כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

התספורת החדשה של דן בילו

מופע השקה לאלבום הסולו הראשון של דן בילו New Haircut, יום שלישי 15.11.2011, 23:00, תיאטרון תמונע, שונצינו 8, ת"א. היה, האזין, צפה, צילם – יובל אראל ל"חדשות המוסיקה" והבלוג של יובל אראל.


דן בילו, אחיו נדי מאחור, תמונע. צילום: יובל אראל
דן בילו, אחיו נדי מאחור, תמונע. צילום: יובל אראל

דן בילו, סינגר-סונגרייטר בן 28 מתל אביב, החל לעבוד לפני כשש שנים על אלבום הסולו הראשון שלו – New Haircut  –  השירים באלבום נכתבו כסיכום לתקופה מסוימת בחייו. למעשה מהווה האלבום מהווה מעין סיפור אישי המתאר מסע לקראת היציאה לדרך חדשה, כאשר בשירים ניכרת האווירה האינטימית, על אף המורכבות המוזיקלית והעיבודים העשירים שבהם. ניתן לשמוע באלבום השפעות רבות ומגוונות: החל מפולק וממוזיקה אלטרנטיבית, דרך פרוגרסיב ופסיכדליה, ועד לג'אז ולמוסיקה קלאסית.

בשנים האחרונות מנגן בילו עם ההרכב שלו, Mr. Heavy & Mrs. Low במסגרתו הוא מנגן על בס, גיטרות ובנג'ו. ההרכב הוציא את אלבום הבכורה שלו בשנת 2003 וזכה לשבחים רבים, תוך ביסוס מעמד הלהקה כאחת המובילות בסצנת האינדי של תל אביב. בשנת – 2008, לאחר עבודה מרובה, יצא לאור אלבומה השני של הלהקה, Cellar Door. הביקורות פרגנו ולאחר זמן קצר יצאה הלהקה לסבב הופעות.

האזינו לאלבום הבכורה של דן ולאלבומי "מר כבד וגברת נמוך"..

את האלבום הנוכחי הפיק ועיבד דן בעצמו, באולפן המשותף שלו ושל אחיו, תוך שהוא מנגן על מרבית הכלים. בנוסף, הוזמנו אורחים רבים וטובים להשתתף ולתרום את כישרונם לאלבום (נדי בילו – אחיו, עמית ארז, יהוא ירון, תום קלנר, אבי שדה, שלומי סיבוני ועוד).

דן בילו מארח את עמית ארז, תמונע. צילום: יובל אראל
דן בילו מארח את עמית ארז, תמונע. צילום: יובל אראל

כרגיל באירועי השקה בתיאטרון תמונע היה האולם מלא מפה לפה, חברים, בני משפחה, מוסיקאים וחובבי מוסיקה גדשו את האולם. על הבמה החשוכה ניצבו שורות ארוכות של כלי נגינה רבים ומגוונים שהעידו על העושר המוסיקלי הצפוי הערב.

כשיונתן קוטנר הסיט את הווילון השחור בפתח האולם, החלו מחיאות הכפיים להישמע, רגעים ספורים והנגנים עלו בסך אל הבמה – דן בילו-שירה וגיטרה קלאסית, גלעד וייס-גיטרה חשמלית, אביעד ארליך-בס, לי כספי-צ'לו, שלומי סיבוני-גיטרה אקוסטית ובנג'ו, ניב קליין-תופים וגלוקנשפיל, נדי בילו-גרוב בוקס וכלי הקשה ונגה ארז-שירה וקולות.

המופע נפתח בשיר הנושא של האלבום "תספורת חדשה" new haircut, ומיד אחריו "שיר שמח" happy song, זה נשמע פשוט מצויין, בילו מוביל את הנגנים, בעצם לא, הם משתלבים יחדיו, פשוט לצפות ולראות שמונה מוסיקאים מוכשרים על במה אחת מבצעים שירים רכים, עדינים, אך יחד עם זאת מלאי קצב וחיים, כשהרוח החיובית נושבת משורות הקהל לעבר הבמה, לא מפסיקים לרגע להעביר למוסיקאים את התחושה של אהדה, אהבה וחיבה.

