יום חמישי, אוקטובר 15, 2026

מתן חסן – לא מפחד

מתן חסן יוצא מהצללים - מ׳ המסתערב נחשף בשיר החדש "לא מפחד". אחרי דרך כפולה בין שירות קרבי לבמה, הקול מקבל סוף סוף פנים

אחרי חודשים של סקרנות, זה קורה. מ׳ המסתערב חושף זהות ומתן חסן יוצא לאור. הוא בוחר רגע מדויק ומבצע מהלך חד שמחבר בין הסיפור האישי לקריירה המוזיקלית. חסן פרץ עם ביצוע מהבסיס והקול תפס מיד. הקהל התחבר בלי לראות פנים והסקרנות רק גדלה. השירים הגיעו בזה אחר זה והרחיבו את המעגל. "אני חוזר", "בני ברק או ערק", "תהיה בנאדם" ו"ירושלים" הפכו אותו לשם בולט, גם בלי חשיפה.

בין מסתערבים לבמות – חיים על קו כפול

במקביל לקריירה, חסן המשיך לשרת כלוחם ביחידת המסתערבים ושמר על אנונימיות מלאה. השירות דרש שקט והוא עמד בזה. גם כשהופיע על במות גדולות בארץ ובחו״ל, הוא נשאר מאחורי הדמות. גם בטקס הדלקת המשואות, הקול הוביל והפנים נותרו מוסתרות. עכשיו הוא משנה כיוון. חסן משלב מילואים עם קריירה גלויה ולא מפריד בין העולמות. הוא מחבר אותם לבחירה אחת ברורה וגלויה.

לא מפחד – טקסט חשוף בלי מסכות

השיר החדש "לא מפחד" מציג טקסט אישי וישיר שנכתב והולחן יחד עם אביב פרץ ודרור מזרחי. כבר בפתיחה הוא מציב קונפליקט ברור בין רעש פנימי וחיצוני ובין חיפוש כיוון. השורות קצרות ופוגעות ואין בהן קישוטים. הוא מציב רצון מול פחד ומודה במתח הקבוע ביניהם דרך שורות כמו "רוצה אהבה ומפחד לאהוב" ו"רוצה לגדול ומפחד ליפול". זה לא וידוי חד פעמי אלא דפוס שחוזר לאורך השיר ומניע אותו קדימה.

בין פחד לרצון – המאבק שמניע את השיר

בהמשך הוא מחדד את הקרע הפנימי דרך דימוי חד וישיר. "אני אקדח טעון סרטים, יורה ואז בוכה" מציג תגובה מיידית ואחריה רגש חשוף. זה רגע שמרכז בתוכו כוח ופגיעות יחד. הפזמון חוזר כמו החלטה ולא רק כהצהרה. "לא מפחד מכלום יותר, לגדול לטעות להשבר" מסמן תנועה קדימה מתוך קבלה. חסן לא מוחק פחד אלא בוחר לפעול למרותו, וזה בדיוק המקום שבו הטקסט מקבל עומק נוסף.

לקראת הסיום הוא עובר לשלב של השלמה. הוא מקבל את עצמו כחלק משלם ולא מפחד לחשוף ולהתקלף. זה לא פתרון מוחלט אלא הבנה ששלמות כוללת גם סדקים. השורה "לחיות עכשיו כי מה נשאר לנו" מחזירה את השיר להווה ודוחפת לפעולה מיידית. ברובד העמוק יותר, הטקסט נע בין שליטה לאובדן שליטה ובוחן זהות דרך שאלות של אהבה, פחד ובחירה.

ההפקה של גיא דאן נשארת מאוזנת ומדויקת ומשרתת את הטקסט לכל אורכו. הקצב מחזיק את השיר יציב והגיטרות של אביב מור ודרור מזרחי מוסיפות מתח רגשי מבלי להעמיס. גם התופים של מתן אוסמו תומכים בתנועה והבס והקלידים מחזקים את התחושה הכוללת. המיקס והמאסטרינג שומרים על ניקיון ומדגישים את הקול והמסר.

הרגע שבו הכול מתחבר

הקליפ משלים את המהלך ומעניק לשיר שכבה נוספת של משמעות. חסן מופיע בגלוי והפנים פוגשות את הקול לראשונה. אין יותר מסך ואין יותר דמות מסתורית. יש אמן שלם שבוחר לעמוד בפרונט ולספר את הסיפור שלו כמו שהוא.

מתן חסן כתב והלחין יחד עם אביב פרץ ודרור מזרחי, וגיא דאן עיצב את הסאונד דרך עיבוד והפקה מוזיקלית מדויקים, לצד נגינת בס, קלידים ותכנותים. מתן אוסמו תופס את עמדת התופים, בעוד אביב מור ודרור מזרחי מנגנים על הגיטרות ומוסיפים עומק רגשי. דאן חתום גם על המיקס ואיציק פיליבה מבצע את המאסטרינג שמעניק לשיר את הגימור הנכון.

החשיפה הזו לא רק מסירה מסכה אלא מגדירה כיוון. מתן חסן לא מציג דמות חדשה אלא חושף את מה שהיה שם כל הזמן. עכשיו, כשהכול גלוי, המוזיקה עומדת לבד במרכז ומבקשת להישפט רק על פי האמת שבה.

הכי חדשים

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

מאיה דוניץ – כשהפסנתר יוצא למסע אל מחוץ לקלידים

אחת, אחת ושני כלים יש משהו מסקרן במפגש בין מוזיקאי בודד לקהל, ללא הרכב מלווה או תזמורת. אין...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

ראשון לציון עולה על הבמה: עונת התיאטרון החדשה יוצאת לדרך

התיאטרון לא נגמר בגבולות תל אביב בשנים האחרונות היכלי התרבות העירוניים תופסים מקום משמעותי במפת התיאטרון הישראלי. במקום...

I Will Survive: גלוריה גיינור חוזרת להיכל התרבות

כשהדיסקו חוזר הביתה יש שירים שמחזירים אותנו ברגע אחד אל רחבת הריקודים, לכדור המראות המסתובב ולימים שבהם הביט...

מריה חונקל חוזרת לישראל – פלמנקו במבט אחר

יש משהו בפלמנקו שתמיד מצליח לתפוס אותי. אולי אלה נקישות העקבים שמכתיבות את הקצב, אולי הגיטרה הספרדית...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

המוזיקה הישראלית יוצאת לעולם: פסטיבל החשיפה הבינלאומית 2026

כשהמוזיקה הישראלית פוגשת את העולם לא בכל יום מגיעים לישראל אנשי תעשיית מוזיקה בינלאומיים כדי להקשיב למה שקורה...

שותים מנדטים: המרץ 2 ועיתון הארץ נפגשים על הבר

המועדון האלטרנטיבי המרץ 2 ושכניו ממערכת עיתון "הארץ" יוצאים לשיתוף פעולה חדש. אנשי מערכת עיתון "הארץ" יוצאים...

הלילה הוא שירים: חנן יובל חוגג 80 עם חברים

אירוע של פעם ב-80 שנה יתקיים בנובמבר בהיכל התרבות בתל אביב. מיטב אמני ישראל יתכנסו לערב חגיגי...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא