שנתיים וחצי עברו מאז הסיקור הקודם שלנו של ג'ימבו ג'יי (הזמן הזה, הוא עובר כל כך מהר…). מאז הספיק להוציא אלבום נוסף, לצבור קהל היסטרי שהציף את שוני ולשדרג את מיקומה של בובת חד הקרן המיתולגית, שמלווה אותו בהופעות, בתוך כלוב יוקרתי במקום של כבוד בקדמת הבמה.
הוא פותח עם שני שירים מהאלבום החדש, שיר הנושא "עובדי נמל" ו"סצנה בפלוס", הלהקה עדיין לבושה בורוד והקהל, עדיין צבא נאמן של אוהדים המכירים את כל המילים וקופצים איפה שצריך.
האווירה בשוני מחשמלת, הקהל לא מפסיק לרקוד ולשיר ונוקט באסטרטגית מבצע סבתא – התחיל הכי חזק שלו ולאט לאט הגביר. למרות המרחבים הגדולים והבמה הענקית של שוני, משהו באותנטיות של ג'ימבו ג'יי יוצרת אינטימיות וקרבה בינו לבין הקהל, מעיין אוירה משפחתית כזו.
למען שיתוף הפעולה עם איה זהבי פייגלין, שהשתתפה בשיר "סוף טוב" מהאלבום החדש, נאלץ ה-ג'יי להתגבר על הפוביה שלו ממעליות כי היא גרה בקומה השביעית. היא האורחת הראשונה בנוסף ל"סוף טוב" היא בצעה גם את "גיבור".
הוא לא שוכח לתת כבוד גם להוריו על הבמה, מביא קצת מההוואי המשפחתי ומקדיש לאימו את השיר "אמא".
רביד פלוטניק עולה לבמה ומבצע את "סמוראי" שלו ו"חתולים" מתוך האלבום החדש. לאחר שפלוטניק מתוודא על הערצתו ארוכת השנים לג'ימבו ג'יי, הם מוכיחים שהם המלכים של הסצנה עם "מלך הראפ של המזרח התיכון" ומרימים מסיבה פרועה על הבמה ובקהל.
שיר הדס מאיר עולה בחליפה צהובה ל"חטיפים" – בפזמון הקהל הממושמע, זורק חטיפים לעבר הבמה. מאיר נותנת את קולה ומרימה את הקהל גם ב"פירות ההצלחה". שיר הדס מאיר יורדת ו"עשיתי" , הלהיט הכי גדול של ג'ימבו ג'יי מתחיל. הקהל לוהט, הידיים והרגליים באוויר ושוני בלהבות!
ניתן לומר שמורגשת בגרותו באלבום החדש, לא עוד השטותניק שעושה צחוקים, המילים הרבה יותר נוקבות, בוגרות ומחאתיות, אבל נשמרה תחושת האותנטיות, לשמחתי לא ויתר על ההומור הרב בתכנים (מסתבר שירש זאת מאבא) ומראה לנו שאפשר לספר את הסיפור באופן רציני, מצחיק ובעיקר מאוד משמח וכל זאת בעברית. לסיום הוא מודה לקהל שבזכותו הוא והלהקה הגיעו לאמפי שוני ובהחלט מגיע לקהל כזה קרדיט, כי קהל שכזה הוא חלומו הרטוב של כל אמן שמופיע על במות.
