פסטיבל סאנסט מגיע אל קו הסיום
פסטיבל סאנסט ננעל בערב רוק ישראלי חגיגי: החברים של נטאשה ותיסלם באמפי Max ראשון לציון. לאחר שלושה ערבי הופעות מוצלחים שזכו לביקוש גבוה ולקהל רב, פסטיבל סאנסט חתם את מהדורת 2026 בערב שכולו רוק ישראלי, עם שתי הלהקות האהובות והבולטות במוזיקה הישראלית – החברים של נטאשה ותיסלם.
אמפי Max ראשון לציון, האמפי הפתוח הגדול בישראל (לשעבר "לייב פארק"), עבר לאחרונה מיתוג מחדש לצד שדרוגים משמעותיים בחוויית הקהל, בהם הכפלת דרכי גישה למתחם, הרחבת שטחי החניה והטמעת מערכות מולטימדיה מתקדמות.
לקראת ערב הנעילה של פסטיבל סאנסט באמפי max ראשון לציון, יצאה חברת max ביוזמה מיוחדת למען משרתי ומשרתות המילואים ובני ובנות זוגם, במסגרתה חילקה כ־1,700 כרטיסים להופעות של להקות החברים של נטאשה ותיסלם.
מדובר בפעם השנייה מאז השקת אמפי max שבה החברה מקדישה אירוע תרבות משמעותי למען קהילת המילואים, כחלק מהוקרתה למשרתים ולבני משפחותיהם הנושאים בנטל בתקופה מורכבת ומאתגרת.
הדרך אל הבמה
מוצ"ש חמים בדרכנו אל מגרש החניה הסמוך למתחם ההופעות הענק. הכניסה מתבצעת לפי השער המתבקש כדי להימנע מעומס. החלוקה היא לאורקסטרה בקדמת הבמה והטריבונות שמעט מאחור. זמן טוב לבירה קרה וצוננת וממתינים ליריית הפתיחה.
החברים של נטאשה
להיטים, געגוע ואיכות בלתי מתפשרת
החברים של נטאשה פותחים עם "פרדי על הבוקר" מיצירת המופת המצליחה "רדיו בלה בלה", נרגעים עם "בדקה אחת שפויה" ומייד אחרי: "חושב אולי אני מת, זמן טוב להתאבד עכשיו", "יש זמן" המרסק שלהם (דכאון באיכות גבוהה) מאלבום הבכורה שלהם שיצא בתחילת 1989. אלבום זה הצליח מאוד, וזכה למעמד של אלבום פלטינה.
על הבמה – היוצרים, כתיבה ולחן ומייסדי ההרכב, מיכה שטרית וארקדי דוכין, המתופף האגדי שלהם, ז'אן פול זימבריס, מיקי הררי, הגיטריסט הנפלא מאז ועד היום וגולן זוסקוביץ', גיטרה בס.
מיכה מספר על שיר קטן מתחילת דרכם ואיך ארקדי עזר "להלביש" את המילים, "שני סיפורי אהבה קטנים". "הוא אוהב אותה והיא אותו וזה נחמד, זה נחמד".
ארקדי נזכר בסרט של וודי אלן, "הרומן שלי עם אנני" בימים הנוסטלגיים של הערוץ הראשון ומשפט אחד שחרוט לו משם: "יש בך משהו שונה" ומבצע את "יש בך" הכל כך נוגה ואהוב.
"על קו הזינוק לפני המירוץ בו אני ואת עומדים לרוץ…ואני מתבלבל ונופל". עתה קהל רב נעמד, נלהב ושואגים את המילים. איזה שיר קסום ובכלל ערב נדיר ומיוחד המולבש על איכות משובחת של רוק ישראלי מבית היוצר של הכותבים הכי גדולים בישראל: מיכה וארקדי.
"עוד נגיעה", "שברי את הטלוויזיה". המנונים על זמניים. אין כאן שמחה, מקסימום קצת עצב שמח. "מלנכולי" המופלא. "אני אוהב אותך" הצליח להרקיד ולגרום לקהל רב, ביניהם אנוכי, לרחבת הבמה. להתרגש, לרקוד ולהיות הכי קרוב אליהם. אהבה שכזאת.
רדיו בלה בלה חוזר לחיים
ועוברים ל"רדיו בלה בלה", אופרת הרוק המצליחה שב־2019 זכה להופעה מטורפת במצדה מול 7000 איש רטובים מגשם זלעפות. קיבלנו פה את "לא רוקד כשעצוב" עם השורות: "אני חבר שלו! אני מכיר אותו! קוראים לי לופי לופי לופ, אני שומר עליו והוא מוזר כזה – ככה שתדעו".
ממשיכים לרקוד פה עם "קוק בצהריים" שזה חרא של הרגל ו"עכשיו אני" כי הייתי מוכרח. סשן בלה בלה הסופר מלהיב הגיע לסיומו.
ביצוע עוצמתי ל"אם כבר לבד", מיליוני אנשים לבד ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה.. שלא נשתגע. ההופעה מסתיימת עם "נאמר כבר הכל" ואין מה להוסיף לזה. אדירים והתגעגענו רבות.
נ.ב הלוואי ומישהו ירים את הכפפה ויוציאו לאור את התקליט הראשון שלהם + "שינויים בהרגלי הצריחה" שדי חובה שיהיו בכל בית ישראלי שמכבד מוסיקה ישראלית איכותית ונאמר אמן.
תיסלם
ארבעה עשורים וחצי של להיטים
תיסלם חוגגים מעל 45 שנות רוקנ'רול וכבר מהפתיחה עם "מעשנים ביחד" ו"בוקר של כיף" כל הקהל נעמד, רוקדים ומשתוללים. מין זריקה נוסטלגית אהובה לאייטיז.
הכוכבים הם דני בסן, יאיר ניצני, יזהר אשדות, יושי שדה, צוף פילוסוף וסמי אבזרדל. מרעיפים עלינו "אור של כוכבים" שמתנגן כעת. המסיבה ממשיכה עם "תפסיק לכוון אליי" ודני משתעשע עם המצלמות.
"כבר הסתיו עכשיו" ואתנחתא קצרה מצד סמי המתופף לפני "חצבים פורחים" היוותה צחוק לבסן שאמר, "הוא עבר את השעה שלו". הם נמרצים, משתוללים ונותנים את כל קולם. אין דברים כאלה.
השירים שלא מאבדים רלוונטיות
36 שנה עברו מאז יצא לאור "פרצופה של המדינה" וכמה שהוא רלוונטי לימינו אנו. "זה הוא שיחליט אם תהיה מלחמה. זה הוא שיקבע את חינוך ילדיך, הוא יקבע נהלים אתה תצא מכליך".
"לראות אותה היום" כשדני בסן משלהב את ההמונים שמדליקים את פנסי הסלולר ונוצר מראה לבבי ויפהפה. שיא הרגש. דרך אגב זה שיר השנה 1981.
וכעת להיטי הענק, שלושת האסים שהרעידו את אמפי max וגרמו לקהל הסופר איכותי להתפוצץ ממש כמו אז כשהיו בנעוריהם כדי להיזכר באנרגיות ולקבל מצב רוח טוב עם השלאגרים שמקפיצים את כולם: "רדיו חזק", "עוד פגישה", "תנו לי רוקנ'רול" ויאללה בלאגן. תענוג רצוף ואושר עילאי. פלאשבק כמתבקש לאייטיז הבלתי נשכחים.
סיום עם חיוך גדול
כעת להיטי הענק שלושת האסים שהרעידו את אמפי max וגרמו לקהל הסופר איכותי להתפוצץ ממש כמו אז. שמענו שירים עם הרבה אנרגיות וקיבלנו מצב רוח טוב עם השלאגרים שמקפיצים את כולם: "עוד פגישה", "רדיו חזק", "תנו לי רוקנ'רול" ויאללה בלאגן. תענוג רצוף ואושר עילאי. פלאשבק מתבקש לאייטיז הבלתי נשכחים.
הקהל בעננים, כולם על הרגליים. הדרן קצרצר וההמנון הבלתי נלאה והכובש את הלבבות "מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו" ("ככלות הקול והתמונה") בביצוע קסום.
היה זה ערב רוק ישראלי משובח, איכותי ובועט. כן ירבו.
וכעת לשירים ולקהל
