסם בתקשורת הנייר והאלקטרונית בכתבות וראיונות לקראת השקת האלבום, אני אשתדל לתמצת ולא לנפח מעבר לכך – ניתן לאמר כי אוריון היטיב לשלב ביצירה שלל חברים, יוצרים ומוכשרים בשדה המוזיקה הבלתי תלויה "אינדי שמינדי" המבעבעת בשנים האחרונות בפרץ עשייה חסרת תקדים בהיקפה ובאיכותה, מכאן עולה כי האלבום מצטיין לא רק כנקודת שיא ביצירה של רם אוריון אלא גם באסופה המעניינת, מרתקת ואיכותית ביותר של יוצרים ומבצעים עכשוויים.

רם אוריון ורועי פרייליך, פישקא. צילום: יובל אראל
רם אוריון ורועי פרייליך, פישקא. צילום: יובל אראל

אמש הגעתי לקראת השעה 22:00 למועדון פישקא ברחוב אילת ביפו, שזה סיפור בפני עצמו, מועדון תרבות איכותית לצעירים מקהילת יוצאי רוסיה בארץ, מקום המשלב תרבות לשמה, מוסיקה, ספרות, על המקדש הביתי, אוזן בר, על תיאטרון האוונגרד תמונע ועל ההיכל בבארבי לטובת מקום שמקרין תרבות ובכך אמר את האמירה שלו, זה שונה, זה אחר, האחרון אינו עוד אלבום של מוסיקאי רוק מקומי.

טוב, אחזור להתמקד, מסתבר שבשעה עשר רק החל המופע הראשון, ואני בכלל כיוונתי לשני, דיווחו לי שמלא עד אפס וכדאי להגיע לסט השני, אז הספקתי לראשון ואף נשארתי לשני, בראשון עשיתי את המוטל עלי עבורכם הקוראים – תצלומים, קטעי וידיאו, בסט השני עמדתי בידיים ריקות ופשוט התמכרתי ל-ח-ל-ו-ט-י-ן לשירים, למוסיקה, להוויה של ההופעה.

ובקיצור, מה היה לנו? רם אוריון מלווה בהרכב הנגנים – עונגי ציסלינג בסקסופון וקלידים בעת הצורך, שחף ינון בגיטורת בס, שי ברוך על התופים, קוסטה קפלן בגיטרה וקלידים בשעת הצורך, ארח את שני חבריו אותם ציינתי מקודם, אסף גברון לשני שירים, חדווה – השיר שלהם מזמן הפה והטלפיים ולא משנה, השיר הרוקיסטי מהאלבום החדש, את רועי פרייליך שהצטרף לסט משולש שנפתח בשירו של יצחק צ'רצ'יל קלפטר "טירוף במה" המשיך ב"דבר האמיתי" של נערות ריינס והסתיים ב"ניצחון 2.0" מהאלבום החדש, הסט ליסט של שני המופעים שכלל גם שירים מהאלבום האישי הראשון וקודמיו כבתרי זוזי והפה והטלפיים היה די זהה למעט בחירה במספר שירים שלא שולבו בשניהם, כנראה כדי לגוון גם למוסיקאים…מה עוד היה לנו? קהל חם ואוהב שליבתו הייתה חברים רבים מקהילת מוסיקאי האינדי שמינדי (לא אנקוב בשמות) ומחיאות כפיים רועמות בסיומו של כל שיר.

הביתה חזרתי עם שתי מזכרות, כן, האלבום הראשון (כולל עותק מאלבום האיפי.) ועותק נדיר של בתרי זוזי. כפי שפתחתי את הפוסט הזה – מזמן לא נהנתי כפי שנהנתי אמש בהשקת אלבומו של רם אוריון, פעמיים – האחרון.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151088641219654.455285.721654653&type=1&l=f3d5ca9b08

וידיאו

הכי חדשים

חוזרים לשגרה לכבוד יום העצמאות

כן, אני יודע שזה מתחיל להטריף ולשגע, השינויים כל כמה שעות אבל אלו העובדות - חוזרים לשגרה...

היום החדש של אבטה בריהון

יש אלבומים שנשמעים טוב ברקע. Addis Ken של אבטה בריהון לא עובד ככה. הוא דורש הקשבה. הוא...

כך ייראה חג העצמאות השנה

ערב יום הזיכרון וערב יום העצמאות של 2026 מסמנים נקודת שבר עבור קהילת האמנים ועובדי הבמה. מדובר...

האופרה הישראלית חוזרת עם סלומה

אחרי השבתה מאונס בעקבות המערכה הצבאית, האופרה הישראלית חוזרת לפעולה ומכריזה על חידוש העונה. היא עושה זאת...

דורית ראובני ודודו זכאי – האדמה שלי

יש משהו כמעט מתבקש, אפילו טבעי, בחזרה של דורית ראובני ודודו זכאי לאולפן. לא מתוך ניסיון להמציא...

בין פירוק להישרדות – הצצה נדירה לחזרות באנסמבל בת שבע

היום בשעות הצהריים המוקדמות הגעתי לסטודיו של אנסמבל בת שבע בשלב שבו הדברים עדיין פתוחים ולא סגורים....

2 הערות

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

יום חנויות התקליטים 2026 יצויין בישראל

יום חנויות התקליטים 2026 - כשהוויניל חוזר לחיים גם בישראל בשבת הקרובה, 18 באפריל 2026, יצוין ברחבי העולם...

להקת טיפקס מחזירה את החיים לבארבי

אחרי ימים לא פשוטים, יש רגעים שבהם התרבות פשוט חוזרת לנשום. מחר בערב ייפתחו שוב דלתות מועדון...

האמרגן אשר ראובני הלך לעולמו

האמרגן ואיש המוזיקה אשר ראובני הלך לעולמו לאחר תקופה של אשפוז, בעקבות זיהום חיידקי בדרכי הנשימה. בן...

קולנוע במקום

רשת מועדוני התרבות FRIENDS מבית ההסתדרות משיקה יוזמה חדשה שמדברת בדיוק אל הרגע הנוכחי. כשאולמות התרבות מתמודדים...

מצעד הלהקות הצבאיות יוצא לדרך

תחנת הרדיו כאן גימל פותחת את ההצבעה למצעד השנתי ליום העצמאות וממקדת השנה זרקור על אחד הפרקים...

התרבות שוב נעצרת

עולם המופעים בישראל שוב נעצר. אולמות נסגרים, הופעות מתבטלות, והבמה מחשיכה. זה לא מפתיע. זה דפוס שחוזר...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא