נועם קלינשטיין לא עוצרת לרגע. אחרי שנה של פריצה אמיתית עם אירוניה, פאניקה, תן לי זמן ועיוור, ועם חותמת רשמית בדמות פרס פריצת השנה של אקו״ם, היא משחררת את אותו דבר, שיר חדש שממשיך לבסס את הקול הייחודי שלה בזירת הפופ המקומית.
אותו דבר נכתב והולחן על ידה והופק מוזיקלית בידי עידו אוחיון, שמעניק לשיר מעטפת עדכנית ומדויקת שמבליטה את הפגיעות שבטקסט. זה לא שיר דרמטי שמנסה לזעזע, אלא וידוי שקט יחסית, כזה שמחלחל לאט. קלינשטיין שרה על רגע ההתפכחות שבו מבינים שלא רק מערכת יחסים הסתיימה, אלא גם משהו פנימי השתנה. הילדה שהייתה נעלמה, היא מודה, ובמקומה צמחה דמות זהירה יותר, מצולקת יותר.
הפזמון החוזר מחדד את תחושת השחיקה. מה הטעם לנסות שוב אם הכל מרגיש אותו דבר. זו אינה אמירה צינית אלא עייפה. הלב נשבר יותר מפעם אחת והחוויה חוזרת על עצמה בלופ רגשי כמעט מתסכל. יש כאן מודעות עצמית בוגרת, הכרה בכך שהכאב לא רק פגע אלא גם עיצב, עד כדי הידמות למי שפגע בה. השורה שבה היא מודה כי מאז היא כבר דומה לו עכשיו היא רגע כנה במיוחד, כזה שלא מנסה לייפות את הסיפור.
במקביל לעשייה המוזיקלית, קלינשטיין ממשיכה להתרחב גם לעולמות הבמה והמסך. היא עובדת בימים אלו על מחזמר מקורי לתיאטרון הלאומי הבימה בשם חצקונים שכתבה יחד עם נטע רוט וטליה ברטפלד, הצטלמה לסרט הקולנוע תיכון מגשימים, כיכבה באפס ביחסי אנוש ובקרוב תעלה גם ההצגה היומן בתיאטרון חיפה בכיכובה.
אותו דבר הוא צעד נוסף בהתבגרות האמנותית של נועם קלינשטיין. פחות זיקוקים, יותר עומק רגשי. שיר שמדבר בגובה העיניים על שברון לב, על עייפות מאהבה, ועל הפחד לגלות שהפעם הבאה תרגיש בדיוק כמו הקודמת.
כך נועם עם יציאת השיר לרשתות ותחנות הרדיו – "אותו דבר מוקדש לכל אחת ואחד שהלב השבור הכהה גם את שאר החושים שהכאב צבע את הכל באפור מקווה שהשיר הזה יתן קצת צבע💖"
