יום ראשון, יולי 12, 2026

לילה מוגזם במוזיאון

חבורת התדר כובשת פעם נוספת את מתחם מוזיאון תל אביב לאמנות עם שלל מופעים ואירועים, קרנבל טרום פורים, יצאנו לסיור טעימות והתעוררנו עם כאב ראש, כאב ראש, כאב ראש, שושן פורים אמיתי.

אסיד ערב מרקידים את המוזיאון. צילום: יובל אראל
אסיד ערב מרקידים את המוזיאון. צילום: יובל אראל

האם זה לא תקין לפזז עם הזמר הימתיכוני אבי ביטר בינות לפסלים ותמונות האמנותיות בגלריה הרב תכליתית של מוזיאון תל אביב לאומנות? האם זה לא תקין לארח מסיבת רייב ענקית ואדירה לצלילי מוסיקה אלקטרונית מטובלת במקצבים השואבים את השראתם מחפלות של אוהלי המדבר במבואה למוזיאון האוצר את יצירות האמנות הכי חשובות שהעיר תל אביב הצליחה להניח את ידיה עליהן? האם זה תקין לאפשר לחבורת הערסים לשיח את שעל ליבם בריקוד מענטז, יללות קולולולו ומילים שיש בהן הרבה חית ועין באודיטוריום באגף החדש של המוזיאון? שומו שמיים, עורי ארץ, ינועו אמות הסיפים, כי הנה שוד ושבר הטאבו הבלתי כתוב והבלתי נאמר כי הוא לא פוליטיקלי קורקט, נשבר, נותץ והפך לאבק תחת רגליי אלפי הצעירים והצעירות שעטו על עצמם שלל תחפושות לכבוד חג פורים ומלאו את אולמות וחללי מתחם המוזיאון של כל תל אביב.

החבורה הזו ששמה יצא לפניה כמנהלי ובעלי מתחמי התדר מבית רומנו ועד פורט סעיד, צרפו את החברים מדייגו סן, קזינו סן רמו, חזרו שוב אל מתחם המוזיאון העירוני כדי להפוך לילה תל אביבי נוסף לחוויה שלא תשכח במהרה על ידי מבקריו ומבליו.

אחרי שחווינו, בילינו ודיווחנו אודות הפרוייקטים הקודמים של התדר ומוזיאון תל אביב, "לילה פוטוריסטי" ו"לילה אוטופי", הפעם כל ההתרחשויות התכנסו תחת הטאג "טאבו", מושג השאול מהשפות הפולינזיות, ערבית וטורקית כאחד לציון איסור, איסור חרתי, איסור מוסרי, איסור דתי. שוב נרקמה מזימה שכללה עירוב מגוון של מופעי מוזיקה, מייצגים, הרצאות, תיקלוטים והקרנות ששובצו בינות לציורים, לפסלים והגלריות הריקות. לילה העוסק בקו התפר שבין המותר לאסור, האיכותי והזול, התקין והסוטה.

בשעת ערב מוקדמת הגענו למתחם המוזיאון בטרם צבא ההמון על השערים שהוקמו כדי לפקח על התנועה והזרימה של האלפים, ענדנו את התגיות ויצאנו מצוידים במפת האירוע כדי לסמן את הנקודות שנמצאו חשובות יותר ומאוד מהשאר במרקם הענקי העומד להתרחש בעוד רגעים.

החיבור נפל בדיוק על חג פורים, הזדמנות מצוינת לגל הבליינים לעטות עליהם תחפושות כיד הדמיון והכישרון, מנערות מקהלה לנערות ליווי, שוטרים, חיילים, אסירים וסוכני אפ.בי.אי, מדוזות, גיבורי על, חיות, מפלצות ומכל הבא ליד, חומר מצוין לכל אנתרפולוג או סוציולוג מתחיל כדי להכין את עבודת הגמר או התזה התורנית שלו, בין דוכני האלכוהול שזרם כהוגן, לבין דוכני התיקלוטים שפוזרו בנקודות שונות במתחם הרב גוני, יכלו באי הלילה לטעום משלל אירועים החל מהרצאות שונות, הופעות המביאות את כל הטעמים וצבעי הקשת ועד השעות הקטנות של הלילה עם רייב ענקי שנחתם עם הצמד העולמי אסיד ערב שתקלטו את המגרב והסהר הפורה עם קצפת בדמות מופע שפריצה לפנות בוקר של האחיות חיים, המוכרות כ- A-WA. מעולם פורים לא היה כל כך שמח.

כאשר אני נזכר בהרצאה סלש סיפור עצמי שהגיש צח בר, מנהל התדר בית רומנו על ההיסטוריה שלו בתחום הבליינות והאמנות העכשווית במסגרת פסטיבל סאונד צ'ק שהתקיים לפני כחודש במרכז עינב העירוני, חשתי הפעם באופן ממשי איך אדם אחד מצליח לאחד כל כך הרבה גורמים ופונקציות ולהפוך למגשים משאלות של ההמון.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אז מה היה לנו?

מכיוון שחלק ניכר מהאירועים התקיימו בו זמנית במקביל ובמקומות שונים הקושי היה בהחלטה לאן ומתי לפנות ולהתייצב, אז זיפזנו בין מופע אלקטרוני של עדי אולמנסקי לבין מופע ימתיכוני אמיתי חי נושם ותוסס רווי סלפי עם אבי ביטר בינות לפסלי ותמונות המוזיאון, חוויה סוריאליסטית במהותה, לבין מופע אקוסטי של גיטרה ופסנתר עם אחד הגדולים – מתי כספי, מסיבת גרוב אפריקאית עם שלל הרכבים המשיקים ליבשת שדמותה מתארחת במסגרת תערוכות במוזיאון עם להקת טיגריס שלנו ולהקת מאקבל הכוללת אמנים אריתראים המנגנים בחתונות. עם קפיצה לחצר המוזיאון כדי לפגוש את החצוצרה של ספי ציסלינג ומינגלינג בלתי פוסק באחת עמדות הבר שפינקו אותנו (כאב ראש, כאב ראש, כאב ראש בבוקר….) באלכוהול עד לא ידע…

אך נקודת השיא, או זמן הרתיחה האדיר, התחיל לפעפע אחרי חצות, במה שנקרא הלילה, מבואת הכניסה של המוזיאון הקרויה על שמו של משולם ריקליס עתיר הממון, הייתה מפוצצת עד דחיסה בקהל שתפס כל משבצת על הרצפה, המעלות, המרפסות והמעברים, כאשר ממש בשעה אחת בלילה צוות התקליטנים התורן הוחלף בצמד התקליטנים הצרפתי Acid Arab המוכר ברחבי העולם בזכות המיקס הייחודי שלהם המשלב אלקטרוניקה מועדונית וחפלה ים תיכונית שהוביל אתה קהל ותחושותיו למקומות חדשים עד לרגע שבו המוזיאון נשבר לחתיכות כאשר שלושת האחיות, לירון, תגל ותאיר חיים המוכרות ברחבי העולם כ A-wa עלו לבמה למופע פריצה שהחדיר באותו רגע משמעות חדשה למושג רי –מיקס תימני.

להערכתי, צוות סדרניות המוזיאון כבר לא יחזור לתודעה הקודמת שלו, ממש לא. חג פורים שמח.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהלילה

 

וידאו

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הכי חדשים

המחזמר "סביב העולם ב־80 יום" יוצא לדרך

הקיץ הקרוב יקבל אחת מהפקות התיאטרון השאפתניות של השנים האחרונות. תיאטרון toMix חשף היום את המחזמר "סביב...

מיקה שלי ושיר בוטון זכו בתחרות הפלמנקו של קרן עדי אגמון

דור העתיד של הפלמנקו פסטיבל ימי הפלמנקו ה־32 ננעל עם תחרות קרן עדי אגמון. התחרות התקיימה בפעם השבע...

כשהחיים בורחים מהמוות

יש מחזות שנשארים בני תקופתם. אחרים מצליחים לחצות עשורים ולהישמע כאילו נכתבו אתמול. "הלוויה חורפית" של חנוך...

המפיקה מרים עציוני הלכה לעולמה

עולם התרבות הישראלי נפרד ממרים עציוני. מפיקת תיאטרון ואמרגנית מהבולטות בישראל. עציוני הלכה לעולמה בגיל 87. במשך...

ינוקא יצא לדרך: תומר צוק פתח פרק חדש

שלשום עלה המוזיקאי תומר צוק לבימת המרץ 2 בתל אביב והשיק את "השריקה", הסינגל הראשון מתוך אלבום...

ארבע יוצרות. ארבע יצירות. קול נשי אחד שלא מפחד לחשוף הכל

נדמה כי בשנים האחרונות היוצרות הישראליות כבר אינן מחפשות להוכיח דבר. הן פשוט מספרות את הסיפור שלהן....

הערה 1

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

אנגלברט האמפרדינק חוזר לישראל לסיבוב הפרידה העולמי

יש אמנים שהקול שלהם אינו מתיישן. אנגלברט האמפרדינק נמנה עמם. הזמר הבריטי, שחוגג השנה 90, ישוב לישראל...

פסטיבל חדש נולד בירושלים: תצריף מחבר בין מוזיקה, תרבות וסיפורים

יש פסטיבלים שמסתפקים בלוח הופעות נוצץ. יש כאלה שמנסים לספר סיפור. תצריף שייך לסוג השני. כבר במהדורתו...

יחידת התרבות "דבק" יוצאת לדרך חדשה

היחידה העירונית דבק פותחת פרק חדש בפעילותה. אחרי כארבע שנות עשייה בתל אביב יפו, היא יוצאת לראשונה...

פסטיבל יפוג'אז 2026 מצדיע לביטלס

ש מעט להקות שהשפיעו על הג'אז כפי שהשפיעו הביטלס. עשרות מוזיקאים אימצו במשך השנים את שיריהם. הם...

סדרת JAZZ+ מכריזה על עונה חדשה עם הופעות נוספת בהיכל התרבות תל אביב

ג'אז פוגש את הפסקול הישראלי סדרת JAZZ+ ממשיכה לבסס את מעמדה כאחת היוזמות המסקרנות בזירת המוזיקה המקומית. מאז הקמתה,...

חגיגות המאה של בת ים: שלום חנוך, ברי סחרוף, נועה קירל וישי ריבו על הבמות

מאה שנים הן סיבה טובה למסיבה. בת ים בוחרת לציין את שנת המאה על הבמות. במשך חודשי...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא