Sun tailor תופר את השמש

מופע פרידה לפני סיבוב הופעות קטן של Sun tailor באירופה, לבונטין7, ליל שלישי, 01.11.2011 23:00. הגיע, שמע, מדד את חליפת השמש ויצא מזוקק – יובל אראל.

 Sun Tailor הוא שם הבמה, או אם תרצו, שמו של ההרכב עמו מופיע ארנון נאור, זמר – יוצר שחזר לישראל אחרי שהות ארוכה בלונדון, ארנון עומד עכשיו לפני השקת אלבום הבכורה שלו.

האלבום שנקרא Like the Tide נכתב על ידי ארנון בעת שהותו בחו"ל והוקלט ברובו בישראל בחדר שינה שהוסב לאולפן. העבודה על האלבום נמשכה שלוש שנים, ההפקה  נעשתה באופן עצמאי על ידי ארנון ואחיו, אודי נאור. האלבום מכיל שירים יפהפיים ושקטים המתנגנים בקולו הלוחש והקטיפתי של ארנון.

ארנון נאור הוא יוצר עם רגישות וסאונד אקוסטי חם המעורר תחושות של טבע, געגועים ונופים רחוקים, Sun Tailor הוא קול חדש ומיוחד בסצנה ההולכת וגדלה של מוזיקאים ישראלים שיוצרים באנגלית.

השכנים שלי ב"אפרכסת" מגדירים את ארנון כך – הוא לא נשמע כמו מישהו שגדל על פולק בריטי משנות השישים של המאה שעברה, הוא יותר כמו מישהו שפשוט נמצא שם כעת.

 שכנה נוספת שלי, שלי ב"מונומליציה" מתארת את ארנון כהפתעת השנה הפרטית שלה – הפתעת השנה שלי. לא הכרתי את האמן הזה עד סוף הקיץ האחרון ועדיין לא ראיתי אותו בהופעה, אבל השירים שלו הצליחו לכבוש אותי יחד עם עטיפת האלבום הקסומה. ארנון נאור, האיש מאחורי האלבום, מגיש לנו שירים יפהפיים ושקטים עם קולו הלוחש לרוב, שגורם לי להרגיש כאילו שהוא שר רק בשבילי. רוב הסיכויים שעוד לא שמעתם עליו, אז אתם יותר ממוזמנים לבדוק.

 ואני, פשוט האזנתי לאלבומו ונשבתי, בצלילים, המנגינה, השירה השלווה, השילוב של פריטה על גיטרה אקוסטית יחד עם Lap Steel Guitar יוצרים צליל ענוג, אך יחד עם זאת ניתן להתפרעות בנקודת הזמן הנכונה במוסיקה, אהבתי.

אמש קיבל המרתף של לבונטין 7 צביון אמנותי משהו… לא מרתף רוק סליזי, אלא אודיטוריום מיניאטורי, שורות שורות של כסאות ישיבה מעץ הוצבו לפני הבמה, תפסתי את המושב המרכזי בשורה הראשונה, קרוב קרוב לבמה.

האווירה הכללית במרתף הייתה חשוכה, לא רק חשוכה, בעת שחברי ההרכב,  אודי נאור על התופים, דניאל ספיר בגיטרה בס, עמרי בראל על  לאפ סטיל וכמובן ארנון נאור בשירה, גיטרה ולאפ סטיל עלו לבמה, סימן המתופף לתאורן לעמעם עוד טיפה את האורות מאחור, כנראה שחיממו את גבו, מישהו צריך לתת את הדעת על ענייני התאורה בלבונטין, משהו קצת יותר מתוחכם, שגם צלמים יוכלו להתרווח..

כשהמוסיקה החלה להתנגן הכל נראה ונשמע אחרת, פשוט לעצום את העיניים ולהאזין למוסיקה, שיר אחר שיר, הם עוטפים אותך, נוסחים בך תחושת רוגע ושלווה, ניתן לדמיין שדות ירוקים עם עצים שעליהם נוצצים מטיפות הגשם, תחושת אוויר צונן ורענן, תחושת מרחבים רגועים.

ארנון יודע לשלוט בקולו, לשלבו בחוכמה עם הפריטה בגיטרה, צוות הנגנים המלווה אותו שומר על הקצב הנכון וממלא את החלל בצלילים המהווים נופך של ממש במרוצת השירים קדימה.

לקראת רגעיו האחרונים של המופע מזמין ארנון זמרת אורחת, צליל דנין, המצטרפת אל ההרכב בשיר still fading, השירה של שניהם משתלבת להפליא. והנה כבר והגענו לסוף, להדרן, הנגנים יורדים מהבמה, ארנון חוזר לבד ועובר לנגן ב- Steel Guitar, השיר – Embers, אני תופס עמדה קרובה קרובה, ממש מאחורי העמוד הידוע בקדמת הבמה, כאן אפשר לשמוע טוב ללא רחשי רקע מהקהל. והנה הגיע השיר האחרון, כבר הטמנתי את המצלמה בתיק, התיישבתי ונהנתי מכל צליל, איש של כבוד – Honorable man, סיום כביר למופע של יוצר אדיר.

הספקתי לתפוס את ארנון לשיחה קצרצרה ממש בתום המופע, עוד כשהארדנלין מפעפע בעורקים, ארנון סיפר לי על היצירה שלו – זה בא מבפנים, מהכליות, זה אני, יש האומרים שמדובר בפולק אנגלי, אבל אני חי כאן בארץ, ואני עובד על החומרים האלו כבר המון זמן, עם ההרכב הנוכחי אני עובד שבעה חודשים, השיר הכי "זקן" ששרתי היום, נכתב לפני שבע שנים, והשיר הכי "צעיר" נכתב לפני חצי שנה. את השירים הכי חדשים כתבתי בהודו לא מזמן, גרתי בלונדון מספר שנים ואת רוב החומרים שלי כתבתי שם.

 השעה כבר קרובה לאחת בלילה, אבל זה היה שווה, מחר מחרתיים קרוב לוודאי שחייט השמש כבר יעלה על מטוס בדרכו למסע הופעות המתחיל בצרפת ועובר לאנגליה…

לחצו לצפייה בלקט תמונות מהמופע

 https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150371259374654.370651.721654653&type=1&l=ed9606b766

ארנון נאור והלאפ סטיל גיטרה…

 סאן טיילור תופר שלושה שירים עבורכם…