יריב בן יהודה ממשיך ללכת נגד הזרם המקומי. הוא לא מלטש פינות ולא מתחנף לאוזן. הכתיבה שלו מגיעה מהבטן ומהרחוב. היא ניזונה מהחדשות ומהחיים עצמם. כעת הוא משחרר את "דרכון פורטוגזי". זהו שיר חדש מתוך ה EP "ארוע בחיים". בן יהודה נוגע כאן בפחדים הכי פרטיים של התקופה.
שיר על לעזוב ועל להישאר
בן יהודה כתב את השיר לפני כמה שנים. חבר קרוב שלו עבר אז לפורטוגל. לאחרונה חברה טובה הודיעה על מעבר למדריד. הידיעה הזאת טלטלה אותו מחדש. הוא החליט לשחרר את השיר מיד. בלי המתנה ובלי חישובים מיותרים. המוזיקה מאפשרת לו לעצור את הדמעות לרגע.
"דרכון פורטוגזי" לא עוסק רק ברילוקיישן. הוא נוגע בחרדת הקיום הישראלית העכשווית. בן יהודה מדבר על תוכנית המגירה הישראלית. על הפחד להישאר כאן לאורך שנים. ועל רגשות האשמה סביב הרצון לעזוב. הטקסט מציג גם שיחה דמיונית עם סבו. סבו ניצל מהשואה והאמין במדינת ישראל. קשה היה לו להבין חזרה אפשרית לאירופה.
קול עקבי בשולי הסצנה
מי שעוקב אחרי יריב בן יהודה מכיר היטב את הקול שלו. הוא פועל שנים בשולי סצנת האינדי המקומית. הטקסטים שלו ישירים, חדים ונטולי פילטרים. הוא משלב ביקורת חברתית עם הומור שחור. לעיתים הוא סאטירי ולעיתים חשוף מאוד רגשית. בכל מקרה הוא תמיד נשאר נאמן לעצמו.
לא פעם כתבתי על בן יהודה. הוא אף פעם לא חושש ממילים פוליטיות. הוא כותב על חרדות ועל חיי היומיום המקומיים. שיתופי הפעולה עם רמי פורטיס, קוואמי ואבי בללי חיזקו זאת. הם גם הדגישו את מקומו מחוץ למיינסטרים הישראלי.
"דרכון פורטוגזי" ממשיך את אותו קו יצירתי. זהו שיר אישי, ישראלי וחד מאוד. הוא מביט למציאות ישר בעיניים.
