יום חמישי, אוקטובר 8, 2026

נעמי בניון – להיות בן אדם

שש שנים אחרי הרגע הוויראלי עם אביה, נעמי בניון מציגה שיר ראשון שמרגיש אישי, חד ומדויק

נעמי בניון עושה צעד ראשון ברור. היא לא מגיעה ריקה. כשהייתה בת 10 היא כבר עמדה לצד אביה עמיר בניון וביצעה את ״סופה״. הרגע ההוא תפס קהל גדול והשאיר סימן. עכשיו, שש שנים אחרי, היא חוזרת עם שיר ראשון מקורי. ״להיות בן אדם״ מציג יוצרת שמכירה את עצמה. בניון כותבת ומלחינה, והקול שלה מוביל את השיר בלי הסחות. ההפקה של דוד לביא מדויקת. היא לא דוחפת קדימה בכוח. היא משאירה מקום לנשימה ולמילים.

קול שנבנה מבפנים

בניון גדלה בתוך מוזיקה. היא ספגה רוק בריטי, ניו ווייב וסינת פופ. ההשפעות קיימות, אך הן לא משתלטות. היא מזקקת אותן לשפה אישית. ההגשה ישירה. הקול חודר. קשה לטעות בזהות.

לא שיר קל לעיכול

הטקסט לא מלטף. הוא מציף עייפות, לחץ ובדידות. בניון לא מסתירה את המקומות האלו. היא מציבה אותם במרכז. הפזמון נתפס מהר, אך לא בגלל קלילות. הוא עובד בזכות כנות. ״יותר חשוב להיות בן אדם״ נשמע פשוט. בתוך השיר הוא נטען במשמעות אחרת. זו בחירה ולא סיסמה.

הדרך אל הרגע

לקראת יציאת השיר בניון פתחה הכל. היא לא ניסתה לייפות. היא סיפרה על תהליך ארוך, לפעמים כואב, שהוביל לרגע הזה – "מחר יקרה דבר שהרצתי במוח שלי מאז שנולדתי. סך הכל 16 שנים היו צריכות לעבור עד שהדבר יבוצע. 13 שנה לקח לי להקים את עצמי מהספה (או מהמיטה לרוב) ולעשות משהו בנושא, עוד שנתיים כדי להבין מה אני רוצה בכלל ועוד שנה לקחה לי לזקק הכל לשיר וקליפ שירצו אותי. והנה, הוחלט איפשהו שזו העת ואין מצפה ממני. אני אגלה לכם סוד – אפילו את הפוסט הזה אני דמיינתי בראש מהרגע שהבנתי מה זה רשתות חברתיות (יותר מאוחר ממה שאתם חושבים). בכל פעם שדמיינתי את הפוסט הזה חשבתי לעצמי שאכתוב לגבי השיר משהו כמו ״הרבה יותר מדי מאוחר״, או אולי שהוא ״נמרח הרבה יותר מדי זמן״, אבל האמת שהטיימינג בא לי בול. האם יכול להיות יותר טוב מבחינה נפשית? לגמרי. האם המיתרים שלי (מיתרי הקול) ידעו ימים טובים יותר? אכן. האם המצב בארץ יכול להיות סימפטי יותר? בוודאי. אבל אני מודה להשם שזה קורה עכשיו ולא בכיתה ח׳, כשבכיתי בגלל שלקום בבוקר זה קונספט (קונספט שלא התחברתי אליו באותם ימים). נאלצתי להבין על בשרי שאני לא יכולה לשלוט על הכל, אלא רק על השטח הקטן והמצומק שלי שבעבר ניסיתי להרחיב עוד ועוד. מה שכן, בדברים שאכן שלטתי עליהם – אני גאה מאוד מאוד. אם לא הייתי שולטת עליהם הייתי עדיין בוכה בתא שירותים כלשהו (הכי אהבתי את הפנימי ביותר, אז כנראה שבו) ותולה תקוות באנשים אחרים כאילו הם אלה שיצילו אותי, או יבטיחו לי שאהיה בסדר. היות והאלגוריתם הזה לא בנוי למלל, אוסיף רק עוד משפט וחצי – מחר, ב5.5, יום שלישי, יוצא הסינגל הראשון שלי – ״להיות בן אדם״. תבואו."

רגע פתיחה אמיתי

בניון לא מחפשת קיצור דרך. היא בונה את עצמה מתוך תהליך. השיר הזה לא רק פתיחה. הוא הצהרה. אם זה הכיוון, יש כאן סיבה להמשיך לעקוב.

הכי חדשים

מי מדבר בשם התרבות? יאיר לפיד פגש את נציגי קואליציית התרבות והיצירה

כבר דיווחנו כאן על מפגשים שקיימו נציגי ארגוני התרבות והיצירה עם גורמים במערכת הפוליטית. מטרתם הייתה לקדם...

שלמה ארצי חוזר לעוטף, ויש מקומות שבהם השירים נשמעים אחרת

 ם הטבות וכרטיסיםיש משהו בשירים של שלמה ארצי שהופך אותם לחלק בלתי נפרד מחיינו. לפעמים נדמה שהם...

סימני דרך: שבעה שירים, שבעה קליפים והחיים שאחרי השבעה באוקטובר

יש רגעים שבהם המוזיקה מפסיקה להיות רק אוסף של צלילים ומילים. היא הופכת למקום שבו אפשר להניח...

אחים – תובל חיים ממשיך את השיחה המוזיקלית עם יותם, עכשיו גם על המסך

יש סיפורים שהמוזיקה מצליחה לספר טוב יותר מכל מילה. סיפורם של האחים תובל ויותם חיים הוא אחד...

בוי ג'ורג' מכריז על מופע שני בישראל – ומקדיש אותו לקהילת הנובה

הקשר בין בוי ג'ורג' לישראל מקבל כעת פרק נוסף ומשמעותי במיוחד. אחרי שכל הכרטיסים למופע הראשון שלו...

פרדי ג'קסון הלך לעולמו: האיש שהעניק לשנות השמונים קול של אהבה

יש קולות שמספיקות כמה שניות כדי לזהות אותם. קולו הקטיפתי, החם והרומנטי של פרדי ג'קסון היה אחד...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

שותים מנדטים: המרץ 2 ועיתון הארץ נפגשים על הבר

המועדון האלטרנטיבי המרץ 2 ושכניו ממערכת עיתון "הארץ" יוצאים לשיתוף פעולה חדש. אנשי מערכת עיתון "הארץ" יוצאים...

הלילה הוא שירים: חנן יובל חוגג 80 עם חברים

אירוע של פעם ב-80 שנה יתקיים בנובמבר בהיכל התרבות בתל אביב. מיטב אמני ישראל יתכנסו לערב חגיגי...

שש דקות וארבעים שניות: פצ׳ה קוצ׳ה חוזרת להיכל התרבות

אירוע פצ׳ה קוצ׳ה תל אביב חוזר אל היכל התרבות במהדורה ה־26. המארגנים פתחו כעת את מכירת הכרטיסים...

20 אלף איש כבר הבטיחו מקום בטקס הזיכרון הלאומי

פחות מיממה הספיקה לציבור כדי לשריין 20 אלף מקומות. טקס הזיכרון הלאומי ממשיך לעורר היענות ציבורית רחבה....

צלילי בזלת חוזר: האוקטוברפסט של הצפון נוחת בקצרין

פסטיבל צלילי בזלת חוזר במהלך אוקטובר 2026 למרגלות הרי הגעש של הגולן. הפסטיבל יפתח את חגיגות היובל...

פסטיבל תל אביב חוזר ומרחיב את גבולות הבמה

פסטיבל תל אביב חוזר לעיר ומעמיק את החיבור בין מוזיקה ואמנות. המהדורה השנייה תתקיים בין 1 ל-8...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא