אין סוף לאמיר דדון

אמיר דדון, מופע חשמלי חדש, בעקבות האלבום "יש אין סוף", 16.08.2013. שישי בזאפה ת"א, אורחים – המרפסות. נכח, תיעד צילם ומדווח – יובל אראל.

אתחיל מהסוף, או יותר נכון מפעם, את אמיר דדון, זמר, פזמונאי, מלחין, מוזיקאי ומעבד מוזיקלי ישראלי. אף זוכה "פרס אקו"ם" בתחום המוזיקה, ראיתי לראשונה על הבמה כאשר התארח במופע השקת האלבום "30" של להקת "מרפסות" במועדון בארבי לפני כשנה וחצי, אז ציינתי זאת בפסקה קצרצרה – "…הלאה, המופע מתקדם, כעת מוזמן אורח נוסף לבמה, להצטרף לשירים, אמיר דדון, הם מבצעים יחד את שירו של אמיר, "אור גדול", אמיר נוטל חלק בשירים של ה"מרפסות" טרובדור שמתכבד באירוח בהשקה, זו מעין הצהרה של המרפסות, כן אנחנו כבר יותר רציניים, כן, זהו גיל השלושים…".

אמש, ליל שישי במועדון זאפה בצפון תל אביב, ראיתי את המענה, צחי אלוש ורועי בר שדה, הצמד המהווה את הגרעין של "מרפסות", הופיעו כמופע חימום לאמיר דדון, סוג של הערכה הדדית, ניתן לאמר כי הדרום המדברי (באר שבע) משתלט על תל אביב, כן, גם אמיר וגם צחי ורועי מגיעים מבירת הנגב וסביבותיה. ובדרך אגב, אמיר בעצמו נתן מופע חימום קצר בשבוע שעבר אל מול חמישים אלף כפול שתיים בסאגת הפינאלה של כוורת בפארק הירקון…

אבל אחזור אחורה פעם נוספת, את אלבומו האחרון, השני למעשה כאומן העומד בפני עצמו, השיק אמיר דדון בחודש מרץ האחרון, לקראת חג האביב, על האלבום רשמתי כמה מילים באותה עת – "זהו אלבומו השני של אמיר דדון, שנתיים אחרי ההצלחה הוא חוזר ומגיש לנו לכבוד החג עשרה שירים שכתב והלחין למעט אחד שנכתב בידי שלום חנוך (נגד הרוח) והוגש בידי אמיר כפס קול לסדרת טלויזיה. אמיר ניצב בנישה השמורה למלנכוליה, לעצב, הפעם הוא מנסה לגעת גם במחוזות עליזים יותר, מעבר למקצבים הדרמטיים מה והתמלילים החודרים עמוק לתהומות הנפש, הוא שואף באלבומו החדש להוסיף לנו גם חיוך על הפנים, אמיר דדון חוזר גם הפעם לשתף פעולה עם המפיק המוסיקלי תומר בירן, שליווה אותו בתחילת הדרך, באלבום הראשון, הפקה מצויינת המגישה למאזין שירים מלוטשים, בוגרים ואיכותיים להאזנה בזמן איכות."

אמנם את מופע ההשקה החגיגי שהתקיים במועדון זאפה במהלך חודש יוני החמצתי (לטובת חגיגה יוונית במחווה לאריס סאן עם בום פם ואורחים בבת ים…), אבל התיקון הגיע די מהר, כאשר אמש, ליל שישי, אחרי שכבר חוויתי השקת צהריים עם קרן פלס, הגעתי לזאפה יחד עם כמה מאות מעריצים\אוהדים למופע הראשון בסבב החשמלי החדש של אמיר דדון וההרכב המלווה אותו – עמרי גינזברג בקלידים, יוגס גלוסמן בגיטרת בס וגלעד שמואלי על התופים.

אז מה היה לנו במופע? אמיר, החמוש בגיטרות, פעם אקוסטית, פעם חשמלית, טרובדור מילים ונגינות, הגיש יחד עם חברי ההרכב אסופה משיריו, הן מהאלבום החדש " יש אין סוף" והן מאלבומו הראשון "אמיר דדון", שיבץ גם שיר מתוך הפרוייקט של עידן רייכל "שאריות של החיים" אותו ביצע אמיר באלבום "בין קירות ביתי" כחלק מתעודת הזהות המוזיקלית שלו. קהל – חם, אוהד ונאמן, מישהו זרק באוויר שיש במועדון כחמש מאות איש, ואמיר, מעבר להיותו טרובדור של מילים (כבר אמרתי זאת) בסגנון, הוא רוקר בנשמתו, הוא יודע לתת גז, להבעיר את המופע, לתת בראש ועוד כמה מיני ביטויים המבקשים להביע ולתאר איך צריך (מי קבע?…) להגיש מופע רוק ישראלי בעברית שבנוי על מילים אמיתיות, רעיונות כנים, צלילים ומקצבים נכונים.

בקטנה – בחרתי את השיר שכתב שלום חנוך "נגד הרוח", להעביר את התחושה של המופע, תקשיבו לקהל, זה כאן, כמה שורות יותר למטה, יוטיוב…

פליי ליסט: רק לא לאחר, שומדבר, חולה הביתה, מחוספס, בזמן האחרון, עד שתמצאי אהבה, כשתתעוררי, יש אין סוף, נגד הרוח, שאריות של החיים, לא סתם, בגלגול אחר, גלים,  אור גדול.

הדרן: שיר אהבה ישן, חלל, חצי.

אמיר יחזור במהלך חג סוכות לזאפה, הפעם לסניף בהרצליה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

 וידיאו