בהמשך המופע, למעשה ממש במחציתו, דן בילו עושה אתנחתא, הוא מזמין לבמה אורח, את עמית ארז, סינגר סונגרייטר בעצמו, בעל רזומה מרשים של שורת אלבומים והופעות ברחבי הארץ, עמית ארז מוכר לקהל גם בהיותו חלק מנגני הגיטרה של הרכב הרוק הישראלי בעל המוניטין הבינלאומי "אטליז". עמית אוחז בגיטרה, דן עומד מאחוריו, הם מבצעים ביחד שני שירים, "פשוט כך" Simple As That  ו"חתול מול עכבר" Cat Vs Mouse מהאלבום של דן, עמית, מוסיקאי מחונן בעצמו, מפרגן לדן ומספר כי הייתה זו הנאה והשראה גדולה לעבוד עם דן על האלבום.

הסתיים פרק האירוח, דן בילו חוזר לקדמת הבמה, עכשיו זה זמן התודות, שורה ארוכה של שמות, מוסיקאים ואחרים, שהיו שותפים לכתיבה, נגינה, הפקה וכל השאר בדרך להשקת האלבום. דן מבצע כעת שיר מחווה, למוסיקאי בשם מתיו וורד "תרגום סיני" Chinese Translation, כאן באים לידי ביטוי יכולותיו של גלעד וייס  על הגיטרה החשמלית בסולו מרשים, נדי בילו, האח מצטרף אליו עם פעמוני תוף מרים, השתוללות על הבמה…

חוזרים לאלבום, נדי מתחיל בכמה אפקטים אלקטרונים, השיר "נטוש"  Marooned, הנגנים מבצעים קטע ממושך, אחרי מספר דקות דן מתחיל לשיר, אחד השירים המוצלחים באלבום.

המופע כבר מתחיל לגרד את סופו, האווירה כבר רותחת, גיטרות, תופים, נדי לוקח את הסנר ביד, כעת הם מנגנים קטע אינסטרומנטלי חזק, זו מנת הרוק'נרול במופע, רוק חזק. דיסטורשן ואלקטרוניקה היו מילות המפתח. הנגנים יורדים, דקותיים, דן, נגה עולים בלוויית הבס, נגה שרה, דן מלווה אותה בגיטרה האקוסטית, הנגנים מצטרפים לבמה,עוברים להדרן, "ימים טובים יותר" Better days ולסיום – "הבוקר שאחרי" The morning After. שכדרך אגב, הנו הסינגל הראשון ששוחרר, השיר נע מרוך מפנק ועד לקצביות קלילה וספק ילדותית המלווים את המילים הספק תמימות ספק ציניות. במקור, בהקלטת האולפן דן מנגן בכל הכלים, הפעם בסיומו הוא נעזר בחבורת המוסיקאים המלווה אותו על הבמה וכמובן הקהל. סיום מעולה למופע השקה מצוין,

The Morning After

 Can we take a walk
?in our favorite park
Can we let the dogs
?run so they'll never come back
.Maybe they'll never come back

,Can we get lost where every child should know the way
?and still get to the table on time
,Can we get lost where every child should know the way
?and forget all our parts in the crime

Can you tell what is wrong
? down in the street of our love
Because here's your little chance
. to bring back my sunshine above

,Because even if I wouldn't change your mind for years
.at least i'll always be able to try
,Yes even if I wouldn't change your mind four years
.i'll always be able to cry

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150392441794654.374177.721654653&type=1&l=090a7fdf43

וכאן קטעי וידיאו: מחולקים לשלושה – הפתיח, האירוח של עמית ארז וקטעי הסיום. צילום: יובל אראל.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא