דיווח מהשטח

ליאור פרלה תחת שמים אפורים

מופע השקת אלבום בכורה "תחת שמיים אפורים", ליאור פרלה, תיאטרון תמונע ת"א, 01.07.2012, אורחים – עידו מוסרי ואהוד בנאי, נכח, האזין, תיעד ומדווח – יובל אראל.

ליאור פרלה, השקה, תמונע. צילום: יובל אראל
ליאור פרלה, השקה, תמונע. צילום: יובל אראל

בשנים האחרונות ממלא ליאור פרלשטיין "פרלה" את תפקיד הגיטריסט המוביל בהרכבים שונים דוגמת תעני אסתר, נערי החופים ועוד תוך שהוא כותב ומלחין חומרים אישיים שנאספו אט אט לכדי אלבום מלא.

כאשר ברפרטואר של ליאור קריירה ככדורגל, הוא מחליט להתמקד באהבתו הגדולה ביותר – המוסיקה. עם השפעות חזקות של יוצרים להם האזין החל מיצחק קלפטר ועד אריק קלפטון, מניל יאנג ועד ניק דרייק, מערן צור ועד בוב דילן, מצוייד בהשראות הללו ולאחר שאגר החל מגיל 18 שירים רבים אשר את חלקם ניגן ושר יחד עם אסי בן סימון בלילות בגינת רובע לב תל אביב הם מגיעים להחלטה להקליט אלבום אותו הפיק בן סימון.

פרסומת

ליאור משחחר אט אט שירים מתוך האלבום להאזנת הציבור שיכיר את יצירתו, הוא מתחיל עם השיר "ערב בא", הלוקח את המאזין למסע אינטימי בזמן ובמרחב. הפקה מוזיקלית של אסי  בן סימון, גיטרות הסלייד הנמשכות והתופים השקטים מביאים איתם גוון עמוק של "אמריקנה" העוטף את המילים הישירות והכנות העוסקות בתהליך הזדקנותו של האדם והופכים את "ערב בא" לשיר אישי ואוניברסלי כאחד..

ליאור ממשיך ומשיק את הסינגל השני – "נעמי" שיר שכתב בגיל 20, בסלון בית הוריו, בזמן המתנה לתלמיד לשיעור גיטרה, כמו חזיון חד, השתרבבו להן יחד הלחן והטקסט תוך מספר דקות  לכדי שיר עוכר שלווה, שיש בו מעין זעקה של נער  למישהי שהוא לא מכיר אבל מתחנן אליה שלא תלך.

הדי התופים ברקע כמו גם צלילי הקונטרה בס שמתפרע ומלווה את הזעקות לנעמי, נותנים לשיר את הגוון האפל והייחודי, כמו סרט מתח שעשוי כהלכה, שרוצים לראות שוב ושוב בתקווה להבין טוב יותר את שהתרחש. השיר מתפרסם בלוווית וידיאו קליפ מצמרר ומרתק,שמשקף את פרשנותו של הבמאי הצעיר והמוכשר משה רוזנטל , שקיבל יד חופשית לביים את הדרמה שבשיר.

פרסומת

ואז ממש רגע לפני יציאת האלבום משיק ליאור פרלה סינגל נוסף שבו מנסה להבין הכותב את המשמעות של זוגיות כרעיון, השיר "מחר", המילה "סוף" חוזרת לאורך השיר במעין נימה לא ברורה של " גן עדן יקר" והרעיון ש"בסוף כולם גומרים אותו דבר". ואם זה כך אולי בעצם "זה לא שווה ולא כדאי".

הניגוד בין המלנכוליה של המילים לבין הווייב הקצבי הרוק'נרולי של השיר, יוצרים שיר קליט על נושאים הרלבנטיים לנו, בני האנוש, ומוגשים בדרך המושכת אליה עוד ועוד מאזינים שרצים לכל הופעה.

הנה, כאן, יש אפשרות לרכוש את האלבום באופן מקוון.

http://www.ilovemusic.co.il/product/2234

ליאור, אסי ושי, תמונע. צילום: יובל אראל
ליאור, אסי ושי, תמונע. צילום: יובל אראל

היה זה אך סמלי אמש שסוג של קריירה אחת דחקה בקריירה השניה, משחק הגמר בגביע היורו בכדורגל שמשך אליו צופים רבים היווה את הסיבה לעיכוב ממושך בתחילת מופעו של ליאור פרלה בתיאטרון תמונע, מופע שנועד לחגוג את השקת אלבום הבכורה "תחת שמיים אפורים".

אולם אט אט התמלא האולם בקהל שכלל חברים, בני משפחה, מכרים, וושותפים לדרכים של ליאור פרלה, עם סיום המשחק החלה נהירה של צעירים לאולם שהתמלא לכדי מופע ישיבה מפה לפה.

על הבמה הוצבו כיסאות, לא היה זה מופע רוק'נרול קלאסי, הערב הגענו על מנת להאזין בשלווה לשלל השירים שליאור פרלה כינס בתוך אלבום הבכורה שלו. ליאור היה מאוד נרגש ומתוח בתחילה, דבר אופייני למצבים שכאלו, תאכלעס, אדם לא מגיע לכדי השקת אלבום בכורה כדבר שבשגרה, שנים של כתיבה, נגינה, עיבוד וכניסה לתהליך שלם של הפקה הובילו עד הרגע הזה.

ליאור מלווה עצמו בפריטה על גבי גיטרה קלאסית, מלווה בצמד נגנים –  אסי בן סימון, המפיק, מלווה בגיטרה חשמלית ושי רוט על הקלידים, הם מתחילים בביצוע שירי האלבום – תחת שמיים אפורים, ערב בא ומחר, משולש צלילים ומילים הבונים את האווירה הכל כך נינוחה ומעניינת של האלבום, צלילי הגיטרה של אסי המרמזים על הסאונד הפסיפי של מוסיקת הוואי קלאסית יוצרים תחושה קסומה ולוקחים את המאזין אחורה בזמן להתהוות הרוקבילי המעודן, צ'רלי מגירה אמרתי כבר בהזדמנות אחרת….

ליאור פרלה, עידו מוסרי, תמונע. צילום: יובל אראל
ליאור פרלה, עידו מוסרי, תמונע. צילום: יובל אראל

ליאור מבצע שיר נוסף, שאינו כלול באלבום – תני לי, בהמשך המופע מזמין ליאור את עידו מוסרי לבמה, עידו מתיישב מול הפסנתר, הם מבצעים ארבעה שירים, גם של עידו וגם שירים מתוך האלבום, תוך כדי מספר ליאור על החזרות וההתארגנות לקראת המופע, על התובנה והתדהמה שאחזה בהם כשנודע לו על קיומו של משחק הגמר ביורו באותו ערב.

אישית מבחינתי, הכדורגל אמש היה לסחים, לא ממש מעניין, הרי הנבחרת הצולעת והמגמגמת שלנו לא נמצאת שם, לצפות בבחינת איזה כדורגל משחקים האירופאים לא ממש מעניין, כי זה ידוע שמדובר בעולם אחר לחלוטין, ואכן ריגוש של מופע השקה היה לדידי בעל ערך מוסף יותר גבוה. כעת עידו יורד, ליאור והנגנים ממשיכם בביצוע של שלושה שירים נוספים, עוברים לשיר נעמי, ליאור מציין את הקליפ שנוצר עבורו, עכשיו הוא מבקש להזמין אורח נוסף, אהוד בנאי, טרובדור אמיתי, אולד סקול, מגיע היישר מהמיין סטרים של ההוויה המוסיקלית הישראלית, מעין משורר שורשי, ניתן לאמר שאהוד מהווה מודל לליאור, הערב מגיע לשיאים חדשים, פשוט לשבת ולצפות בשניים מבצעים ביחד את "כולם יודעים" השיר הלקוח מאלבומו השני של אהוד "קרוב", שיר שהפך זה מזמן לנכס צאן ברזל בהווית המוסיקה הארץ ישראלית, קוראים לזה קלאסיקה. הם ממשיכים בשיר "אל תפחד" הלקוח מהאלבום השלישי של אהוד, כבוד.

ליאור פרלה, אהוד בנאי, תמונע. צילום: יובל אראל
ליאור פרלה, אהוד בנאי, תמונע. צילום: יובל אראל

כעת הגענו לשלב ההדרן, הנגנים יורדים, ליאור מסמן לקהל שהנה כבר הוא חוזר, מתיישב לבדו על הבמה עם הגיטרה האקוסטית ונותן ביצוע לשיר "עד הסוף", עדין, מצמרר, את הקינוח מגיש ליאור לקהל בדואו יחד עם אהוד בנאי ב"בלוז כנעני", שירו של אהוד שהוקדש לזכרו של מאיר אריאל, כאילו ורוצה ליאור לאמר לקהל – זהו הסגנון שאני בוחר ללכת בו, להיות טרובדור שירים ארצישראלי.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150989294074654.443314.721654653&type=1&l=41cd500adc

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: