יום שני, אוקטובר 26, 2026

צפון ודרום…

24 שעות מקצה לקצה בעיר הגדולה, סגנונות מוסיקליים שונים, דיווח מלווה בתמונות וצלילים. האחריות על יובל אראל. מקצת מהפוסט הזה מתפרסם בפורטל "בילויים" ובפורטל "סלונה".

צפון ודרום היו מושגי תיוג רבי משמעות לפני שנים לא רבות, תושבי צפון תל אביב המחוברים, המבוססים, הלבנים. לעומתם תושבי דרום העיר ושכונות יפו, המזרחיים, קשי יום, ותלויי רווחה. אולם כמה מגמות ותהליכי אבולוציה עירונית שינו את התמונה, טרפו את הקלפים והפכו את המפה לחלוטין, האוכלוסייה הצעירה, ברובה מהגרים מהפריפריה המבקשים "לעשות זאת" בעיר הגדולה חולשים כיום על שכונות שנחשבו קשות ונחשלות דוגמת פלורנטין וצפון יפו.

עם קשר או בלעדיו אנסה לחשוף 24 שעות בחיי העיר, בדגש בלעדי לסצנה המוסיקאלית בצפון ובדרום העיר.

אסף ונדב בזאפה תל אביב. צילום: יובל אראל
אסף ונדב בזאפה תל אביב. צילום: יובל אראל

נתחיל בצפון העיר , יום ראשון בערב,  18.03.2012 22:00, רחוב ראול וולנברג, מרכז היי- טק, תקשורת ומסעדות, אסף שלם ונדב הופמן מגיעים לראשונה לזאפה תל אביב להופעה מיוחדת עם הרכב מלא, ביצועים מרגשים לקלאסיקות ישראליות ושירים חדשים.

אז בפעם הקודמת דיווחתי על המופע של הצמד במועדון האזור, מסתבר שהחשיפה של השניים בתוכנית הריאליטי כוכב נולד 9 מניבה פירות, אמש הופיעו השניים בלוויית חברים המנגנים עימם – אסף "כסי" רביד, רועי חלד ויאיר אלדר "ג’נגו" במועדון זאפה בסניף הראשי בצפון תל אביב, המקום היה מלא לחלוטין, הקהל היה מגוון, צעירות, חברים מהים ורמת השרון, קבוצות של בוגרים כסופי שיער, עבי כרס וכיסי מזומנים, אני סבור שמדובר בהצלחה.

הקו המוביל של השניים לשלב בין ביצועים חדשים לשירים שהפכו כבר לקאלט ישראלי מקומי לבין שירים אותם כתבה שירלי בייטל נתיב והולחנו על ידי אסף שלם ומבוצעים על ידם באופן בלעדי מוכיח את עצמו, השילוב ההרמוני של קולותיהם הוכיח את עצמו בביצוע לשיר "תלכי" כך גם הליווי של אסף בגיטרה אקוסטית וכמה נקודות קצב שנדב יוצר עם כלי הקשה כאלו ואחרים הוכיח כי ההרמוניה המוסיקלית בין השניים מצליחה ומובילה בכיוון מעלה הגבעה אם לא ההר, כן הם בדרך למיינסטרים.

האחים רמירז בקונטיינר. צילום: יובל אראל
האחים רמירז בקונטיינר. צילום: יובל אראל

24 שעות מאוחר יותר, ליל שני, 19.03.2012, 22:00,  האוויר הצונן לא היווה כלל מחסום להקהל שהגיע בשעות הלילה למתחם נמל יפו, לקונטיינר, אלכוהול, פירות ים ודגים היוו את המצע עליו התיישבה הופעה של חברי להקת האחים רמירז , הלא הם עוזי פיינרמן "רמירז" ספי ציסלינג "רמירז" ואיתן "רמירז" אפרת.

הלהקה הסובבת בציר ההוויה המוסיקלית של תל אביב כבר הוכיחה את עצמה בשלל הופעות על כל במה או חור אפשרי בעיר, גיחה של עוזי או ספי להופעה בכל הזדמנות גוררת קהל רב המגיע על פי דיווח מפה לאוזן, או יותר נכון מסמארטפון פייסבוקי לסמארטפון טוויטרי…

ההופעה כעת הגיעה בדיוק לאחר שסיימו את סיישן ההקלטות הגולמיות לטובת אלבומם החדש, עוזי מספר לי כי האלבום מתוכנן לצאת למכירה במהלך יוני הקרוב.

אז הערב יש לקהל הזדמנות להאזין ולצפות בקטעים חדשים מתוך האלבום בדרך, רוח חדשה נושבת בכלים, אמנם המבנה המוסיקלי והסגנון איננו משתנה, האמריקנה, הגרוב, הקצב והוירטואוזיות שרירים וקיימים אך הפעם הבחנתי בכמה שינויים, יותר דגש למהירות, נשמעו כמה מקצבים שהזכירו לי את להיטי הדיסקו של שנות השבעים המאוחרות, מקצבי היי אנרג'י, ביטים מהירים של הגיטרה לצד התופים נתנו את המשטח המתאים לפמפום הקופצני של החצוצרה, מכירים את סילבסטר? "You make me feel"…, או שיק? "Le frick ce chic".., מהתובנות האלו הצמיחו הרמירזים את העיבודים המוכרים שלהם לגרוב המרכז אמריקאי הכל כך מוכר, גם אפרת המתופף הפתיע ביציאה מוזרה של שירת צעצועים מוטרפת, כדי להעצים את התופעה הם לקחו גם ביצוע מחווה ללהיט " gimme gimme gimme a man after midnight " של להקת אבבא, הדיסקו הנוצץ הפך לגרוב מלוכלך ועצבני, יססססס. תלבישו על כל זה קהל שכרגיל נוהר פנימה ממש בדקה הנכונה בסגנון המוב פלאש ודמיינו את החגיגה.

לפני שאספר איך יצאנו בסוף לאוויר הקריר אחשוף שהמזח היה עמוס באנשי הגרוב, גם זמרת אחת שאמורה להשיק אלבום חדש, פה ביפו, במועדון התיאטרון, בעוד שבועיים, קוראים לאלבום "זהר", עוד אציין כי כעת, כשהיום האביב הוכרז באופן רשמי, חוזר הקונטיינר להוות אלטרנטיבה  מצוינת להופעות קיציות, מקווה שגם שישי בצהריים יחזור מפעם לפעם.

וכן, בסוף יצאנו לאוויר בחוץ, לא היה קריר, היה סביר. ועוד אחת קטנה – לא, אין בפוסט זה כוונה לתייג מי מההרכבים בצפון ודרום, זה היה רק עניין של מיקום גיאוגרפי.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע של אסף ונדב

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150670255034654.413053.721654653&type=3&l=4c9bedbfc4

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע של האחים רמירז

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150672327519654.413372.721654653&type=3&l=2a9919356f

קטעי הוידיאו

ועוד אחד שצילם עידו ווין

הכי חדשים

דורון בוטניק בשביל צדדי אל אלוהים

דורון בוטניק מעולם לא הלך בתלם. הכרתי אותו לפני יותר מעשור בסצנת האינדי של דרום תל אביב,...

נובמבר רוקד: אהבה, כאב וזהות

חודש נובמבר מביא לבמות המחול בישראל שורה של יצירות מסקרנות. אהבה ואובדן, זהות ושייכות, גוף ונפש עומדים...

אלכס ליבק: האיש שלימד אותי להתבונן

מהעיתון אל קירות המוזיאון בשנות השמונים זנחנו, כמו רבים אחרים, את "מעריב" ואת "ידיעות אחרונות". את מקומם תפס...

מי באמת אשם? פיטר גריימס מגיע לאופרה

מה קורה כאשר חברה שלמה מחליטה שאדם מסוים אשם, גם כשהעובדות מספרות סיפור אחר? האם חשד הופך...

בוי ג'ורג' שולף עוד הפתעה: עופר ניסים מצטרף לחגיגה

נראה שבוי ג'ורג' לא מתכוון להסתפק בנוסטלגיה ללהיטי האייטיז. כוכב הפופ הבריטי, שישוב לישראל בתחילת נובמבר לשתי...

שחר אבן צור ופיטר רוט משחררים את החיות

מי שמכיר את שחר אבן צור מהבמות של מוניקה סקס, יודע היטב שמדובר במוזיקאי שלא נח לרגע....

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא