השחקן והזמר דן שפירא חושף שיר חדש וטעון, "שום דבר לא מובן מאליו" – שיר ראשון שכתב והלחין בעצמו (את הטקסט כתב יחד עם בן שופן שגם הפיק מוזיקלית), וכרטיס הכניסה הרשמי שלו לעולם היצירה האישית. השיר מוביל את EP הבכורה הקרוב שיישא את אותו שם, וממנו כבר שמענו את "בחלומי" ו־"עולם". את הקליפ המלווה יצרו – בימוי ועריכה: כרמל ראובני. צלמת: מעיין אמזלג.
המנטרה שהפכה לשיר
השיר נולד מתוך חוויה אישית של כאב והחלמה איטית, רגע שבו משפט אחד – שום דבר לא מובן מאליו – התחיל להתנגן בראשו של שפירא כמו מנטרה. מכאן התפתח טקסט אישי-פיוטי שמדבר על חוויות קטנות של חיים – נשימה, פעימה, חברות – לצד שאלות קיומיות ותובנות פשוטות אך חזקות.
כבר בפתיחה מורגשת החזרתיות כטקס אישי – מעין מנטרה מוזיקלית שמדגישה עד כמה הפשוט ביותר אינו מובן מאליו. בהמשך השיר נחשף דיאלוג פנימי: בין כמיהה לשירים שמחים של אהבת מולדת לבין חוסר בהירות קיומי שמלווה את היומיום.
המבנה נע בין חזרות מהפנטות לבין בתים סיפוריים שמעלים זיכרונות ילדות, תפילה ורגעים קטנים של חולין. החיבור בין נשימה לאמונה, בין נחמה למנגינה, יוצר גשר טבעי בין הפיזי לרוחני. הפזמון החוזר מחזק את המסר: לא החיים, לא האהבה, לא המוזיקה – שום דבר מהם אינו מובן מאליו.
אפשר גם לשמוע כאן קריצה למוזיקה הישראלית של פעם – כשהוא מציין "אני רוצה כמו אולארצ'יק קוביות על המרבד", הוא משרטט קו ישיר בין ילדות, תרבות ישראלית, וזיכרון אישי.
מסך, במה ואולפן
שפירא, שנצרב בזיכרון הקהל מתפקידיו הגדולים בתיאטרון ("מייק", "זוהר", "אקווס", "רומיאו ויוליה") ומסדרות מצליחות בטלוויזיה ("עספור", "מסודרים", "המדרשה"), פותח כאן דף חדש שבו המוזיקה היא שפתו האישית ביותר.
מילה של יוצר
כך דן שפירא עם יציאת השיר – "השיר התחיל להתנגן לי בראש כמו מנטרה, כשחזרתי הביתה בלילה דרך הטיילת בתל אביב – כאוב אחרי פרוצדורה רפואית פשוטה שלקח זמן להחלים ממנה. מתוך הכאב הזה צף המשפט "שום דבר לא מובן מאליו" בלחן שהלך והתבהר. שהמשכתי לכתוב הבנתי שזה ככה – כל דבר קטן, כל רגע, כל נשימה, כל קשר אנושי ועצם זה שאני חי – לא מובן מאליו. התקופה האחרונה רק חידדה את זה – כמה מהר אפשר לאבד את מה שחשבנו שהוא בטוח: חופש, משפחה, חיים. השיר נולד מתוך צורך להזכיר את זה לעצמי (ולמי שמאזין). זה לא מבטל את הכאב – האישי והקולקטיבי – אבל בתוך כל זה אני מנסה להישאר עם לב פתוח ולהכיר תודה על מה שבכל זאת יש".
