ישנם ערבי ג'אז שמביאים איתם הופעה, ויש ערבים שמציעים מסע שלם. כזה מסתמן הערב שמכינה קהילת הג'אז הישראלית ליום שלישי, 8 בספטמבר. במרכזו יעמוד הסקסופוניסט האיטלקי מקס יונאתה – Max Ionata. לצדו ינגנו כמה מטובי נגני הג'אז המקומיים. במהלך כמה שעות יעבור יונאתה בין שתי תחנות מרכזיות בתולדות הג'אז. הראשונה שייכת לסוני רולינס, והשנייה לדיוק אלינגטון.
יונאתה, יליד 1972, נמנה כבר יותר משני עשורים עם נגני הטנור הבולטים באיטליה. הצליל שלו חם, עמוק ומלודי, אבל אינו מוותר על עוצמה. לאורך הקריירה הוא הקליט עשרות אלבומים ועבד עם שורה ארוכה של מוזיקאים. ביניהם בילי הארט, לני ווייט, מייק סטרן, בוב מינצר וג'ו לוק. הוא שיתף פעולה גם עם אנריקו פייראנונצי וסטפנו די בטיסטה. ב־2012 וב־2013 זכה בפרס Jazzit כנגן הטנור האיטלקי המצטיין.
חוזר לישראל אחרי יותר משש שנים
זו איננה הפעם הראשונה שבה יונאתה פוגש את הקהל המקומי. בפברואר 2020 הוא הופיע במועדון טרמינל 4 במתחם התחנה בתל אביב. גם אז בחר לפתוח את הערב דווקא עם דיוק אלינגטון. הוא ניגן בדואו לצד הפסנתרן לוקה מנוצה. בהמשך הצטרף לעמית פרידמן לחמישיית טנורים תחת הכותרת Tenor Madness.
מאז חלפו יותר משש שנים. העולם השתנה, הג'אז המשיך לנוע, וגם יונאתה לא עצר. בדצמבר האחרון הוא הוציא את Tivoli, אלבום שמחבר בין החום הים־תיכוני שלו לבין ג'אז סקנדינבי מרווח. לצדו מנגנים הפסנתרן Martin Sjöstedt, הקונטרבסיסט Jesper Bodilsen והמתופף Martin Maretti Andersen.
האלבום משלב יצירות מקוריות לצד בחירות מתוך מסורת הג'אז. יונאתה אינו מבקש להמציא את השפה מחדש. הוא מעדיף לקחת מסורת קיימת ולדבר אותה בקולו. אולי משום כך הבחירה ברולינס ובאלינגטון מרגישה טבעית כל כך.
בשבע בערב – נפרדים מסוני רולינס
המופע הראשון יחל בשעה 19:00 ויישא אופי טעון במיוחד. יונאתה והרביעייה שלו יקדישו אותו לסוני רולינס. ענק סקסופון הטנור הלך לעולמו ב־25 במאי השנה, בגיל 95. רולינס הותיר אחריו שמונה עשורים של יצירה והשפעה עצומה על דורות של נגנים.
עבור יונאתה מדובר ביותר ממחווה מתבקשת. רולינס שימש עבורו מקור השפעה מרכזי לאורך השנים. הרביעייה תחזור אל המוזיקה המזוהה עמו ותעניק לה פרשנות משלה. על הבמה יעמדו מקס יונאתה בסקסופון טנור, יונתן ריקליס בפסנתר, אלון ניר בקונטרבס ושי זלמן בתופים.
רולינס היה מסוג הנגנים שהפכו אלתור למעשה של סיפור. הוא לקח מנגינה, פירק אותה והרכיב אותה מחדש בזמן אמת. הוא ידע לנוע בין סווינג, בלוז, קליפסו וסטנדרטים מוכרים. מעל הכול ניצב תמיד הצליל האדיר של הטנור. מבחינה זו, החיבור בינו לבין יונאתה כמעט מתבקש.
בתשע בערב – נכנסים לארמון של דיוק
בשעה 21:00 יתחלף מוקד הערב. אל הרביעייה יצטרף החצוצרן ארד ייני, וההרכב יהפוך לחמישייה. מכאן ינועו הנגנים אל העולם המוזיקלי העצום של דיוק אלינגטון.
אם רולינס מסמל את חירות הסולן, אלינגטון מייצג יקום מוזיקלי שלם. מלחין, פסנתרן, מנהיג תזמורת ואחד האדריכלים הגדולים של הג'אז. אלינגטון ידע לכתוב למוזיקאים עצמם ולא רק לכלים שבידיהם. הוא הפך את התזמורת שלו למעבדה של גוונים, קולות ואישיויות.
דווקא בהרכב קטן עשוי החומר הזה לקבל אופי אחר. במקום העוצמה של ביג בנד, החמישייה יכולה לפתוח מרווחים. היא יכולה להוציא מלודיה מתוך העיבוד ולהחזיר אותה אל האלתור. יונאתה כבר הראה בעבר עד כמה הוא מחובר לעולם הזה. הפעם הוא חוזר אליו עם הרכב ישראלי ועם שש שנים נוספות מאחוריו.
שני מופעים, סיפור אחד
לכאורה מדובר בשתי הופעות נפרדות. למעשה הן משלימות זו את זו. בראשונה עומד סקסופוניסט טנור מול אחד מאבות השפה שלו. בשנייה הוא פוגש מלחין ששינה את הדרך שבה ג'אז חושב על צבע.
רולינס ואלינגטון הגיעו ממקומות שונים בתולדות הז'אנר. שניהם הבינו שג'אז איננו מוזיאון. הוא מתקיים רק כאשר מוזיקאים חוזרים לחומרים הישנים ומספרים אותם מחדש.
מקס יונאתה מגיע לתל אביב בדיוק בשביל המפגש הזה. לא כדי לשחזר תקליטים ישנים. גם לא כדי להציע שיעור בהיסטוריה. הוא מגיע לקחת מסורת בת עשרות שנים ולהעביר אותה דרך הטנור שלו.
שתי הופעות. שני פרקים בתולדות הג'אז. סקסופוניסט איטלקי אחד, וכמה שעות שבהן תל אביב תדבר שוב בשפת הסווינג.
מתי: יום שלישי, 8 בספטמבר 2026
איפה: מרכז המוזיקה תל אביב־יפו, רחוב שארית ישראל 10
19:00: רביעיית מקס יונאתה במחווה לסוני רולינס, כרטיסים כאן
21:00: חמישיית מקס יונאתה מנגנת דיוק אלינגטון, כרטיסים כאן
הכניסה דרך גן כרונינגן, בין שערים 7 ו־8 באצטדיון בלומפילד. קיימת גם אפשרות לכרטיס משולב לשני המופעים.
