יום שישי, אוקטובר 30, 2026

מהמ, זו מילה של פסיכולוג…

על מהמ, סינגל שני בדרך לאלבומו החדש של רם אוריון, גיבור גיטרה, יובל אראל עוקף את כולם ומציג לכם ביצוע חי, אוזן בר.

רם אוריון, פסיכולוג של צלילים. צילום: יובל אראל
רם אוריון, פסיכולוג של צלילים. צילום: יובל אראל

בעולם המודרני, כשאתה חי כמו וורקוהוליק, מבלה כמו אלכוהליסט, מז…כמו שפן, לא קורא ספרים, מאמין לחדשות בתקשורת, נוהג בעיר ומקלל את כולם כאילו והיית בסטריט פייטר 7, אתה חייב מפעם לפעם להגיע לשרינק, להתפרקד על ספת העור (בדרך כלל כזו שחורה עם ניטים כל רבע מטר…) ולספר לו איך הילדה מהבית ממול משכה לך בשיערות כששיחקתם בארגז החול בגינה הציבורית או כלב לירלר עליך את רירו בעודו מניף רגל אחורית אחת לעבר החיתול שלך. וזו בדרך כלל הסיבה למה אתה כיום נראה ומתנהג כמו שאתה, ההוא, זה שיושב ליד הספה, בדרך כלל עם משקפיים צרות, ידיות אדומות מעוצבות, הוא משלב רגל על רגל ומעת לעת מגיב על הברבורים שלך במילה מהמ, זו הרי התשובה הכי טובה שהוא יכול לתת לך כשהוא לא מוסמך לרשום לך ציפרלקס או כימיקל אחר שינתב את החשמל במוח שלך… 

כל ההקדמה הזו באה כדי להגדיר למה התכוונה המשוררת אנה הרמן, שאת שירה "מהמ" מאמץ גיבור הגיטרה שלנו (שלי, שלכם, של כל אוהבי המוסיקה בארץ) כחלק מהרפרטואר לאלבומו שבדרך, שיר אותו השיק לתקשורת השבוע. נכון לצייין כי לפני כשנה הולחן השיר בסגנון פולק רוק  ובוצע בידי דור הייטנר כחלק ממופע שלו.

אז באמת למה התכוונה אנה? הרי "מהמ" הוא תגובה חד גונית  המתבטאת בהברה הלקונית הזו. כאן חושפות מילותיה של הרמן, בניסוח חריף והומוריסטי ייאוש ותיסכול ממה שרק ניתן לתארו כ"דיאלוג חד צדדי". זהו שיר מתוך ספרה השני, הוא פורסם לראשונה בכתב העת "הו" ביוני 2005.

רם אוריון זועק את קריאותיה כאילו היו זעקותיו הוא ובמקביל מייצר מקצב חדש ומדבק מהחזרה התמידית לבסיס.

תמונת הסינגל. צילום: גוני ריסקין, יח"צ
תמונת הסינגל. צילום: גוני ריסקין, יח"צ

 

אָמַרְתִּי שֶׁיּוֹרֵד לִי דָּם, וְאַתְּ אָמַרְתְּ מְהְמְ

יוֹרֵד לִי דָּם מִכָּל חוֹרַי, וְאַתְּ אָמַרְתְּ מְהְמְ

אָמַרְתִּי שֶׁמּוֹתִי קָרֵב, וְאַתְּ אָמַרְתְּ מְהְמְ

שָׁמַעְתִּי צַעֲקוֹת עוֹרֵב, וְאַתְּ אָמַרְתְּ מְהְמְ

אָמַרְתִּי: עוֹד מְעַט אָמוּת, וְאַתְּ אָמַרְתְּ מְהְמְ

גַּלְגַּל רֹאשִׁי הָיָה שָׁמוּט, וְאַתְּ אָמַרְתְּ מְהְמְ

הָיִיתִי

אֲכוּלַת יֵאוּשׁ, וְאַתְּ אָמַרְתְּ מְהְמְ

הַמָּוֶת כְּמוֹ זִמְזוּם יַתּוּשׁ, כְּשֶׁאַתְּ אָמַרְתְּ מְהְמְ

חָזַר וְאֶת דָּמִי סָחַט, וְאַתְּ אָמַרְתְּ מְהְמְ

אֲבָל מְהְמְ אֵינֶנּוּ מִתְחָרֵז עִם שׁוּם דָּבָר

הַמַּיִם בָּאוּ עַד הַנֶּפֶשׁ וְעַד הַצַּוָּאר

אֲבָל מְהְמְ אֵינֶנּוּ מִתְחָרֵז עִם כְּלוּם רַק מְהְמְ

עִם מְהְמְ

(אָמַרְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי יוֹם הֻלֶּדֶת

וְאַתְּ לֹא אָמַרְתְּ לִי מַזָּל טוֹב

אֲבָל לֹא נָתַתְּ לִי כַּדּוּר

וְלֹא מַכַּת חַשְׁמַל

וַהֲרֵי גַּם זֶה טוֹב)

"מהמ" הינו שיתוף פעולה מרתק של רם אוריון עם להקת 'חיה מילר', עיבוד של רוקנ'רול למהדרין, הצלילים העשירים של כלי הנשיפה והגיטרה החשמלית אשר מזרימה פרצי אנרגיה במעברי הפזמון, יוצרים יחדיו עיבוד מסעיר ודינמי. אם תוסיפו לתבשיל גם את סולו הגיטרה הזועק – תקבלו מעדן מוסיקלי אמיתי.

המתנה שלי לכם הקוראים, זה לא סתם השמעת קליפ מיוח"צן, בהופעה האחרונה של רם תיעדתי כמה שירים בוידיאו, "מהמ" היה אחד מהם, רם נתן את ברכתו להשמעה והרי הוא לפניכם, רם אוריון, חיה מילר ו"מהמ" בלייב.

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

5 הערות

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...