עילי בוטנר, מהיוצרים הבולטים והמשפיעים במוזיקה הישראלית בעשורים האחרונים, מגיע עם הרכב חדש, צעיר ונוצץ – ופותח עידן חדש של יצירה והופעות.
אחרי 12 שנות הצלחה מסחררת עם "עילי בוטנר וילדי החוץ", מגיע הרכב רענן ומסקרן שכולל את יהלום דוד, נווה מאמו, לינוי כהן, נבו כנר, לורן דרוויס ורון וקנין – כל אחד מהם מביא איתו קול ייחודי, אנרגיה מתפרצת ונוכחות שמהממת את הבמה.
ערב שבת באמפי שוני וקהל רב ומגוון גודש את המקום ומתהדרים בלבן . מתמקמים ומצפים ליריית הפתיחה. מעט אחרי השעה שבע בערב (אמנם מופע שקיעה אבל חושך באמפי) ההרכב יוצא למסע לוהט עם "אני אש", הקצב סוחף, 1,500 אנשים ממלאים ואוהבים ורגע לפני שהמסיבה תמשיך אומר עילי בוטנר: "יומיים לפני ראש השנה. חלקכם ממש באתם בלבן, כבוד וראוי להערכה. אנחנו הולכים בערב לשיר לכם שירים מכל השנים, כל עשרים שנות קריירה. השירים הראשונים ותחילת הדרך וכל האלבומים וכל שיתופי הפעולה, שירים שכתבתי לאחרים ושירים מתוך האלבומים וגם שירים חדשים שלנו, של ההרכב החדש. אני רוצה שתעשו הרבה הרבה כבוד למוסיקאים המדהימים שנמצאים כאן על הבמה: על הקלידים – גל ליברזון, על הבס – אמיר נוימן, על התופים – אושרי קרפל. ותנו המון המון אהבה לששת ילדיי החדשים, היפים, המוכשרים: רון וקנין, לורן דרויס, נבו כנר, יהלום דוד, נווה מאמו ולינוי כהן".
חלק מהקהל רוקדים ושמחים סמוך לבמה הענקית עם "הייתי רץ אלייך כמו לים הפתוח, לוחש לך, בשקט, ברוח, ברוח. אל תדאגי, אני כאן, שומר רק עלייך". "קדימה הלאה" ועילי בפרונט עם השירה ב "טיפות". כמה קסם בחסות האמפי היפהפה והאווירה הטובה והשמחה. אנחנו "על קצות האצבעות" וממהרים לתפוס את "אוטובוס אחרון לחיפה".
ששת הכשרוניים נפלאים ולכל אחד גוון קול יחודי משלו ויחד השילוב אנרגטי ומלהיב. אין עליהם. במה ענקית ומושקעת, מערכות תאורה מתקדמות, מסכי ענק, אפקטים ויזואליים מהפנטים, ופירוטכניקה מרהיבה ויחד עם כל זה עיבודים חדשים ללהיטים המוכרים, מין מעטפת שלמה שמרעידה את הלב. יהלום דוד מרעידה את שוני עם "חבק אותי" וכמה שהיא כובשת.
החלק המרגש כעת עם "היי" שכתב לאימו: "היי אף פעם לא אמרת אם את גאה בי. עוד שיר מסתיר את מה שלא היה לי, החזיקי את ידי, אל תעזבי" וגם "תתן לי יד" שכתב לאביו: "בעולם הזה נשארנו רק אני ואתה. המשפחה שהתפרקה המחלה שגדעה הכל".
נסענו ל "קוסטה ריקה" מהאלבום החדש ונבו כנר מפציץ עם "ימים של קיץ". עילי מאתגר אותו עם אילתור ל "אדון הסליחות", נבו צולח את המשימה בקלות (הוא הרי יוצא להקת הרבנות הצבאית) ואנו נכנסים לאוירת החג.
"עד הסוף" הלהיט הדי חדש שלהם וניכר כמה רון וקנין הוא כוכב. "למרגלותייך" ועילי מלווה באקוסטית את לינוי כהן וזה פשוט טהור ויפהפה. עילי: "במסגרת פרויקט של גלי צה"ל, שבעה שירים באוקטובר, קיבלתי טקסט והלחנתי אותו של רב"ט נעמה בוני ז"ל, ששירתה כמש"קית ת"ש ונרצחה ב-7 באוקטובר כששמרה בש"ג בבסיס זיקים, "מה היינו בחיינו", "אני בוכה עליי עלינו על מה היינו בחיינו ומה נשאר לי במותנו רק אהבה אחת גדולה".
שישה כסאות גבוהים וההרכב מתיישב לצד עילי שמנגן בסשן אקוסטי מרגש מאוד. אנו מקבלים כאן ביצוע בכורה לשיר חדש של עילי והילדים, "חג המשק". "הקיבוץ כבר לא יהיה אותו הדבר". חג המשק הוא למעשה יום ההולדת של הקיבוץ, הנחגג בכל קיבוץ ביום עלייתו לקרקע. את השיר כתב עילי על קהילת הקיבוצים לאחר המלחמה, והכמיהה לחזור ולחגוג את החג שכל כך אהב בתור ילד. "בהרבה קיבוצים חלקם גם בקיבוצי העוטף חגגו את חג המשק, בנחל עוז, בארי ולמחרת בשבעה באוקטובר, היו אמורים להמשיך. בד"כ זה יומיים, כנס מחזורים. הייתי מחכה כל השנה לחג המשק, לעלות לבמה, להופיע בקיבוץ ואז לשאול איך הייתי. רגעים מעצבים אחר כך כשאתה גדל ואני זוכר שאחד הילדים בבארי אמר בריאיון לא הרבה אחרי השבעה באוקטובר שהוא לא הספיק לחגוג את חג המשק שהוא כל כך חיכה לו. אני לא הצלחתי לכתוב שום דבר מהשבעה באוקטובר, רק חצי שנה אחרי. לא כתבתי כלום ולא שמעתי מוסיקה. אחרי חצי שנה ישבתי לכתוב את השיר הזה והוא נכתב מנקודת מבט של השישה באוקטובר. יש חג משק אבל אני יודע שמחר תהיה מלחמה. נשיא תפילה בראש השנה שבקרוב חג המשק ונצליח לחגוג בכל הארץ בקיבוצים ונחזור למה שהיה לפני".
מתלטפים במעטפת רגש ואהבה עם "מה שלא הספקתי לומר" וכמובן האקורדיון בשיאו וברקע מוקרן על המסכים וידאו של חלק משורדי השבי ברגעי השחרור שלהם. כמו כן מניפים דגל ענקי לזכרה של סרן שיר אילת ז"ל, גיבורת ישראל.
עילי מבשר על הזוכה בתחרות הלייקים, ליאן בירן שמתיישבת יחד עימם לביצוע "ניפגש בחלומות". כיאה למצבנו אנו הישראלים עוברים מעצב לשימחה. עילי והילדים מפציצים, התאורה מהפנטת ולנו נותר רק לעמוד (הגיע הזמן) ולהנות מהמסיבה הכי שווה שיש. "היא יודעת" ושלושת הבנות פשוט אדירות. איו דברים כאלה. "תם ולא נשלם" ההמנון של עילי שרק בלייב יוצר ריקוד בלב. צמרמורות ואיזה עיבודים. למות.
עילי וששת המופלאים יוצאים אלינו למרכז הבמה להגיע אלינו הכי קרוב שאפשר. איזה אושר ושימחה וכמה שאנו זקוקים לכך. "וזה נעים נעים עכשיו" ו "יפה לך שמח". הם ממוקמים ברחבי האמפי ונוצרת אווירה קסומה ומשמחת. שיא האלקטרוניות כעת וכמה שכיף אדיר כאן בקסם שיש רק כאן בשוני.
"מכתב לאחי" מבוצע מתוך הקהל ומרקיד את ההמון השואג את המילים ועל הבמה עילי והילדים החדשים מבצעים את "בשנה הבאה", "עוד תראה, עוד תראה כמה טוב יהיה בשנה, בשנה הבאה". אמן. וכמובן שהחטופים ישובו אלינו עוד היום ובמהרה, תקווה שחיילי צה"ל וכוחות הביטחון יהיו בטוחים. שיא המסיבה עם "בואי נעזוב" ושוני בהחלט הפך למסיבה ענקית. התקבלה תפילה של עילי והילדים עם "לו יהי" שמשתלב עם "שווים" שבוצע יחד עם הקהל. רגע מצמרר לסיום של מעל שעתיים קסומות של נוסטלגיה, הלהיטים הכי יפים שיש בעיבודים חדשים ומופלאים. מהממים.
כמה מרגעי המופע
