הכי שוליים בבארבי

פסטיבל וינטאג' טורבו, 11 הרכבי שוליים, מועדון בארבי, מוצ"ש 12.04.2014. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

שלום חנוך, יהודה פוליקר, רמי פורטיס, נינט טייב, ברי סחרוף, אהוד בנאי, אביתר בנאי, מרינה מקסימיליאן או קרולינה, ממש לא, אף אחד מכוכבי המיינסטרים הללו שמועדון בארבי בתל אביב הוא עבורם תחנה ראשית במסלול ההופעות, לא נכח אמש במועדון, לא על הבמה ולא מולה.

אמש הפך מועדון בארבי, סוג של מעוז\מקדש\היכל רוק תל אביבי בעל מוניטין, למתחם המארח אחד עשר הרכבים הנמנים על סצנת השוליים התל אביבית, מסוג האירועים שבדרך כלל מתארחים ומתקיימים בגיאוגרפיה אחרת, סקאוטים, מועדוני שוליים בסמטאות שמתפתלות במקומות הכי נידחים, שכוחים ורחוקים מהעין התקשורתית, לפחות זו הממסדית.

הכל החל בעקבות סגירתו של מועדון ריאליטי ריהאב סנטר בכרם התימנים על ידי עיריית תל אביב בשל נימוקים שונים ומשונים, מועדון שהיה בתקופת פעילותו הקצרה יחסית, כמעט שנתיים, אחד המקומות שהרבה הרכבים מסצנת האינדי ביקשו להוסיפו לרזומה שלהם, סוג של כבוד. בסך הכל מדובר היה במרתף, ספק מחסן, די מעופש, אליו הובילו מדרגות מתכת תלולות, כל תכולתו פינת הופעות עם ציוד יד שניה או שלישית, בר מהוה בפינתו השניה עם  תמחור אלכוהול זול יותר מהמכולת השכונתית ואסופת כסאות ושולחנות שלוקטו לאחר שהושלכו לרחוב בידי בעליהם שמאסו בהם, אקולוגיה, מיחזור ופשטות היו המושגים שאפיינו את ההוויה במקום.

אבל די לבכות את המועדון, זה שבעליו, האחים חביב, עומר ואבירן, הגיטריסטים של אחת הלהקות הרועמות בסצנה – The Great Machine , הספיקו להשיט את קהלם על גבי ספינת טיולים על מנת להשיק את אלבום הבכורה, להרים במה סופר עצמאית מחוץ לשערי פסטיבל אינדי נגב וליטול חלק בהרפתקאת מועדון\מתחם פעילות מוזיקלי שתם בשל אילוצים אחרים בשולי התחנה המרכזית – ריאליטי ספייס גראונד אללה ירחמו…

הפעם הם החליטו להפיק פסטיבל שכזה, שיאגד שלל הרכבים מהסצנה שלהם, אולם הם בחרו במועדון בארבי. במבט קדימה, עם פזילה הצידה, מבחינתי זהו היתרון בהוויה של האחים וחבריהם, הפקת פסטיבלים אורבנים בכלום כסף ובלי מימון מסחרי, חוסכים לי את ההתלבטויות האם לצאת מהעיר לנגב או ליערות, מביאים ומגישים את אווירת הפסטיבל, כאן, בעיר.

אז מה היה אמש? לא אמשיך להלאות בחפירה, אמר רק כי החל מהשעה שבע בערב ועד שתיים לפנות בוקר המה מועדון בארבי בצעירים שהגיעו כדי לטעום מהמוזיקה של אותם הרכבים, אלו שיוצרים מוזיקה בשם האמנות, כאלו שמסיימים את חלקם על הבמה ויוצאים כדי לתת משמרת בעבודה אמיתית על מנת להתפרנס, זהו הפסטיבל העצמאי – וינטאג' טורבו…

אז מי ניגן, מי הופיע? אציין את שמותיהם על פי סדר ההופעות, שדרך אגב רצו אחת    אחרי השנייה ולו בשל העובדה כי בנוסף לבמה הקבועה במועדון בארבי, הוצבה במה נוספת, קטנה יותר, צמוד לקונסולת הסאונד ברחבה העליונה, הארוע עבד בשיטת הפינג פונג, אלו מסיימים וההם מתחילים בלופ עד שכולם הופיעו – Appetizer Cheesecake, Inga-Dingo, Drunk Machine, I was A bastard, חיה מילר מארחים את רם אוריון וזאב טנא, המפשעות, לילי פרנקו, levanon, Electric Zoo, malox ולקינוח – The Great Machine, כאשר בין מופע אחד למשנהו מתייצב על הבמה אחד אמפרסריו המזכיר במראהו את סלבדור דאלי ומציג בדרך תיאטרלית את האורחים, כל אותה עת ליצנים, להטוטנים וקבוצת מאיירים פועלים במועדון ומשווים אווירה שמחה וחופשית בנוסף לווייב החזק שנכח במקום.

כל הרכב שונה מהבא אחריו או לפניו, שלל סגנונות עפים כאן במועדון, הזדמנות מצויינת להיחשף להרכבים שלא הספקתי לראות בפעולה, חלק מהם, הרוב מוכר ושגור אצלי, הקהל, היו יכולים להגיע יותר, הם הגיעו בפינצטות, סוג של מפלגות לפי ההרכבים, כל הרכב דואג להביא את כוחותיו לתגבור ההתלהבות סביב הבמות, רוצים אינדי שמינדי, אבל רוצים יותר קהל, המועדון יכול לקלוט אלף איש בתפוסה מלאה, לדעתי יש פחות מחצי, חבל, בבחינת מי שלא הגיע הפסיד. רובם יטריחו עצמם עם אוהל ושמיכה ליערות מנשה בעוד שבוע, אני עדיין יושב על הגדר…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהפסטיבל

וידאו